פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה

קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: זוהר שרון על February 23, 2007, 07:33:55 pm

כותרת: יום שישי 23/02/2007 שמים סגורים!
תגובה על ידי: זוהר שרון על February 23, 2007, 07:33:55 pm

מה לעשות לא גרזנו :)
איכשהו למרות שניר איחל לנו לגרזן  ;D,
הוצאתי טיסה של 40 דקות מעל הכמון גובה של 950 מעפ"ש טרמיקות של עד +4 ,אויר מחותחת
אבל סה"כ טיסה כיפית ביום עם צפי לתנאי רחיפה גרועים.

האמת היה מגיע לנו לגרזן, אחרי שהתעללנו בניר זיידמן בסיפורים ומעשיות על כך שאני ואמיר קארו
טסים מעל הגלבוע, גובה של 500 מטר מעל העמדה עם ציפצופי וריו(מהנייד שלי) וקולות רקע של קארו במכשיר קשר.
מליק, תתאר לך מה עבר על ניר בדקות אלו  ;) שומע אותי מבשר לו שאני בקרוס של החיים מהגלבוע.


זוש

כותרת: בעניין: יום שישי 23/02/2007 שמים סגורים!
תגובה על ידי: אמיר מליק על February 23, 2007, 08:56:20 pm

איזה יופי שהצלחתם להוציא משהו ביום הזה, לאכול את הלב, בגובה 950.... פשששש.
ואני עדיין לא טסתי בכמון השנה, איזה בעסה
דיברתי עם ניר וקיבלתי דיווח לגבי תרגיל העוקץ שעשיתם עליו, סחטיין, כן ירבו...  ;D

אמיר

כותרת: בעניין: יום שישי 23/02/2007 שמים סגורים!
תגובה על ידי: ניר זיידמן על February 23, 2007, 09:34:22 pm

יאמר לזכותכם שגם הצלחתם.....להוציא אותי משלוותי ואכלתי את הפתיון,
אף על פי שכל הסמנים הצביעו על כך שאתם מסתלבטים עלי.
ואני חושב לעצמי  איך אני מתמרן עם היום הזה ומביא את עצמי לגלבוע כדי לא
לאכול את הלב שהפסדתי יום כזה .

ועל כך נשאר רק לומר,חכו ,חכו זוהר,מנו(גם אתה בעסק),וכמובן הראש מאחורי התרמית
המלוכלכת -עופרי...צפו פגיעה.

ניר

כותרת: בעניין: יום שישי 23/02/2007 שמים סגורים!
תגובה על ידי: גונן גל על February 23, 2007, 10:56:24 pm

תמונות מהכמון, תודה לעופרי על הטרמפ.

גונן

כותרת: בעניין: יום שישי 23/02/2007 שמים סגורים!
תגובה על ידי: יוגב ברנדט על February 24, 2007, 11:41:47 am

כל הכבוד על הטיסה בכמון,

אנחנו היינו בגילבוע וחוץ מגרזון מעט ארוך מהרגיל, לא היה משהו מיוחד.


חבל שלא נתתם דיווח שאתם חותכים לכמון, לפחות הייתי משאיר באוטו את הכוסות חד פעמיים שמנו ביקש לקפה.. ;D

כותרת: בעניין: יום שישי 23/02/2007 שמים סגורים!
תגובה על ידי: עופרי אייזן על February 25, 2007, 08:04:38 am

יוגב, צודק, האמת שנסענו בתחנות וחיכינו לעדכונים מאמנון לבנה וגונן מיביניאל. לא ממש ידענו לאן נגיע בסוף.
אכן הפקה מרשימה. כשמנו אמר לזיידמן שכולם עולים ויוצאים צפונה כבר התקשרתי לאיכילוב להזמין מיטת אשפוז במחלקת הלב, מה שבטוח  ;)
אלו כוכבי ההפקה המרכזיים:

קארו (שיחק במתיחה את תפקיד המתלהב בקשר)
[attachthumb=1]

זוש (שיחק במתיחה את תפקיד הטייס המהולל)
[attachthumb=2]

שאר הדברים צריכים להשאר חסויים ל- 25 שנים הבאות. התמונות של מנו ושלי חסויות מטעמים מובנים...
קארו, שים את התמונה המשותפת מהכמון. שיחשבו שעבדנו באמת.

כותרת: בעניין: יום שישי 23/02/2007 שמים סגורים!
תגובה על ידי: alon על February 25, 2007, 04:25:57 pm

אני לא מבין למה לסוע כל כך רחוק היו תנאים מופלאים במוחרקה
300 - 400 מטר מעל העמדה בלי הגבלת זמן רק חבל שהייתי כמעט לבד

כותרת: בעניין: יום שישי 23/02/2007 שמים סגורים!
תגובה על ידי: אמיר קארו על February 25, 2007, 10:46:12 pm

הקוצרים ברינה....

זיידמן - תאכל ת'לב - תראה מה הפסדת !

הכי חרוץ - עופרי כמובן !

התוצאה, מעבר למשטח המראה מגולח - למשעי:

מרבדי שיחים קוצניים המקשטים כל מיתר פנויי בזמן ההמראה....   ;)

כותרת: בעניין: יום שישי 23/02/2007 שמים סגורים!
תגובה על ידי: זוהר שרון על February 26, 2007, 09:24:58 am

קארו,הכי חרוץ זה שמשון מה פתאום עופרי ;)
הסיפור מאחורי הקלעים הוא כזה:
הגענו לכמון מיואשים ולהפתעתנו ראינו את שמשון עם מעדר ביד. לא סתם עומד שם, ממש מנקה כל חלקה טובה מקוצים!
ואיתו נחי אלון אמנון לבנה וגונן
עופרי לא פספס את הזדמנות חייו לקצת פרסום של
 "הקיבוצניק העובד"
חטף משמשון את המעדר,סידר את כולם בשלשות לתמונה  ;D ;).

ההפתעה שחיכתה לעופרי (וגם לי) בהמשך היתה זרדים קטנים ומעצבנים תקועים במיתרים.
עופרי כבר חשב לשתול את הקוצים חזרה אבל הרוח ירדה והחלטנו להוציא משהו מהיום הזה בכול זאת.



זוש

כותרת: פער הדורות
תגובה על ידי: שמשון על February 27, 2007, 08:34:22 am

הזקנים עובדים, והזאטוטים מסתלבתים...
אז תודה לנחי, לגונן, לאמנון, להלל, לבילאל ולכל מי שהצטרף, ולו רק לצילום.
אגב, חפירות העפר הנראות בתמונות הן מעשה חוטמם של חזירי-בר המחפשים שורשים, פקעות ותולעים תחת שיחי הסירה הקוצנית.

יום כמון אופיני. מזרחיות חזקות בבוקר. נטשתי ליבנאל, וביצעתי פרסה לאחר דווח מגונן על אפס רוח שם. בעמדת ההמראה בכמון הרוח 20-25 ומשבים שעוברים את השלושים (חשוב למדוד בחנייה, ולא בעמדה!). המתנה סבלנית במשך כשעה. הרוח יורדת. האמיצים שממריאים (קארו - איך היה?) נתקלים באויר מחותחת. בהמשך שילוב של רכס ותרמיקות מאפשר טיפוס לכ- 1000 מ'. עם הזמן התנאים נחלשים, האויר נרגע יותר ומאפשר גם לפחדנים כמוני להמריא. ומי שחיכה יותר מדי פשוט גירזן. כל אחד יכול לתזמן על פי נטיות ליבו.

ותודה לעפרי על הטרמפ.