פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: עודד גוטמן על October 03, 2015, 12:15:51 am
-
טייס: עודד גוטמן, מצנח: סקייווק מסקל 3 (EN A), מס' שעות טיסה: 100 (90% הרים מתוכן כ 14 שעות בתבור).
מוכן להנפה - רוח דר' - מע' חלשה ולכן מחכה למשב. מסתכל על העצים שמתחת לעמדה, מזהה משב, מחכה שיגיע לעמדה ורק אז מניף.
לאחר שהמצנח מעל לראש מסתובב ומתחיל ריצה. מרגיש נפילה בלחץ הצד השמאלי של הכנף, שומע צעקות מאחורי אך מתעלם ומגביר את הריצה.
מיד עם היציאה מהעמדה מאבד גובה, עובר על פני שיח (אולי גילחתי אותו, לא זוכר בדיוק) וממשיך אל בין שני עצים. לא ברור איך אבל מצליח לעבור בין שני העצים כשהראש שלי מתחת גובה הצמרות (!) ומוצא את עצמי באוויר לאחר שכבר הייתי מוכן לחלוטין לכך שאני מסיים על איזה עץ.
בודק ויזואלית את המיתרים והמצנח, מרגיש שהמצנח טס כמו שאני רגיל ומחליט להמשיך בטיסה.
לאחר כ 10 דקות גם הדופק חוזר לקצב הרגיל.
עד כאן ההתרשמות שלי.
ההתרשמות של דיסקין ועירא, שהיו עדים לאירוע, הייתה בעיקרה שהמראתי לתוך הסינק של התרמיקה וכמובן זה שהכנף לא טסה במלואה החריף את העניין. דיסקין גם העיר שלא רצתי מספיק חזק.
אנשים נוספים ראו את התקרית ואשמח לשמוע הערות ותובנות נוספות.
המסקנה העיקרית שלי היא שלא ביטלתי את ההמראה ברגע שהרגשתי איבוד לחץ בכנף. בנוסף, כנראה שהייתי צריך להניף מוקדם יותר ואז לא הייתי ממריא לתוך הסינק.
טיסות טובות ובטוחות לכולם.
גוטמן.
-
האם יש סרט של ההמראה?
-
אני חושב שאתה צריך להוסיף עוד מסקנה-
ברגע שאתה מזהה משב, תן לו קצת "להתייצב", תוך כדי נסה לקרוא אותו ורק אז את תמצא את התזמון להניף.
-
תוספת למסקנה של באבי:
כשאתה רואה משב מגיע על העצים ולאחר מכן מרגיש אותו על העמדה, צריך לבדוק שעדיין יש תנועה של המשב על העצים. ז"א צריך לבדוק שהמשב מספיק רחב להמראה ולא רק להנפה.
לפעמים קצת שוכחים שאנחנו מניפים בעמדה אנחנו מתחילים המראה אנחנו לא רק מניפים.
אגב אותו הדבר גם נכון לרוח חזקה כשאתה מניף במשב החלש, לא מספיק שאתה מרגיש שחלש יותר בעמדה צריך גם לראות שחלש גם על העצים ושלא תקבל משב חזק מייד אחרי ההנפה.
שמח שנגמר בטוב.
-
קצת גונב לגוטמן את הדיון (אמרתי לו שאולי אעשה את זה).
רק לשם הרחבת הדיון, אירועים נוספים באותו יום:
בתבור:
1. בסיטואציה דומה, במהלך ריצת המראה, מצנח מקבל פרונטל יפה וסימטרי כאשר הטייס כמטר וחצי לפני סוף העמדה. הטייס עצר על רשת המתכת של סוף העמדה והחליק למטה. המצנח נפל על העמדה.
2. אני ראיתי לפחות עוד המראה אחת עם קריסה בהמראה (כמו המקרה של גוטמן). ההבדל העיקרי היה שההמראה הזו לא הייתה לתוך הסינק של הטרמיקה, כך שהטייס יצא לטיסה יפה מאוד.
3. שני טייסים ניסו להניף במשב חזק מדי עבורם. אחד נגרר במעלה העמדה והמצנח שלו נעצר על גלשן. השני נעצר בעץ שבצפון העמדה.
במבוא חמה:
בטיסת ערב, גלשן זרק רזרבי.
את התרשמותי אמרתי לגוטמן כבר בטלפון. לצערי אין לי וידאו של ההמראה.
-
תודה על השיתוף
-
לפני שנתיים המראתי בתבור את ההמראה הכי מפחידה שלי. זה היה דווקא לכאורה בתנאים נוחים של כ 15 קמש אבל במהלך הריצה (אני ידוע כרץ טוב) שרפתי את כל המדרון בלי להרגיש שום עילוי על הגלשן. בלית ברירה קפצתי ראש קדימה והטרמיקה הפראית שנכנסה שאבה אותי בדקה ה 90 ממש ...רגע לפני שצללתי מטה לתוך הטרסות והשיחים. מאז אני נותן יותר רספקט ללימוד האינטרוולים טרום המראה , הערכת אורך המשב הממוצע וניסיון לתזמן המראה דווקא ממש בתחילת המשב . מה שחשוב לזכור שעודף סביר של אנרגיה בהמראה (לא יודע כמה זה אפשרי במצנחים) הוא תמיד צ'ק בטחון טוב.
-
במצנח לא ממש צריך להגיע לעודף רק לעבור את מהירות ההזדקרות שלו וכך להתנתק שהכנף טסה לגמרי. מצנח נורמלי מזדקר ב22-25 קמ"ש ז"א בכל רוח של פחות מזה צריך להוסיף את החסר למהירות בריצה. ברגע שהכנף מיצרת עילוי מרגישים שנוצר עומס על הכנף. אין עומס, הכנף לא טסה וכל קפיצה תהיה קפיצה לשיחים.
-
צחי אני לא מסכים איתך, עדיין יש טווח שאפשר לשחק איתו, ורוב האנשים ממריאים בד"כ בתחתית הטווח, כדאי להמריא עם ברקסים משוחררים לגמרי (למעט משיכה מינימלית לצורך הרגשה) וריצה במהירות מקס.
מבחינת ריצה, הדגש הוא לא על הרגליים וריצה של אצן, אלא דווקא הפלת כל המשקל דרך החזה על המצנח, ואז לרגליים נותר קצת לתמוך.
שורה תחתונה, המראה לא קצת מעל הזדקרות אלא כמה שיותר קרוב לטרים.
הערה- לפעמים אני אוהב לעשות כל מיני משחקים של גרירת רגליים בהמראה והעירו לי על כך, שימו לב שאני עושה את זה כשהברקסים משוחררים כמעט לגמרי וכל המשקל על המצנח.
-
צוק לגבי המהירות שמגיעים בהמראה עוד נתווכח אבל לא פה. חבל.
בעיקרון הדגש הכי חשוב בריצה (לדעתי אפילו יותר מהעברת המשקל קדימה) זה להאיץ את הריצה יחד עם התאוצה של המצנח. לא להשיג אותו ולא לתת לו להשיג אותך. והכוונה בלא לתת לו להשיג זה לא לחנוק אותו עם ברקסים (זה רק יפגע בהמראה) אלא לרוץ בקצב שלו.
-
צודק אכן דגש חשוב, לא נתווכח איזה דגש יותר חשוב ;)
-
תודה על התגובות hug.
תודה בעיקר על החידוד בנושא תזמון המשבים, אני כמעט ולא עושה את זה וזה לא טוב.
אני מתכוון לעבוד על עצמי ולהתחיל לתזמן משבים מעתה והלאה באופן קבוע כחלק מההכנות בעמדה.
-
לא יודע איך זה היום אבל פעם שהיה קורס דרגה 3 / טרמיקות היה בתחילת כל יום תדריך ובמשך היום עצמותרגול של מדידת סייקלים ומבט על העצים (חלש, חזק לפי הצורך).
-
עודד,
תחקיר מצויין ותיעוד מצויין - שגרם לדיון טוב ויכולת ללמוד ולהמנע מטעויות.
גם לי היה אירוע באותו הבוקר. להלן:
הנפתי טוב, הסתובבות וריצה טובה, ובקצה העמדה, פרונטל מלא, ואיבוד לחץ. עצרתי את ההמראה ממש על הקצה - והתיישבתי מתחת לעמדה. ללא פגיעה או נזק.
מעדות של עירא - פעלתי נכון מבחינת הנפה, וריצה. לטענתו, מה שקרה שזה היה הסיום של התרמיקה - והמראתי לתוך הסינק.
מסקנה שלי - להמריא יותר גבוה בעמדה, לבחור קו עצירה יותר גבוה, לא להסתובב מהר מידי - לחכות ולהרגיש את הלחץ ואז לצאת לריצת ההמראה.
אשמח להערות.
-
דיסקין, אתה לא הספקת להמריא כי הטרמיקה עברה את העמדה וגזירת הרוח בסופה קיפלה לך את המצנח. גוטמן המריא לתוך סינק. אם הוא היה מתמהמה בהמראה עוד 2-3 שניות גזירת הרוח של סוף הטרמיקה הייתה מחרבשת גם לו את המצנח והוא היה צריך להניף שוב / לצאת בלי במשב של הטרמיקה.
אם היית ממריא לתוך הסינק של סוף הטרמיקה כנראה היית עובר קרוב מאוד לעצים (כמו עודד).
-
תעשו לי טובה ותפסיקו כבר להאשים את הסינקים בקריסות שאתם מקבלים !!!
הסינק אולי גרם למצנח לרוץ קדימה קצת יותר ...
הטייס לא האיץ מספיק את הריצה או לא בלם מספיק את החופה שהסיגה אותו ולכן המצנח קרס !
-
צחי תודה. זה פעם ראשונה שקורה לי פרונטל בהמראה. אז מה שאתה אומר, זה שאם זה היה סינק - הייתי צריך למשוך יותר?
אני משכתי ברגע שלא הרגשתי לחץ וגם הגברתי ריצה. אבל לא עזר.
-
לדעתי זה אומר בעיקר שלא היית מוכן לאפשרות שזה יקרה, ואז הגבת אולי טיפה מאוחר מידי או טיפה פחות מידי (לא ראיתי את ההמראה כדי לדעת מי).
-
צחי, ממה שאתה אומר משתמע שאפשר למנוע כל קריסה.
-
צחי, ממה שאתה אומר משתמע שאפשר למנוע כל קריסה.
נכון.
זה לא אומר שכל אחד מאיתנו יצליח ב100%, אפילו ניתן להניח שמכיוון שכולנו בני אנוש שלפעמים מרוכזים פחות או לא מוכנים וכו', סביר שלא נצליח ב100%.
אבל ההבנה שכל קריסה ניתנת למניעה גורמת לנו לעבוד על שיפור הטכניקה של מניעת קריסות ולמנוע יותר מהן בעתיד.
מי שלא מבין/מאמין שניתן למנוע את הקריסות לא תמיד מנסה.