פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: עודד גוטמן על October 10, 2015, 11:21:13 pm
-
אחרי הנחיתה אנחנו מתקשרים למרחף השלישי, ראיתי שנחת קרוב לתבור אחרי כ15 דקות. הוא אומר לי אני כבר במרכז בדרך הביתה. זו לי הפעם השנייה בשלושה חודשים שזה קורה לי שהמרחפים לא בודקים אם כולנו הסתדרנו ואין התארגנות של הסעות.
כלומר, אתה מצפה שאותו מרחף שהחליט שסיים את היום ויש לו יותר משעה נסיעה למרכז יישב ברכב ויחכה עד שאתם תנחתו אי שם רק כדי לבוא לאסוף אתכם?
נשמע לי מוזר.
-
אני לא מצפה מאף אחד מה שאני לא מצפה מעצמי.
חברות של שותפות היום אתה מחר אני.
אחר כך בבית מול המראה רק בעיני אני מסתכל, מה אני עשיתי איך אני חבר.
הספורט שלנו מחבר אותנו כי היחד חזר מן היחיד וכמו שאני מנסה להתאגד לעלות לעמדה יחד ולהשאיר כלי רכב למטה.
אני מנסה בסופו של יום ליצור קשר אם החברים ולראות אם כולם מסודרים בדרך חזרה.
-
ההודעה שהתחילה את הדיון:
דימה ואני נחתנו בהאון אחרי שהמראנו רק שלושה חברה בתבור, כן זה היה יום שרוב החברה יצאו לזיכרון אני התלבטתי האם אני טס מספיק טוב לזיכרון ובעצם לא רוצה להצטופף שם בזיכרון. אז בעמדת ההמראה אנחנו שלושה התנאים נראים טובים ואני כותיק עוזר להם להמריא ונשאר אחרון בעמדה.
הם עולים יפה ואני מצטרף. הטיסה נחמדה עם הצלה מעל יבנאל ומגובה 200 מטר אני עולה עם המון סבלנות ל-1300, מכאן הכל כבר קל, למרות שרציתי להגיע הביתה לכפר חרוב ולא היה מספיק טרמיקות לעזור לי בזה. אז האון היא נקודה טובה לסיום רחיפה.
אחרי הנחיתה אנחנו מתקשרים למרחף השלישי, ראיתי שנחת קרוב לתבור אחרי כ15 דקות. הוא אומר לי אני כבר במרכז בדרך הביתה. זו לי הפעם השנייה בשלושה חודשים שזה קורה לי שהמרחפים לא בודקים אם כולנו הסתדרנו ואין התארגנות של הסעות. שוב אני בטרמפים בדרכים ויודע שלי זה לא היה קורה ולא הייתי עוזב את השטח לפני שאני יודע שכולם מסודרים.
האם הקלות של התקשורת והמסרים המיידים דווקא פוגעת בערבות ההדדית והחברות שלנו?
פיצלתי את הדיון מהזן כדי להשאיר אותו נקי מדיונים אחרת היא באמת יהיה אין סופי.
אם רוצים להתחיל דיון על הודעה מהזן אפשר פשוט להעתיק אותה לשרשור חדש ולהתחיל דיון בנושא.
-
המרחף השלישי הייתי אני, ואני מתנצל כאן על שנטשתי אתכם.
אני די חדש פה ולא היה לי ברור שאם עולים יחד לעמדה ישנה הנחה של אחריות
משותפת לאיסוף. אני דוקא חושב שזה רעיון מצוין.
במקרה הזה לא באתי לבד ולנוסע שבא איתי היו התחייבויות במרכז, לכן כשראיתי
אתכם גבוה מעלי עם הדאון, והיה ברור שאם נחכה לכם שתנחתו הוא יאחר, נסענו.
אילו ידעתי הייתי מודיע מראש שלצערי אינני יכול להתחייב להישאר באיזור, ולא
הייתם מופתעים כשנחתתם.
להבא לא אבוא לטוס בלי יכולת להישאר עד שכולם נוחתים.
סליחה על הנטישה, שוב,
ותודה גם על העזרה בהמראה וגם על ההסבר לגבי ציפיות לאיסוף
-
אני לא מצפה מאף אחד מה שאני לא מצפה מעצמי.
חברות של שותפות היום אתה מחר אני.
אחר כך בבית מול המראה רק בעיני אני מסתכל, מה אני עשיתי איך אני חבר.
הספורט שלנו מחבר אותנו כי היחד חזר מן היחיד וכמו שאני מנסה להתאגד לעלות לעמדה יחד ולהשאיר כלי רכב למטה.
אני מנסה בסופו של יום ליצור קשר אם החברים ולראות אם כולם מסודרים בדרך חזרה.
אבנר, או שלא ענית על השאלה שלי או שענית ואני לא מבין את התשובה. במקרה שאתה תיארת אני לא רואה בעיה עם זה שרונן נסע, אך כן הייתי מצפה שינסה ליצור איתכם קשר ולהודיע על כך.
נראה לי מובן מאליו לדאוג האחד לשני בנושא האיסופים, אכן היום אני ומחר אתה!
בעניין הציפייה לעזרה באיסופים מתוח אצלי קו מסוים המפריד בין מרחפים שנמצאים באזור ובזמן של הפעילות לבין מי שיצא ממעגל המרחפים לאותו יום וייקח עוד זמן שיידרש איסוף.
אגב, אם כבר מדברים על איסופים אז אני גם מצפה ממרחפים שאני נוסע לאסוף אותם שינסו לקצר מולי טווח באמצעות טרמפים/תחבורה ציבורית (ומהתרשמותי אכן עושים זאת ברוב המקרים).
-
מילת המפתח- תאום ציפיות.
רונן תבוא לטוס מתי שאתה יכול וכמה שיותר! חברים פשוט לדבר ולשאול אחד את השני מה התוכניות.
באופן אישי אם אני הולך על טיסת מרחק אני לוקח בחשבון שאני עלול להתקע בטרמפים, ואני לא יכול לדרוש מאף אחד שיבוא עד אליי, אלא אם יש לו זמן ומתאים לו. אפשר גם פיתרון ביניים, אני מבקש שישאירו לי את הרכב במקום נגיש כמו כפר תבור או עפולה.
אם תכננתי טיסת מרחק, ז"א פיניתי את היום, אבל לא הצלחתי להגיע רחוק, יש לי מעין מחויבות לאסוף את אלו שכן הצליחו. מצד שני אין בושה בלהגיד מראש שהיום אני יכול לטוס רק מקומי ולא פנוי לאיסופים.
-
תודה צוק, לזה התכוונתי.
-
די ברור שמה שצוק אמר.
ברור שנחמד שבאים לאסוף אותך אבל אלא אם קבעת מראש עם מישהו שבכל מקרה אוספים אחד את השני, קח בחשבון שיכול להיות שמי שחשבת שיכול לאסוף אותך בתחילת הטיסה בעצם כבר עסוק במשהו אחר בסיומה.
אני תמיד שאני שואל מישהו אם הוא יכול לאסוף אני שואל "בא לך לבוא לאסוף?" ואם לא בא לו אני בכלל לא שואל למה.
נחמד שבאים לאסוף אותך, אבל מי שטס קרוס מדי פעם חוזר בטרמפים.
רונן היית בסדר גמור. אם לא שאלו אותך אם אתה יכול להשאר או מתכנן להשאר לא ברור מה הפליאה שלא נשארת.
לפני כמה שבועות אני ואמנון נחתנו בעין גב, ראיתי שלמוטי לא הלך טוב באותו היום אז צלצלתי לשאול אם בא לו, אמר שהוא כבר ליד ראשון לציון בדרך הביתה. אמרתי "טוב לפחות תגיע הביתה בזמן, סע בזהירות". למה שאני אצפה ממוטי לחכות שעתיים בעמדה עד שאני נוחת?
-
אני מסכים עם כולם כי אין לזה תשובה אחת.
אני עדין מעדיף לטוס רחוק ולחזור בטרמפים מאשר את האלטרנטיבה.
כיום שאני טס פחות מהעבר ואני פחות משולב בחבורה הסיכוי שלא אהיה בתוכנית האיסופים גבוה יותר.
בחודשיים האחרונים זה קרה לי פעמיים וחשבתי שראוי שנושא זה יעלה לדיון וגם למודעות.
הTELEGRAM הוא כלי נהדר שעוזר לנו במיפוי הנוחתים ולי לפחות פעם אחת עזר מכיוון בלתי צפוי של "מנדי סופר" שהיה בטיול משפחתי וסטה מדרכו כדי לאסוף אותי.
בקיצור הרוב טוב ואם דיון זה יעלה את המודעות רק קצת הרי זה היה שווה.
רונן אין כאן בעיה ארגונית ובטח לא אישית ואשמח לטוס יחד בכל יום.
-
אבנר אתה בספורט מספיק שנים כדי לזכור את התקופה שהספורט היה מפוצל לחבורות כשכל חבורה אוספת רק את עצמה. התקדמנו די הרבה מאז.
סה"כ רוב הבעייה היא בימים שיש מעט אנשים ובימים שמתפזרים לכל מיני כיוונים.
אני משתדל לפני טיסה למפות את האנשים בעמדה ולזכור למי להתקשר (צריך גם שיהיה את הטלפון מן הסתם). גם באוויר אני מנסה לראות כאלה שנוחתים קרוב יחסית.
טלגרם טיפה עוזר אבל אני לא ממש סומך עליו עם כל הברברת, הכי טוב לעשות סבב טלפונים.