פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: אילן על December 15, 2015, 05:31:56 pm
-
מצרף את התחקיר .כולם מוזמנים לקרא ולקבל תובנות
-
ביקר דבר ראשון כל הכבוד על התחקיר המעמיק ועל השיתוף.
אני חושב שהמסכנה שיחידה שהייתי משנה זה שלא רק באוויר מערבולתי יש לתרמל בשמיניות קרוב להר אלא בכל מקרה. תכלס בכל תרמיקה אפשר לקבל קריסה וכל קריסה קרוב למדרון יש הבדל עצום בין האם אתה עם הפנים לכיווןה המדרון או האם אתה עם הפנים החוצה.
לדעתי אם היית מתרמל בשמיניות ומקבל את אותה הקריסה עם הפנים החוצה היית חוזר לטיסה נורמלית גם בקרבה כזו לקרקע.
לגבי הציוד ברור שאתה צודק. אני אפילו חושב שקסדה חצי זה יותר גרוע מלטוס בלי קסדה בכלל כי במכה מהצד היא תמקד את כל האנרגיה בנקודה אחת, מעין גזירה. ומכיוון שבמצנחי רחיפה ב99% לא מכבלים את המכה ישר מלמעלה אלא מאחד הצדדים לרוב קסדה חצי תעשה יותר נזק.
-
אילן אני שמח שיצאת מהאירוע בנזקים קלים בלבד,
הערכה על התחקיר המעמיק.
בקיצור להבנתי 4 תובנות עיקריות:
1. להמריא רק שהרוח בניצב להר במגבלות הזווית המותרת.
2. קרוב להר לבצע שמיניות עם הפנים לכיוון חוץ, במידה ויתרחש אירוע כל שהוא, עדיין כיוון הטיסה אל מחוץ להר.
3. לטוס עם ריתמה עם כל ההגנות, גם במחיר של משקל כבד יותר.
4. לחבוש קסדה מלאה המגנה על הסנטר = מציל חיים.
כדאי שכולנו נפנים זאת, כולל הוותיקים והמנוסים.
אמנון ליבנה
-
אילן,
ברכות על התחקור ועל שיצאת כמעט ללא פגע.
רוצה לחזור לנושא הכאוב ושנוי במחלוקת של רמת החופה.
אילן, זה כבר לפחות האירוע החמור השני שלך על חופת C לאחר אירוע זריקת הרזרבי. האם תדירות הפעילות שלך בהרים (לא יותר מפעם בשבועיים?), מספיקה ע"מ לטוס בבטחה על כנף שכזו?
השאלה הנ"ל מופנית כמובן לא רק לאילן.
שואל בפעם המי יודע כמה האם זה מקרי שרבים מהאירועים החמורים שקרו בקהילה שלנו היו על חופות מתקדמות?
הספורט מסוכן בכל חופה, האם תוספת ההנאה מחופה מתקדמת יותר אכן מצדיקה את תוספת הסיכון?
לדעתי האישית כמובן שלא.
מציע לכל אחד לעשות את חשבון הנפש עם עצמו.
בברכת טיסות בטוחות
-
אילן שאפו על התחקיר וגילוי הלב ושמח שיצאת מזה כמעט נקי.
מצתרך להערות של חברי והשאלות שנשאלות במיוחד אחרי תחקיר כזה.
למה להכנס לספין ולא לתפוס את הצלילה? מה שהיה משאיר אותך אם המון אנרגיה בכנף הפתוחה.
אבל אני חכם מהמקלדת, אני מעריך שמשם זה היה כול כך מהיר שמה שעשית הוא יותר טוב מלא לעשות כלום.
ההיתי רוצה גם תמונה של הקסדה,בכול מקרה חושב שוב להחליף לסגורה.
-
גונן ערב טוב,
טסתי שנים רבות על חופה B ובשלב מסויים התחלתי לחטוף "כאפות".
אי יכולת חדירה כאשר התנאים משתנים באוויר ואתה נכנס ל"פינות".
עם חופת C בכלל לא מרגישים בהן.
היום אני מרגיש בטוח יותר לטוס על הדלתא 2 שהיא בדרגת C מאשר על האילוס שהיה דרגה B.
חופה צריכה להתאים לרמת התפעול של הטייס וכמובן לשעות טיסה שלו בהרים = ניסיון.
זו דעתי.
אמנון ליבנה
-
אילן תודה על השיתוף, שמח לשמוע שאתה בריא ושלם.
-
אילן ערב טוב,
לא שוחחנו על המקרה אז אני כותב מתוך קריאה בלבד (מה שבדרך כלל לא מספק אותי).
1. המסקנה העקרית כבר נכתבה באותו יום בטלגרם - לא ממריאים באתר לדרומיות ברוח מזרחית.
2. איזה כיף לקרוא שמהמצנח הקודם (אירוע רזרבי) למצנח הזה עבר לך בראש "ומייד עזבתי את שתי הידיים בתקווה שהחופה תחזור לטוס". בסופו של דבר כנראה שחוץ מהקסדה (עדויות ששמעתי מעדי ראיה) זה הדבר שהציל אותך (זה זמן טוב להמליץ לכולם על קורס SIV ?? )
lugh :P :-X
3. מסרטון המקרה ניתן ללמוד הרבה ואולי כדאי לפרסמו פה.
4. גונן, הנושא שאותו אתה מעלה שוב ושוב (בצדק) נכון רק לרוב המקרים ואני בהחלט תומך בגישתך.
5. אמנון, איליוס כמו שהיה לך זה הכנה למצנח CCC רק ללא מהירות.
כל מצנח B שמיוצר היום יצא "מפינות" (שמראש לא צריך להכנס אליהם) בדומה למצנח C.
-
אילן,מעבר למסקנות מתבקשות וההערות הנכונות שהיו כאן - נשמע שפעלת נכון גם בתגובות שלך. עוד 20 מטר גובה ויתכן שהיית יוצא עם יותר שיער לבן ( :P ) אבל ללא פגיעה.
-
תודה על השיתוף!
כשקראתי את התחקיר נזכרתי בפוסט "טיסה נמוכה בקרבת הקרקע" מתוך פינת הבטיחות של איתמר http://parawiki.yuvdi.com/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%A8#.D7.98.D7.99.D7.A1.D7.94_.D7.A0.D7.9E.D7.95.D7.9B.D7.94_.D7.91.D7.A7.D7.A8.D7.91.D7.AA_.D7.94.D7.A7.D7.A8.D7.A7.D7.A2 (http://parawiki.yuvdi.com/%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%A8#.D7.98.D7.99.D7.A1.D7.94_.D7.A0.D7.9E.D7.95.D7.9B.D7.94_.D7.91.D7.A7.D7.A8.D7.91.D7.AA_.D7.94.D7.A7.D7.A8.D7.A7.D7.A2)
"אז באיזה גובה לטוס? כאשר אנחנו 'מגרדים' בקרבת הקרקע אנחנו כל הזמן צריכים לשאול את עצמנו: אם עכשיו אני מקבל קריסה אלימה שגורמת לי לסבסוב של 90 מעלות ולאובדן של 50 מטר - אני יוצא מזה או לא? כלומר אנחנו מדברים לא רק על מרחק *הצידה* מההר שיאפשר לי השתלטות על קריסה ומניעת פגיעה בהר, אלא גם על שמירת מרווח גובה *מעל* הקרקע שמתחתי. כאשר אנחנו מסתובבים 360 מעלות בתוך טרמיקה קרובה להר, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו לפני כל סיבוב: אם, בדיוק כאשר אני עם הפנים לכיוון ההר אקבל קריסה וסבסוב לכיוון הנגדי, האם יש לי מרווח מספיק כדי להשתלט ולהשלים את הפניה. שוב, נוהל אישי ופרטי שלי: לפני כל פניה כזו איתמר א' שואל את איתמר ב' בקול רם :"רשות?", ורק אחרי קבלת אישור בקול רם אני עושה את הפניה..."
Sent from my Nexus 5 using Tapatalk
-
אילן - על פי התחקיר מבין מה עבר עליך גם נפשית . מצטער מאוד על המקרה .
לעניין רוח לא מתאימה להמראה אני את מסקנותיי הסקתי מהתיישבות בשיחים בהמראה עם רוח מזרחית באתר .
א ס ו ר ! ! !
למרות שגם אחריי וכל האנשים באותו יום המריאו צולע בלשון המעטה(בחרו להמריא ברוח לא מתאימה והוציאו טיסות נפלאות ).
אין התייחסות ספיציפית לחופה הזאת
הארטיק 4 .נבדקו קשרים ?
האם החוטים הדנטלים בה נוטים להיקשר יותר מאחרים ?
ביום הראשון לשהותינו במקודוניה בטיסת ערב הראשונה שלך קראתי לך בקשר ואח"כ גם דיברתי על זה איתך . "נראה שיש עיוות בחופה " לא זכור לי במדויק אך נראה שהיו קשרים .
אנא התייחסו לכך ...
בריאות ואושר לכולם !!!
-
אילן, כבוד על השיתוף ושמח מאוד שניגמר כמו שניגמר.
אני המראתי אחריך. ולא סתם היינו מהאחרונים. כי המצנח עצלי היה בתיק כי לא היה ממש ניראה לי המצב (והיינו לא מעתים שחשבנו כך ולא הוצאנו ציוד). אבל זה היה מ10:30 עד 14:00. שהסרת מראה מז, לפעמים רכיב דר ולפעמים דר מז, אבל השינויים היו מהירים ותוך כדי המראה (לדעתי לפחות שתי המראות נגמרו בשיח כי הדר מז הפך למז במשב יותר חזק מהדר מז שאייתו הניפו.
אבל קצת לפני 14:00 השתי סרטים התיישרו... במשך רבע שעה ראינו דר. קצת אחרי 14:15 המראנו. תוך כמה דקות ולפני האירוע דיווחתי לעמדה שהרוח באוויר (ובאזור איפה תירמלנו וקיבלת תבלגן) היו שינויים מהירים של 90- 110- 140 מעלות.
הרבה פעמים עולים להארי שהתחזית מדבר על מז שנחלשת ואז מחכים לדר מז שמגיע או לאנבטי. ולמטה היה די חלש. ד"א מריה הייתה בכמון, התלוננה על אוויר מחותחת ואי יכולת לעבור את ה700. אני שאחרי התקרבות למקום שהאירוע ראיתי מכונית שבא אלייך (היה קשה ביותר לאבד גובה שם), יצאתי לנחיתה ורק עליתי... והאוויר היה סבבה. רק בעמק. על ההר היה לא נעים בלשון המטה. בנחיתה דר מז, שראינו קודם במדורות.
כל טייס חייב לטוס על חופה שאיתה מרגיש בטוח. גונן דיבר על ניסיון, אני מוסיף תדירות. ואיך לבדוק? רק על ידיי רישום מסודר. גם לדעת בת כמה הגברת (מרגריטה לדוגמה) וגם כמה אני באמת טס... ואם יש ירידה משמעותי בשעות טיסה שיכולים להכניס אותי לחלודת יתר. קסדה, הגנות, שמיניות ולהמריא שהתנאים מתאימים למקום כבר דיברנו. בנקודה אחרונה היה פשלה גם שלי כנראה.....
-
אבי לשאלתך - בדקתי את החופה . אין קשרים, אין פגיעות/קרעים בחופה , אין חול או אבנים . ישנו מיתר דק אחד שנקרע וכרגע בתהליך החלפה ( מיתר אורגינאלי מוזמן מול niviuk )
-
אילן אני ממש שמח שנגמר כמו שנגמר, היה לי כמה דקות שחשבתי על דברים נוראיים עד שענית לי שאתה בהכרה... וגם אז לא באמת הייתי רגוע עד ששמעתי שאתה בסדר ברכב...
באמת כל הכבוד על התחקיר, ועל הנכונות לשתף.
אני לא מסכים עם הקביעה שהתנאים לא התאימו לטיסה, אני מסכים שהם היו מערבולתיים, אבל לא יותר מימים מערבולתיים בכל מקום אחר, וראה הערתו של רולי על הדיווח ממריה שהתלוננה על אוויר מחותחת בכמון.
גם אני כמוך חיכיתי ואפילו ביטלתי את הטנדם הראשון, אבל את השני עשיתי לאחר חלון באמת ארוך ומכובד של משבים בכיוון.
גם באוויר לדעתי לאוויר היה רכיב דרומי משמעותי ביותר (לא נתווכח על דרום מזרחי או מזרחי דרום מזרחי כי לא נצא מזה).
בנוסף האירוע קרה מעל או בגובה הרכס כך שלא נכנסת ישירות לרוטור. ניתן לטעון שהרכיב המזרחי גרם לטרמיקות להיות מערבולתיות יותר, אבל שוב, לדעתי בהחלט במסגרת המגבלות.
שכל מי שהיה באותו היום באוויר ישאל את עצמו, "אם כולם היו ממריאים בחלון הסביר, והתאונה של אילן לא הייתה מתרחשת, אם עדיין היו זוכרים את היום הזה באופן חריג או סתם כיום דיי מערבולתי?"
בנוסף גם בעניין של תפעול האירוע אני לא משוכנע, אני ראיתי רק את סוף האירוע והפגיעה, אבל התיאור שלך מאוד לא מספק, אני מאוד אשמח לראות את הוידאו, דבר איתי באופן פרטי אם אתה מעדיף.
מה זה "• תגובת יתר שעצרה את הטלטלות והכניסה לספין"? "טלטלות" זה מונח מאוד לא ברור, תגובת יתר מכניסה לספין ולא עוצרת כניסה לספין.
"• שתי שנית של ספין לטובת כוונה שינוי כוון" שוב מאוד לא ברור, בשביל שיהיה ספין צריך חלק מהכנף פתוח וטס, האם היית במצב טיסה, עם נטייה לצד מסויים? כניסה לאוטורוטציה\ ספירלה?
אתה נוטה לחשוב כרגע שמשיכת הברקס הצילה אותך, ואני חושד שהיא גרמה לתאונה.
בנוסף לדברים שאמר גונן וכו' כמו שאמרתי לך בטלפון ייתכן ורתמת ישיבה הייתה גורמת לך להיות מיושר יותר עם החופה ואז אולי להבין יותר בקלות מה מצב החופה ולאן אתה טס או לא טס ומה כדאי לעשות או לא לעשות.
לגבי שעות טיסה, ובחירת מצנח- שעות טיסה רבות בהרים עוזרות להכיר את האוויר, ללמוד למנוע קריסות וכו' אבל הם לא עוזרות בכלום בנושא של מצבי חירום.
לדעתי צריך להפריד בגרף האישי בין הידע והכרת האוויר והידע והכרת המצנח.
אם אתה לא עושה מידי פעם ספירלה מתונה בתנאים נוחים, סביר מאוד שבכל כניסה לספירלה לא רצונית תבהל מהעוצמות ותגיב תגובת יתר.
(כמובן שגם זאת לא חותמת של 100% והסיכון תמיד קיים, וגם אני מחר יכול לחטוף מסיבות אלו ואחרות...)
-
אבי למצנח הזה אין נטייה לקשרים יותר ממצנחים אחרים עם חוטים דנטליים, גם לחוטים הדנטליים אין יותר נטייה לקשרים ממיתרים אחרים פשוט יותר קשה לראות אותם, ולכן צריך יותר תשומת לב.
צוק אני לא חושב שרתמת ישיבה הייתה נותנת יותר "להבין את המצנח", רתמת שכיבה משדרת הרבה יותר ברור מה קורה. מה שכן כל מי שטס עם רתמת שכיבה צריך לסגל לעצמו את ההרגל של קיפול רגליים זריז כשיש קריסה גדולה למנוע טוויסטים. יתכן וחלק גדול מהתחושה של "נזרק לכל הכיוונים" היה כי הרגליים נשארו ישרות.
לגבי מה שנאמר על המצנחים המתקדמים, אני חושב שמי שלא טס קבוע לפחות 50 שעות הרים (תרמיקות) בשנה גם אם יש לו הרבה שנים ושעות ברקורד יתקשה לשמור על חדות הטיסה שנדרשת למצנח C.
כשהכל רגוע ולא קורה כלום זה יכול להרגיש סבבה אבל חדות הטיסה נמדדת בתגובות בארועים החריגים לכן זו יכולה להיות תחושה מטעה שאתה מרגיש סבבה על המצנח.
מסכים עם צוק, מדי פעם ספירלה לא צריך חזקה מידי רק להכיר את הכניסה והיציאה. והייתי מוסיף גם מידי פעם ווינג אוברים (בגובה לא ברכס), ווינג אובר גדול מכיל בתוכו את כל האלמנטים של טיסה אקטיבית ומייד יראה לך האם ההטסה האקטיבית שלך מספיקה למצנח או לא וגם יחדד את התגובות שלך עם המצנח לרמה שהוא דורש.
-
צחי כמובן שזו הייתה כוונתי, יותר קל להבין את המצנח כשאתה לא בטוויסט :P
-
אילן, תודה על השיתוף. שמח שעוד נזכה לשמוע את קולך הענוג.
הציוד: (תקנו אותי אם אני טועה. אם נכתב כבר ופספסתי - מתנצל על החזרה)
מצנח: ארטיק 4 של ניביוק, EN-C
רתמה: ג'יני רייס של ג'ין
קסדה: קלאוד צ'ייסר של עפקו
רזרבי: לא יודע, ולא בטוח שרלוונטי במקרה זה.
בנוגע לתחקיר
ראשית, כל הכבוד על התחקור האישי והפרסום.
אין לי תובנות בנוגע לדרך התפעול שלך באויר ויכול להיות שבמקום ובגובה שהיית, עם קריסה כזו הפגיעה בקרקע היא בלתי נמנעת.
מה שקפץ לי לעין הוא ההתמקדות בבית הטרמיקות. אני מסכים איתך שהשלוחה ההיא היא טריגר דומיננטי ושם כולנו מוצאים את העילוי אחרי ההמראה. בד"כ אנחנו מוצאים שם את העילוי ברוח דרום-מזרחית עד דרומית. אני לא יודע עד כמה מזרחית הייתה הרוח בעת האירוע שלך. אני יודע ששעה קודם לכן הרוח הייתה בעלת רכיב מזרחי משמעותי, דבר אשר הפך את בית הטרמיקות למערבולתי מאוד. אני לא זוכר שראיתי אף אחד מטפס גבוה על טרמיקה שיצאה משם באותו יום (שוב, אולי התנאים השתנו אחרי שעזבתי את בית הטרמיקות).
הנקודה שאני רוצה להעביר היא שאולי סוג של קבעון מחשבתי הוא שגורם לרבים מאיתנו להתעקש על המקום בו אנחנו רגילים למצוא את טרמיקת הבית. ב-90% מהמקרים זה עובד, מפני שאנחנו ממריאים בתנאים סבירים לעמדה. כאשר מדובר ביום עם רכיב מזרחי כ"כ משמעותי בהר הארי, אני חושב שיש מקום לחשיבה מחודשת על התנאים ועל המקומות בהם נמצא עילוי.
בנוסף האירוע קרה מעל או בגובה הרכס כך שלא נכנסת ישירות לרוטור. ניתן לטעון שהרכיב המזרחי גרם לטרמיקות להיות מערבולתיות יותר, אבל שוב, לדעתי בהחלט במסגרת המגבלות.
שכל מי שהיה באותו היום באוויר ישאל את עצמו, "אם כולם היו ממריאים בחלון הסביר, והתאונה של אילן לא הייתה מתרחשת, אם עדיין היו זוכרים את היום הזה באופן חריג או סתם כיום דיי מערבולתי?"
צוק, לדעתי כן, היו זוכרים את היום כ"היום עם המזרחיות". היום הזה מצטרף לעוד כמה ימים בחודש האחרון (לא בכולם הייתי) בהם המריאו (או לא המריאו) בהארי ברכיב מזרחי משמעותי מאוד, מעבר לסטייה המקובלת מקו ההמראה האידיאלי לאותה עמדה. לא בטוח אם היו זוכרים את היום הזה כמערבולתי במיוחד, אם כי אני זוכר רק טיסה אחת אחרת שהייתה לי שם בה בית הטרמיקות הרגיש כ"כ מערבולתי. גם אז המראנו ברכיב כ"כ מזרחי (ובשלג, אבל זה סיפור אחר).
הנקודה שלי היא שבימים בהם אנו טסים עם כיוון רוח לא שגרתי, ייתכנו תופעות לא שגרתיות שרבים מאיתנו לא מודעים להן או לא רגילים אליהן. לדוגמא: טורבלנציה גדולה במיוחד של בית הטרמיקות במזרחיות בהארי.
חזרה לתחקיר. אילן, עניין הטיסה באויר מערבולתי כמו שהיה בית הטרמיקות באותו יום, ובקרבה להר, זהו עניין של מרווחי בטיחות, שכבר דובר פה ואתה מכיר.
מתוך המסקנות שלך, אני מסכים, מקבל ומחזק את חשיבותו של ציוד הגנה אפקטיבי ככל האפשר.
אני מסכים אם המסקנה של טרמול ב"שמיניות" / סרטן על מנת להשאר עם הפנים החוצה מההר. מבחינתי זה מתקשר להגדלת מרווחי הבטיחות (כך אני מבין את זה).
אני לא מסכים עם המסקנה שלך שהתנאים לא היו מתאימים לטיסה בהר הארי. הייתי מנסח אחרת: "התנאים לא היו מתאימים לכולם לטיסה בהר הארי". בין האנשים שהמריאו לפניך ואחריך היו גם כאלו שהתנאים לא התאימו להם. בכל זאת הם המריאו וטסו ו"יצאו מזה".
בנוגע לשאלה הפתוחה שלך על הקריסות:
כמו שאמרתי לך בטלפון, אני מסכים איתך שאין אפשרות למנוע את כל הקריסות. כל כנף, עם כל טייס, תקרוס בשלב זה או אחר.
שמח שאתה עוד איתנו.
-
אילן,
הכי שמח שאתה שלם איתנו. שמעתי על המקרה אחרי הנחיתה שלי ונרגעתי רק שהופעת עם הרכב מלקק ארטיק ביציאה מתחנת הדלק בצומת גילון.
התחקור, המסקנות והדיון בהחלט עשויים לעזור לך ולכל הקהילה הזו להימנע או לצמצם אירועים לא רצויים שכאלה.
אריה
-
אריה השאלה המתבקשת אליך האם היית מגדיר את היום כ"חד משמעית לא מתאים לטיסה בארי"?
-
צוק בחיאת ראבאק - אני ממש לא מבין למה אתה מנסה "לכופף" את הגדרות הבטיחות להמראות בעמדה . הרי זה ברור לנו מה "גבולות הגזרה" - הכוונה לכווני רוח - בכל עמדה ועמדה . הרי זה ידוע לנו מה המשמעות וההשלכות העשויות להיות כאשר חורגים מגבולות המותר ( גם בהמראה , וגם בטיסה בסמיכות להר ). מתוך 25 טייסים שיצאו לטיסה ביום שישי , בתכלס , -6 עברו ארוע בטיחות ( כל אחד ברמת סיכון אחרת)- זה אחוז לא נתפש בכל קנה מידה ונורמה. במקום לכופף את העובדות בא ונחזק את כללי הברזל של הבטיחות, בהם כאשר יש חריגה מהבטיחות -אסור לטוס.
השאלה האמיתית היא לא למה "לא נורא" שיצאנו לטיסה במצב זה ולנסות לצייר עובדה שזה בסדר
השאלה האמיתית היא איך מפתחים חוש אחריות חברתי כללי - שמשפיע על הטייס הפרטי - שזה לא יום מתאים
אבל שנינו יודעים שאין לזה תשובה , אנחנו סוג של עדר .
-
אילן אכן בעיית העדר היא בעייה ידועה שמשפיעה גם עליי ועל כולם, אבל לדעתי הצלחנו להתגבר עלייה באותו היום בזה שחיכינו לתנאים מתאימים בהחלט.
דווקא להגיד "התנאים לא התאימו לטיסה" במקרה הזה זה הפיתרון הקל לסיכום וקבירה של האירוע.
אני יודע שהמראתי וטסתי בתנאים המתאימים לטיסה, מחר תשים אותי באותם התנאים ואני ממריא שוב וטס! (כמובן שאני מדבר על הזמן המאוחר יותר בו המשבים הסתדרו)
ברגע שתנסה אולי רק לרגע לנסות לקבל את זה תתקל בבעייה הרבה יותר קשה של תפעול המצנח, בחירת מצנח, והסיכוי הקיים בכל טיסה לקבלת קריסה גדולה.
לא זכור לי שאחרי כל קריסה גדולה של מישהו בתבור או בדרך למבוא מחליטים שזה לא היה יום ראוי לטיסה...
אני מחכה שנועם דיסקין ישלח לי כמה וידאויים שיש לו של המראות כדי שנוכל לנתח ביחד. מי שיש לו וידאויים רלוונטיים מאותו היום מוזמן גם לשתף.
לגבי הסטטיסטיקה שנתת, כבר הסכמתי איתך שעד שלב מסויים אכן היה מסוכן להמריא.
-
השאלות ״האם התנאים היו מתאימים להמראה״ ו״האם התנאים התאימו לטיסה (שהייה באויר)״ אלו הן שתי שאלות שונות (נכון שגם המראה היא חלק מהטיסה, אך היא חלק אחר מהשהייה באויר). אם הבנתי נכון אילן חצי נוגע בזה בתחקיר שלו.
אני מסכים שהתנאים היו גבוליים מאוד להמראה, ולראייה הכמות החריגה של אנשים בשיחים.
אני חושב שברגע שטייס המריא, התנאים היו מתאימים לטיסה לטייסים מנוסים.
כן, אפקט העדר משחק פה תפקיד. אחרי שכמה טייסים המריאו, הרבה נוספים השתכנעו לנסות גם, אפילו שהתנאים להמראה כנראה היו מעבר לרמתם. חלקם הצליחו לצאת ואפקט העדר התחזק.
-
אבל שנינו יודעים שאין לזה תשובה , אנחנו סוג של עדר .
כנראה שלא הייתי מספיק ברור. אני ואתה וגם צוק אחרינו, לא יצאנו עד שלא היה ניראה לנו נכון לפי המשבים. זה שבחוץ המשיך להיות בלגן.....אני לא קיבלתי דיווח וגם אתה לא. בעמדה היה ניראה שה הכל הסתדר... הרוח הסתובבה לדרומית. יותר מ20 דקות הרגשנו את זה. לכן לפחות אני הוצאתי ציוד. בפועל היה מוזר בחוץ כי כל הזמן היו שינוים... לפחות אני לא הרגשתי עדר.
-
רולי אתה צודק .
ובהמשך למסקנות האישיות שלי מהארוע: כיום , בהתייחס לשעות ההרים שלי אני לא כשיר לטיסה על חופת c. אני צריך לענות לעצמי על כמה שאלות בסיסיות ולקבל החלטות להמשך
-
אילן, לטעמי החלטה בוגרת ואחראית.
עם מה שכנפי B יודעות לעשות היום אני בטוח שתהנה לא פחות, ואולי אפילו יותר.
-
לדעתי השאלה האם היום הזה היה מתאים לטיסה או לא היא משנית כי זה אינדיבידואלי לכל טייס.
השאלה היותר חשובה היא: האם כל מי שהמריא באותו יום לקח בחשבון כחלק מקבלת ההחלטה לצאת לטיסה/להמריא שטיסה ברכיב מזרחי בהר הארי אומר טיסה באוויר טרבולנטי יותר?
מי שאמר לעצמו "אוקי יהיה קצת מכבסה אבל אני שומר על עוד טיפה מרווחי ביטחון" סבבה. אבל לדעתי לפחות 80% בכלל לא חשבו על הנושא.
מסכים עם צוק שעצם זה שהייתה קריסה לא עושה את היום ללא מתאים, מה שהפך את הקריסה הזו לתאונה זה המיקום.
-
אילן !
אני שמח שיצאת בנזק קל.
לאחר שכמעט הכל נאמר כאן.
אני זוכר את חנין ז"ל כ-15 שנה. באחת האסיפות אמר " עליתי שלב, חזרתי לטוס במצנח בטוח יותר".
-
תודה אילן שכתבת כאן על התאונה, בטוח שכל קורא יקח איתו משהו:
על האתר ,על עיקרון העדר ושיקול דעת עצמאי ,על תדירות טיסה
ויכולת הטסה של חופה מתקדמת ,על הטסה ליד רכס ,על חשיבות ציוד מגן ומתאים.
שמח שאתה בריא ופה כדי לספר.
להתראות באתרים.
-
שמח לשמוע שנגמר בשלום.
לא הייתי בשטח הרבה זמן ,איבדתי את הדריכות המחייבת ולא מכיר מצנחים מספיק .
אז אין לי משהו שיכול לעזור חוץ מלהגיד שמח לשמוע שיצאת בשלום ואני בטוח שתדע להסיק את המסקנות הנכונות מהאירוע .
רק בריאות.
-
לקח זמן אבל בכל זאת המראה מאותו היום (https://vimeo.com/151252944)
-
קראתי הכל וגם הייתי עד לקריסה ולתנאים.
הייתה רוח מזרחית ערה רוב הזמן ומידי פעם שירדה, אפשר היה ל"גנוב" המראה.
רואים בהמראה של צוק בטיסת הטנדם שהרוח חלשה (ראו את סרט הרוח) והוא "מרביץ" ריצה.
ומה קורה באתר שיש רוח צד משמעותית? יש מערבולות לאורך הרכס או בשפתינו רוטורים.
גם בתבור, שנכנסת צפונית, קרוב להר בחלקו הדרומי מתחילה מכבסה. ואז ההמלצה להתרחק מההר או להיות בחלק הצפוני יותר, באיזור הכביש המתפתל.
ולדעתי זה מה שקרה בהארי באותו היום. אילן ירד נמוך מתחת לפסגת ההר וקרוב לסוללה, הוא נכנס לאיזור מערבולות הצד שמחוללת הרוח המזרחית על הרכס שפונה דרומה.
ביום כזה יש להשאר במפנים מזרחיים, לזכור שיש מערבולות צד ולא להצמד להר שיורדים נמוך.
בברכת הגומל. שמח שאילן יצא ללא פגיעה פיסית.
נ.ב. החופות ברמת B מדגמי 2015 הם ברמת הביצועים של C של 2009. למשל טקילה 4 או בז 5. טייסי סופהשבוע עושים איתם קרוסים מדהימים ברמת בטיחות וסלחנות טובה מאוד. ומי שטס פחות מ 4 פעמים בחודש, רצוי שיטוס על חופה סלחנית לטעויות.
-
אולי אני טועה, סרט יוכל לעזור, אבל למיטב זכרוני אילן היה בערך בגובה הפסגה, במפנה מזרחי דרום מזרחי.
-
צוק קרוב מאוד לפסגה שאילן היה מעליה יש עוד פסגה שבולטת החוצה מהרכס (אתה בטח מכיר אותה כי העמדה עליה) ויוצרת רוטורים למי שטס על הפסגה של אילן. לעומת הצד המערבי של אותה גבעה שפתוח לחלוטין וברכיב מערבי הטיסה עליו רגועה.
דיסקין (לא ממש קשור לדיון אבל) למצנחי B של היום יש את אותו גלייד מיטבי כמו לC של 2009, גלייד אינו הפרמטר היחיד לביצועים. יש לך גם מהירות מירבית, שקיעה מינימלית, וגלייד במהירות מירבית, שאגב בכל אלה הC של 2015 מדהימים ;)
-
אילן שמח שנגמר כך
להזכירכם הפציעה שלי הקשה בגלבוע ברגל בלבד
הקסדה עם מגן הסנטר הצילה לי את הפנים והראש הקסדה נשברה
המרחפים האמיצים ברכס בנתניה המרחפים ללא נעלים תקניות ללא קסדה
עם רתמה פשוטה ראו הוזהרתם גם ברכס היו פציעות והרוגים
בריאות טובה לכולם
הכפרי
-
קראתי את האירוע: אכן היה לך מזל וגם שכל ,למצב שנקלעת אליו פעלת נכון ובקור רוח
אמיתי. לא היה לך גובה לצאת מהעניין (האירוע) ואיך שזה נגמר הרבה מזל. טיסות בטוחות אילן
החמוצים בבית מוכנים תמיד.
הכפרי