פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: חיים אוסין - קרלוס על November 24, 2013, 11:46:06 pm
-
שבת, נתניה, רכס.
רוח דרומית, מתעוררת ונרדמת. ברבורים.
זוחל דרומה ומועף צפונה.
תנאים לבז נייק.
נעצר לדקה מעל הגדר,
מנהל שיחה עם גברת נחמדה.
גולש מעבר לציפור הכחולה,
נעצר, מבקש סיגריה,
משחק אותה קול.
האגו מטפס לראש,
מתנפח בתוכי.
אני לא שם לב, עף על עצמי ומעיף את הטייס הפנימי.
מול העמדה ופלאש מצלמה,
האגו צוהל, רוקד על מבטי קהל,
מבקש לשאוף עוד קצת יוהרה, את הקצת יותר מדי.
החיוך נמחק ואני מנסה להציל טיסה.
הריכוז חוזר, מאוחר מדי לטפס חזרה אל מקום הרוח הנקיה.
אני נוחת על החוף ומבטי מעלה.
"מרווחים, רבאק, מרווחים",
מהדהדת המחשבה ברכס המתרומם מעליי.
מבט מעלה, מבט דרומה, ואני מתחיל לצעוד.
בדרך אני פוגש דייג מכין חכתו.
"תפסת משהו?"
"חוויה לא מהעולם הזה..." מחייך לעברי וצועד לקראתי.
"בז ירד על המים, יצא בלי כלום.
שניה אחרי זה, דג קופץ מהמים על עבר הבז"
"עף על עצמו..." אני ממלמל.
"חומר למחשבה..." אומר לי הדייג וחוזר למים, להטיל חכתו.
*
תודה אריה, רוממת אותי.