פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: רולי על December 02, 2013, 11:06:44 pm
-
יום של אנבטיכלומי. משבים של 5 קמש. בחור עם 25 שנות ריחוף, הסברתי לו (למרות שהרגשתי קצת נבוך) שהסינק מגיע.. שכדאי לצבור מקסימום מהירות לפני הניתוק ביקר כי המשב לא "לוקח".....
קפיצה קטנה כמה מטרים לפני סוף העמדה... משבונים של כלום באמת. התוצאה. וההרגשה שאתה מכיר את החצר שלך.. כמו הוא מכיר את האלפים.
תוך חצי שעה המריא לרבע שעה של שיגעון בשחקים....
https://vimeo.com/80830429
-
שבועיים לא טובים עוברים על השיחים בכל העמדות.
בקצב הזה כבר לא נצטרך גיזום
-
שבועיים לא טובים עוברים על השיחים בכל העמדות.
בקצב הזה כבר לא נצטרך גיזום
אבל הפעם היתה עבודה זרה.....
-
טכניקת המראה רע מהתחלה ועד הסוף!
מרחף יקר עמך הסליחה אבל עם טכניקה כזאת יהיו עוד ביקורי שיחים רבים וחבל.
שי
-
טכניקת המראה רע מהתחלה ועד הסוף!
מרחף יקר עמך הסליחה אבל עם טכניקה כזאת יהיו עוד ביקורי שיחים רבים וחבל.
שי
שיקה: מודה על תגובתך אבל תפרט אם אתה רוצה שהביקורת תהיה בונה. וכמו שאמרתי... יותר מידי אלפים יש בו. ולא עצים.
כנא ששם אפשר לטעות. בהארי במצב של אתמול ממש לא.
-
טכניקת המראה רע מהתחלה ועד הסוף!
מרחף יקר עמך הסליחה אבל עם טכניקה כזאת יהיו עוד ביקורי שיחים רבים וחבל.
שי
אל תדאג.... אני לא אתרגם לגרמנית והוא לא מבין עברית.....טוב, גם אני לא כל כך lugh
-
נדב בדיוק להפך, אסור לגזום את השיחים !
בהעדר טכניקה מספיקה השיחים הם כנראה אמצעי הבטיחות היחיד שמנע הרבה מאוד עצמות שבורות בשבועיים האלה (חוץ מכתף אחת שכן נשברה).
לגבי ההמראה הזו: בחירת נתיב ריצה ארוך מידי בעמדה כזו שטוחה וקשה ככה לשמור על מהירות קבועה לאורך זמן כשכל פעם מתנתק/לא מתנתק. והנדנודים האלה מביאים אותו למצב שדווקא בסוף העמדה הוא עם הכי פחות אנרגיה מכל הדרך שעשה עד לשם. ניתוק בלי אנרגיה = צלילה. גם הריצה לא ממש החלטית וכל פעם שהוא מתנתק ל10 ס"מ הוא כבר מפסיק לגמרי לרוץ במקום לצפות לכך שהוא ירד חזרה לעמדה.
בנוסף לגבי העמדה בהר הארי, המקום הכי גרוע לצאת ממנו זה מרכז העמדה. יש שם את המדרון הכי מתון עם השיחים הכי גדולים. יש להקפיד על יציאה בצידי העמדה. גם אם הרוח דרומית לגמרי אם פורסים את המצנח במיקום נכון אפשר שלא לצאת במרכז העמדה.
-
צחי: אני לא חושב שנדב התכוון לנקות את העמדה מהעצים. מה שקורה (כ'תושב האזור אני מדבר) , יש 10 סמ של עצים שנוספים כל שנה:אם העמדה החדשה יש לה כמעט 4 שנים זה אומר 40 סמ. שלא היו קודם. השיפוע אותו שיפוה ב4 שנים אחרונות (לא הכרתי את הארי קודם). איפה שהיינו מגרדים עכשיו נוגעים ואיפה שהיינו נוגעים עכשיו נתקעים. אם רק היינו יכולים לשמור דרך גיזום על אותו גובה של עצים/שיחים. דרך הגב גם תוקף לתבור.
-
רולי גם לפני 10 שנים ויותר היו נתקעים באותם השיחים. זה שיחים לא עצים, על כל ענף של 10 ס"מ שגדל ענף אחר מתיבש ונופל או מקוצץ ע"י מצנח/גלשן. הם באותו גובה מאז שאני זוכר אותם, שלא כמו העצי האורן בגלבוע או בתבור שהם פי 2 בגובה ממתי שהתחלתי לטוס.
אבל הגיל וקצב הגדילה של השיחים לא כלכך חשוב. מה שחשוב זה לא לתכנן המראה במיקום הכי גרוע שיש ולהגיע לסוף העמדה עם אנרגיה וכמה שיותר יציב.
-
תמונות מ 12.2005.
מצא את ההבדלים ....
[attachthumb=#]
[attachthumb=#]
[attachthumb=#]
-
צחי בדיוק להפך צריך לגזום את השיחים!
1. כי לא באמת צריך שיחים עם יותר ממטר גובה
2. כי אם נגזום אותם הם יתפשטו ויתעבו וכך יוכלו לספוג יותר אנרגיה
3. כי זה בכלל לא קשור למה שכתבתי אבל פעם הבאה אני אכתוב יותר ברור בשבילך
-
וכי למי אכפת מהטבע העיקר שנוכל להמריא גם אם אנחנו לא ממש יודעים/צריכים
Sent from my GT-I9100T using Tapatalk now Free (http://'http://tapatalk.com/m?id=10')
-
וכי למי אכפת מהטבע העיקר שנוכל להמריא גם אם אנחנו לא ממש יודעים/צריכים
Sent from my GT-I9100T using Tapatalk http://tapatalk.com/m?id=10' (http://'[url=http://tapatalk.com/m?id=10')]now Free[/url]
אדווה, מי שלא יכול או יודע להמריא יעשה זאת בכל זאת, עם או בלי שיחים והשיחים האלו יפגעו בכל מקרה. אם אנחנו יכולים לצמצם את הפגיעה בטייסים על הדרך - אני בעד.
-
אני עם צחי. עדיף לנחות על שיח (או במקרה שלי סירה קוצנית, לא בהארי) מאשר על בולדר שהאיזור ההוא מלא בהם.
-
עץ עדיף על שיח אם כבר ;)
השיחים הם לא מזרן שנופלים עליו והוא מרכך לנו את הטוסיק. אבל הם מאיטים אותנו משמעותית לפני הפגיעה בקרקע. שיח שטוח לא יעשה את העבודה כמו עץ.
אבל ביננו, הכי טוב להתאמן על שליטה קרקעית !
ואגב השבוע גיליתי שיש מרחפים שלא מבינים מה ההבדל בין להתאמן על הנפה ולהתאמן על שליטה קרקעית. חברה זה שני שלבים שונים של ההמראה וצריך לשלוט טוב בשניהם.
שליטה קרקעית זה השלב בהמראה בו המצנח כבר במצב טיסה אך הרגליים עדיין על הקרקע, צריך לדעת לשלוט במצנח וברגליים. וזה גם השלב שכל טעות בו תביא למריחה מתחת לעמדה בין אם יש או אין שם שיחים.
אני רואה הרבה מרחפים שמניפים נהדר וטסים נהדר אבל בין ההנפה והטיסה עצמה השליטה לשהם נראית כמו של חניך בקורס במקרה הטוב.
האימון מאוד פשוט: הכי טוב אחרי שאתה מתאמן קצת על הנפות ומתעייף. אתה מניף את המצנח מסתובב ואז עומד במקום. מבט לאופק, לא להסתכל על המצנח בכלל אחרי שהסתובבת אלא ללמוד להרגיש אותו. לנסות לעמוד כמה שיותר זמן בנקודה אחת, ואם זזת אז לתקן ולחזור לנקודה ההתחלתית לא להתפשר על הנקודה החדשה (את זו המצנח בחר לא אתה).
מבטיח לכם שמי שעומד על המצנח 10 דקות בנקודה אחת רמת בטיחות ההמראה שלו תשתפר משמעותית.
-
אין ספק שבכל המעורבים בשירשור הזה, לי יש את הניסיון הרחב ביותר. פעם סלע בנחיתה, פעם סלע בגרירה, שיח ועץ בכמון, עץ בהארי ועץ (כן איתי לא שכחתי) בתבור. ואין ספק שירוק יותר בריא.
אדוה , אני לא ממש מבין מה את אומרת. אף אחד לא רוצה להרוס את ההר (האמת שהבית ג'נים עושים את זה היטב. רמת הליכלוך עובר כל דימיון.) מדברים רק (ואני לא מסכים איתך צחי) על להשאיר מה שהיה . אם אני לא טועה יש הגברה של העמדה כ'מטר בחצי ממה שהיה אז. לא רוצה לחשוב מה היה קודם כי פחות מטר וחצי העצים כבר היו.אולי שיפוע יותר טוב, אני מניח שמשהו דומה לכמון.
גרתי 22 שנה בתוך השמחיה הזאת. ראיתי בית שנעלם בתוכו עם הזמן. רק שהיה שלג היינו רואים את הישוב כמו שהיה פעם. עוד כמה זמן ונצתרך לקפוץ (כן ליקפוץ) מעל העצים.
כל מה שכתבתי לא מעורר כל מילה שכתבת לגבי מיקום ,ריצה ,שליטה ותיזמון. מסכים איתך בכל מילה חוץ מהטיפול בעצים.
-
הטבע היא חכמה מכולנו. השלג הזה הוריד לפחות חצי מטר כל שמחיה מסביב......אולי הגרמני לא היה פוש=גש אותה אם היה מגיע בעוד שבוע... lugh