פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: אילן על October 03, 2014, 07:19:32 am
-
טוב חברים יקרים ,הגיע הזמן לספר קצת על הקורס
נתחיל בזה שאגם גרדה הוא גן עדן של נוף . אגם ענק מוקף רכסי הרים שהפרשי הגובה בין פסגות ההרים לאגם נעים סביב 1500-1700 מטר נטו !!! רק דמיינו לכם את זה !!! סביב האגם עיירות ציוריות שנלקחו -אשכרה-מאיזה סרט כמו סינמה פרדיסו.
הכל טובל בצמחייה ירוקה של דשא, ברושים ומטעי זיתים. פסגות ההרים אופייניים לפסגות ההרים באירופה - הכל מכוסה מרבד ירוק. מזג האוויר מפנק אותנו . באגם התחושה אביבית . לא חם, לא קר, שמש מלטפת . בפסגת ההרים קר אבל כמו מיזוג אויר , לא קור מקפיא. זו כמו התחושה של קור כשאנחנו עולים בטיסה לגובה של 2000+_ .
אנחנו לנים במלון משפחתי שנותן לנו את כל מה שאנחנו צריכים. מלון נקי ונעים מאוד
עמדת הנחיתה שעלשפת האגם הינה מדשאה רחבת ידיים לשפת האגם. עמדת ההמראה שבראש ההר -טוב נו, מה יש לאמר, זה לא קנה המידה שאנחנו מכירים, זה סוג של הר סכין שניתן להמיר ממנו משני הכיוונים בהתייחס לכוון הרוח. מכל צד יכולים להמריא עשרות חופות במקביל מדהים שאין דברים כאלה. אל עמדת ההמראה עולים ברכבל . פינוק אמיתי ! איתי עשה לכולנו סקי פס כך שאנו עולים חופשי. מהרגע שמגיעים לרכבל ועד הרגע שפורסים ציוד זה בערך חצי שעה. בפסגת ההר יש בתי קפה ומסעדות ובכלל , זה אתר תיירותי עם נוף עוצר נשימה !!!
אתמול היה היום הראשון לקורס עצמו וטסנו שתי טיסות
בטיסה הראשונה תרגלנו מספר נושאים :
התחלנו עם הכרה והבנת ציר העלרוד וביצוע פיץ׳ קונטרול לציר
המשכנו עם תרגיל שבו זיהינו את נקודת הספין/הזדקרות
לאחר מכן עברנו לתרגיל בו זיהינו את נקודת הקריסה הקדמית
סיימנו את הטיסה הראשונה ב ביג איירז ונחיטה עם ביג איירז
עלינו שוב לטיסה לסשן תרגילים נוסף
התחלנו בקריסה א סימטרית של 30%
לאחר מכן עברנו לקריסה א סימטרית 50% על ידי כך שמשכנו את כל מיתרי ה A של צד אחד ושמירת כוון.
לאחר מכן עברנו לתרגל פרונט קולפס מלא בו משכנו את כל מיתרי ה A בריזרים.
התרגיל האחרון להיום היה נחיתה בפרפר.
היה יום מהנה מאוד
המשך יבוא
-
נשמע מעולה בקר, אני ירוק :'(.
תמשיכו להנות ולדווח hug
-
תמונות, תמונות , תמונות
-
איך קוראים לעיירה הזאת ?
-
Malcesine
-
מתי ההמשך יבוא :D?
-
טוב , המשך :
ביום השני לקורס עלינו לפיסגת ההר . הכוונה להתחיל עם טיסה ראשונה , לראות כיצד היום מתפתח ואז להחלית האם עולים לטיסה שנייה . היום יש עננים בגובה פסגות ההרים . ממתינים לחלונות שנפרצים בין העננים ויוצאים לטיסה . לאחר מספר שניות באויר אנו למעשה עוברים את העננים וטסים לכוון האגם . נוף מרהיב ביופיו ! החוייה של לטוס בין עננים תמיד מרגשת ואתה מרגיש כ"כ קטן ביחס ל סובב אותך .
בטיסה הזו אנו מתרגלים מספר מצבים : מתחילים עם בי-סטול . תרגי חשוב מאוד לאיבוד גובה .יפה להבחין כיצד החופה מתמודדת עם זה וכיצד יוצא האויר מהתאים בדיוק כמו בספר !
התרגיל הבא - ספירלה . כמה שלא יכינו אותך - לא תדע את ההרגשה של ה גי' שמופעל עליך - עד שלא תמצא את עצמך בתוך זה . אני רק "דיגדגתי" את הכניסה לספירלה וכבר הרגשתי בסיבובים את התחושה . באופן אישי - אני שונא את זה אבל יש כאלה שמתמכרים לזה (עניין של אופי ). מה שבאמת חשוב ולמעשה זו המהות של הקורס זה להבין שפשוט מאוד לצאת מהמצב גם אם הספירלה ננעלת - אבל בשביל לדעת זאת - חייבים לעשות זאת ע"י מישהוא שמבין ומנחה .
את הטיסה סיימנו בנחיתת פרפר .
לאחר שכולם סיימו החלטנו שעולים להמשך הקורס ולטיסה הבאה . טיסה זו למעשה תסיים את הסילבוס של הקורס :
עלינו לפסגה . בפסגה פגשנו ערפל כבד שמנע מאיתנו כל פעילות למשך של למעלה משעה .
בינתיים התארגנו בעמדה , פרסנו ציודים ונערכנו .
עלה החשש שהמשך היום כבר לא יהיה - אך כעבור זמן מה נפתחו חלונות בין העננים שאפשרו יציאה .
התרגיל הראשון הוא פול סטול . האמא של הריסטים לחופה . תרגיל חשוב מאין כמותו . מה אגיד לכם - למדתי לעשות אותו כמו שצריך .
התרגיל הבא שעשינו הוא ספין עצבני . והתרגיל האחרון - רזרבי . על הרזרבי אני לא אפרט . תצפו בסרטון שאצרף , ובכלל , אני חושב שאערוך סדרת סרטונים קצרים על התרגילים
גם ביום הראשון וגם ביום השני בעמדת ההמראה היתה רוח חלשה מאוד מאוד . מבחינתי זו היתה הזדמנות נפלאה לתרגל את ההנפות הקדמיות ולמעשה כל ההנפות שעשיתי היו קדמיות
-
יפה מאוד ביקר. עשית את הקורס עם המלכה?
-
כן, בקר עשה את הקורס עם המלכה, לא ראית בתמונות שאשתו איתו????????
-
כן צחי .
הסרטון הראשון שאני "משחרר" הוא של הרזרבי . תהנו :
https://vimeo.com/108143901
-
בסגירה השניה של הכנף ללא שמירת כיוון , לא ראיתי כניסה לספירלה ?
זה בגלל הריתמה או הטייס ששמר בכל זאת ?
-
יאללה שחררו עוד. איפה הנפילות הלא מתוכננות למים ;)
-
במנת מימדים גדולה עם פחות מ50% קריסה המצנח בקושי רוצה להכנס לספירלה.
נראה גם שדי קשה להקריס אותו, בטח בגלל השארק והמיקום האחורי של הa. מסביר יפה למה בתקינה הוסיפו מיתרי קריסה.
-
במנת מימדים גדולה עם פחות מ50% קריסה המצנח בקושי רוצה להכנס לספירלה.
דווקא בSIV שעשיתי עם הקארמה SP, בקריסה של 50% בערך, ללא שמירת כיוון המצנח נכנס מאוד מהר לסיבוב, והיה נכנס מאוד מהר לספירלה אם הייתי נותן לו.
-
אילן,
ITTAI לא ITAY.
הדיון לגבי הקריסה והסיבוב הוא מורכב הרבה יותר מעבר למנות מימדים.
בבניית מצנח מכל דירוג שהוא ניתן לייצר יציבות ואפילו פניה כנגד הקריסה ללא איזון.
לעצם העניין היה קשה מאוד על פי התרגולים של אילן לגרום לחופה לפנות לצד הקרוס.
-
אילן סחטיין...
יפה מאוד.
ומעניין.
יאללה ספרו עוד. רוצים עוד!
(באופן אישי מחכה לשמעו על מעללות ההוק של יוחאי, אבל גם את שאר הסיפורים)
-
סרטון מקסים שמשלב יפה את נקודת המבט שלך ושל איתי.
נהנתי ומחכה לראות את הסרטונים הבאים.
שגב
-
אחלה סרטון ואחלה עריכה, איתי / אילן , נראה לי שעדיף להוציא את הרגליים מהקוקון לפני נחיתה בכל מקרה. נחיתה במים - על מנת לא לטבוע וביבשה זה ברור.
-
אגב לפני 30 שנה במועדון לצניחה חופשית שהיה אז בשדות עין שמר , צנח משהו לתוך בריכת חמצון, נחת ללא פגע ואף דיברו איתו מיד עם הנחיתה . אותו צנחן לא הסכים לנתק את המצנח ( ולאבד אותו) ולאחר כמה דקות שקע וטבע בשניות בלי יכולת להגיב. (אבא שלי היה בין מקימי המועדון וכל שבת מצאתי את עצמי שם שעות מסתכל על צניחות)
-
אורון בהחלט שווה להוציא רגליים. לנתק / להתנתק מהרתמה לפני המגע עם המים כל עוד אתה באוויר בוודאי ש לא בגלל שפשוט אין לך יכולת .אתה תלוי על הרתמה . ואם חס וחלילה תעשה את זה פשוט תחליק החוצה .במסגרת התרגול היינו עם חגורות הצלה ופשוט נשכבנו וצפנו עם הפנים כלפי מעלה. כפי שראית הכל ״תקתק״ והזודיאק הגיע אלי במיידי.
בטיסה הראשונה שלי -לפני שהקורס התחיל- טסתי טיסת היכרות עם האתר. לא הערכתי נכון את המרחק לאתר הנחיתה וטסתי בכלל צפונה לעמדת ההמראה ולא כוונתי דרומה לעמדת הנחיתה. בנוסף טסתי עמוק לתוך האגם. בקיצור מצאתי את עצמי מאבד גובה הרחק מעמדת הנחיתה ועמוק . הבנתי שאני גומר במים. לקראת המגע עם המים, במצב שכיבה ברתמה , שחררתי אבזמים וברגע שנגעתי במים יצאתי ללא קושי מהרתמה . אבל שוב - זה לא המצב הרזרבי.