פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: אדרי על July 19, 2008, 12:22:59 am
-
המראה שלא הצליחה היום במבוא חמה.
לטייס שלום
נזק :מיתרים קרועים וקרע במצנח .
-
אלף כפרות על חופה ומיתרים - העיקר למרחף שלום !!!
מה אירע ומה ניתן ללמוד ?
-
אני הייתי לצד הממריא, וליויתי את ההמראה,מדדתי רוח וראיתי הכל מקרוב וכו' אז אני ארשה לעצמי לנסות לתחקר את העניין.
מרחף באימון טרמיקות במהלך המראה במבוא חמה.
במהלך הנפה חלקה ומוצלחת ברוח של 10-13 קמ"ש.
לאחר עלית החופה בצורה ישרה וטובה, בדיקה של החופה וסיבוב ליציאה להמראה.
המרחף הרגיש בירידת הרוח ובירידת לחץ בחופה והאת את ריצת ההמראה לצורך מבט על החופה ובדיקה שהכל בסדר.
ברגע שריצת ההמראה הואטה המצנח המשיך קדימה ועבר מעט את המרחף. לאחר בדיקה שהכל בסדר המשיך המרחף את ההמראה אבל אז המצנח כבר היה קדימה ואיבד לחץ בקצת יותר מחצי חופה.
הרוח ירדה באותו הרגע לכ- 3 קמ"ש ויחד עם האטת ריצת ההמראה (האטה משמעותית) והמצנח שכבר עבר קצת את המרחף לא עזרה הריצההמחודשת והחופה לא חזרה לעצמה ולאחר כ- 5-6 מטרים ועליה קטנה מעל האדמה נחיתה על הסלעים כ- 10 מטרים מערבית לעמדה.
למרחף לא קרה כלום והנחיתה לא היתה "כואבת" וסה"כ למעט הנזק למצנח לא קרה כלום.
מסקנות (לפחות לפי עניות דעתי הלא מקצועית..):
1. אם הנפת וראית שהכל בסדר והסתובבת להמריא - אז תמריא !! אסור להסס בקטע הזה ובמיוחד כשהרוח חלשה - צריך לרוץ קדימה ולא להסס ולבדוק וכו'.הריצה זה מה שנותן לחופה את הלחץ והכח להמריא.
2. אין מקום להסס בהמראה - אם ראית שהכל בסדר אז תצא, אם אתה חושב שמשהוא לא בסדר אז תעצור ותוריד את המצנח או תבטל המראה. אבל אסור להשאר במצב לא ברור ומהסס.
3. אם ירד לחץ החופה ואתה כבר חזרת לריצה - משיכה בברקסים בצד שאיבד את הלחץ יכולה לעזור להחזיר את לחץ החופה ולאפשר לצאת ולשמור כיוון החוצה.
4. אחרי הרבה אימונים ברכס ומעט אימונים בהרים יש מעין הרגל "רכסי" להניף ואז לעמוד עם המצנח ולשלוט בו קצת ואז לראות שהכל בסדר ואז להחליט אם לצאת או לא או להתמהמה בהמראה וכו' - לא כך הדבר בהרים. בהרים הרבה דברים יכולים לבוא ולהפתיע ולכן - אם כבר החלטת להניף ולצאת אז צריך לעשות את זה כמה שיותר חלק ומהר. לעמוד בעמדה בהנפה הפוכה ולשחק בשליטה קרקעית או לבצע תרגולי שליטה קרקעית בעמדה במבוא חמה(כמו שראיתי רבים עושים, וחלקם מרחפים מתחילים...) זה לא נראה לי דבר חכם כי במבוא חמה יש הפתעות שבאות מבחוץ והן באות מהר בדרך כלל ולא תמיד יש זמן להגיב טוב....
5. בכלל לגבי הנפות בעמדה במבוא חמה - אני מרחף מתחיל ואולי לא מספיק מבין אבל לדעתי יש אנשים עושים דברים לא בריאים בעמדה במבוא חמה. למשל מרחפים חדשים שבאים לאימוני הנפות על קצה העמדה, "מדריכים מזדמנים" (היינו חבר שיודע ובא לתת עצות) שעוזרים למתחילים לתרגל הנפות בקצה העמדה, חניכים של בתי ספר שיוצאים לאויר ברוח של -20-25 קמ"ש בהנפה קדמית כששני מדריכים מחזיקים אותם משני הצדדים ומניפים בשבילם ועדיין הם בקושי רב יוצאים לאחר "סיבוב היסחפות" בחצי מעמדת ההמראה.... כפי שאמרתי, אני לא ברמה של לשפוט ולתת עצות או ביקורת - אבל זה נראה מהצד מאוד מסוכן ובסוף בטח יקרה משהוא (והאמת ממה שאני שומע, זה כבר קרה וקורה).
יש מה ללמוד מהאירוע, כמו מכל אירוע....בתקווה לצמצום תאונות ההמראה ולתפארת מדינת ישראל.
-
יותם ועודד,
אתם לא מבינים שכל העניין הוא מגמתי ואדם ועידו פשוט עושים עליכם קופה מתיקונים של קארמות lugh :P
עכשיו ברצינות,
קשה לי לנתח מה קרה שם משום שדרך תאור הדברים ( והמצנח שכבר עבר קצת את החניך לא עזרה הריצה המחודשת והחופה לא חזרה לעצמה ולאחר כ- 5-6 מטרים ועליה קטנה מעל האדמה נחת החניך על הסלעים כ- 10 מטרים מערבית לעמדה.) לא מסבירה מה קרה לחופה.
קריסה, חוסר מהירות, הזדקרות....?
אולי אדם או מדריך אחר שהיה שם יפרטו מה הם ראו וכך נוכל ללמוד מהמקרה.
-
מה שקרה (לפי מה שאני ראיתי)
הוא הניף הסתובב ומשך ברקסים החופה הלכה אחורה
או שאמרו לו או שהוא שם לב ושחרר ברקסים והאט את הריצה
והחופה רצה קדימה בשלב הזה הוא כבר היה במדרון .
בגלל שהרוח היתה עם רכיב דרומי צד שמאל קרס
בדיוק שנגמר המדרון ואז סיבוב חזק שמאלה ואבנים וכו'
לפי דעתי שחרור מבוקר של הברקסים היה מונע את המקרה.
וכמובן המשך תנועה קדימה כשהמצנח רץ.
-
שום מדריך לא ראה את העיניין.
אני ראיתי. אז אספר מה ראיתי. והדגש פה הוא על תיאור של מה ראיתי. לא מה אני חושב שהיה.
לא ראיתי משיכה חזקה מידי של הברקסים וגם לא עזיבה בלתי מבוקרת. מה שכן ראיתי זו המראה מהוססת עם האטה בריצה ולכן ללא הרבה לחץ חופה. לאחר ניתוק כמה מטרים החוצה קרס צד שמאל של החופה 40 אחוז בקירוב. מה שגרם לסבסוב שמאלה 180 מעלות עד פגישה באדמה.
לא ראיתי המראה מטולטלת מידי, בשום ציר. אלא שקיעה חזקה בניתוק וקריסה.
-
הקריסה היתה לפני ניתוק
ויש לציין שהיו לפני המקרה עוד לפחות נסיון אחד עם אותה בעיה של ריצה קדימה של החופה
-
כמי שראה את מהלך העניינים מאחור אני חושב שהטעות העיקרית הייתה ההיסוס בהמראה ואי הריצה בנחישות קדימה.
בהזדמנות זו הייתי רוצה לשאול, למה להניף בקצה העמדה במבוא חמה ולא כמה מטרים מאחור?? שלדעתי יותר בטוח משום שגם אם צד אחד קורס אפשר לתקן אותו על ידי משיכת ברקס או לבטל המראה בכלל.
-
ברוח שהייתה אז אפשר היה להניף בכל מקום שתרצה. גם מאחור וגם קדימה. ברוח חזקה יותר עדיף להניף בקצה המדרון, שם קטן יותר הסיכויי להיגרר.
-
וגדול יותר הסיכוי להיתלש הפוך מהקרקע
-
מומלץ להתאמן בהנפות קידמיות כשנישענים קדימה ומושכים את הברקסים במידה מדוייקת
ללחץ ההשענות, כך לא מאבדים לחץ חופה לא נעקפים ע"י המצנח והוא אינו בורח אחורה.
כמו כן הסתכלות על המצנח תוך כדי ריצה קידמית חייבת להעשות מהצד, מאחר שברגע שמסתכלים כלפי
מעלה הדבר מאט את הריצה. ;)
-
פעם תרגמתי מאמר של ג'ף גרינבאום (https://holywind.yuvdi.com/component/option,com_docman/task,doc_download/gid,8/Itemid,127/) על ריצת המראה מהירה תוך השענות קדימה, הוא קורא לזה טורפדו ואני קורא לזה להמריא כמו שצריך.
כיוון שיש עוד מרחפים בארץ שלא רצים בצורה נכונה בהמראה אני ממליץ - לקרוא, להפנים, לתרגל ולבצע.
-
עמדתי ליד עידו בזמן ההנפה.
תאור מזיכרוני:
החופה הייתה הרבה מאחור אך הטייס הקדים את החופה והיה קרוב מאוד למצוק.
באותו שלב במקום לבטל מכיוון שלא היה AIR BORN החליט הטייס להמשיך בהמראה תוך כדי משיכת ברקסים והסתכלות לצד ימין.
בינתיים הלחץ בחופה בצד שמאל ירד והחופה קרסה 40-50%
הטייס לא יכל להבחין בזאת בעין מכיוון שראשו היה מוטה לצד הנגדי (ימין) אך חש שהחופה לא לוקחת אותו ואז כשנשאר לטייס בקושי 2 מטר מקדימה לפני הצוק ועם תחושה שאין AIR BORN החליט הטייס כנראה אינסטקטיבית להמריא מכיוון שהסיכון לבטל על קצה המצוק יכל לגרום לאותה התוצאה לכן החליט להמריא בכל מקרה.
זכור לי שאמרתי בתחילת ההמראה לעידו "הוא לא לוקח" עידו צעק לעברו באותו שלב רוץ ואם אכן היה רץ באותו שלב במקום להטות את ראשו ימינה כנראה היה ממריא בשלום.
מסקנות:
1.לקחת מקום להמראה לא להמריא מקצה הצוק.
2.לקבוע קו דמיוני שלפניו נבטל אם מרגישים שאין AIR BORN ואחריו נמריא בכל מצב מכיוון שהסיכון לבטל הוא כמו לא לבטל.
3.השענות קדימה ושמירה על עומס חופה תמיד ובמיוחד לפני מבט לאחד הצדדים היה שומר לא לקבל קריסה.
4.יותר מדי יהודים בעמדת המראה אחת = יותר מדי עצות סמוך על עצמך ועל תחושתך אם יש ספק אין ספק בטל המראה(זה זול יותר)
5.במסגרת הקורס אדם היה בקשר עם חניך באוויר ונשאל האם אפשר להמריא ואמר לא אז מה היה החיפזון אתה כבר משלם אז תן למדריך להוציא אותך.
-
אחרי שבדקת את החופה בזמן ההנפה אין מה להסתכל עליה שוב בזמן הריצה, נהפוך הוא המבט צריך להיות קדימה לכיוון הריצה, בשלב הריצה אתה אמור כבר להרגיש מה החופה עושה (ולכן לא צריך לראות אותה), בשביל זה צריך לתרגל הנפות ושליטה קרקעית.
עם עומס כנף ומהירות אפשר גם להמריא עם חצי מצנח סגור (לא ממש סימפטי אבל אפשרי) והכי חשוב הסיכוי לקריסה קטן יותר.
ליאב גם בטיסה אתה לא אמור לראות את הקיפול אלא להרגיש אותו ולשמור כיוון, הדבר נכון גם בזמן ההמראה.
-
אני שם לב למשהו מאוד מציק ב "תחקירים" שאנשים כותבים פה אחרי ארועים.
קודם כל אני לא בטוח שכל אחד מאיתנו צריך לקרוא למה שהוא כותב "תחקיר". תנו כבוד לתחקיר ולאנשי מקצוע שהעבודה שלהם זה לתחקר. גם טייס ומדריך טוב לא בהכרח יוציא תחקיר טוב.
הדבר השני הוא חוסר הצמדות לאובייקטיבי כפי שאני רואה אותו כאשר אני מתאר אירוע. תארו מה ראיתם. לא מה עבר לדעתכם לטייס בראש, מה הוא חש, ואילו אינסטיקטים אתם חושבים שיש לו או אין לו.
אחרי תיאור של העובדות כפי שצפיתם בהן, תארו מה אתם הייתם עושים הכל שלב נכון יותר.