פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה

קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: צחי רייל על August 24, 2013, 06:20:37 pm

כותרת: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: צחי רייל על August 24, 2013, 06:20:37 pm
נכון שהקיץ הזה מספק חרא של תנאים ובקושי טסים אבל ....

היום בתבור. משבים של 35 עם מדי פעם הפוגות קצרות ביניהם. מצנח אחד ממריא, עולה אנכית קצת אחורה קצת קדימה. מצנח שני ממריא כנ"ל רק עם עזיבת ברקסים לכ5 שניות, עולה במעלית בלי להתקדם בכלל עד 800.
והחברה בעמדה באופוריה מוחלטת, כל פעם שיורד המשב מתחת ל30 לכמה שניות (לא הייתה כמעט אף רגיעה חוץ מאחת של יותר מדקה) כולם "הנה נרגע עוד יש חלונות לצאת" וממשיכים להכין ציוד כאילו מדובר במשבים של 20 או פעם בכמה דקות משב טיפה חזק.

אני יודע שכבר מלא זמן לא הייתה תאונה רצינית וכולם נורא מתגעגעים, אבל באמת אנחנו צריכים כל פעם תאונה שתזכיר לנו להמשיך לשמור על מגבלות?!

כל הרעיון של מגבלות זה לא להמריא על הקשקש ולהשאיר מרווחי ביטחון. ולגנוב המראה בין משבים שבברור חזקים מדי זה 0 מרווחי ביטחון !!!
תקלה ולו הפשוטה ביותר תהפוך מייד לתאונה רצינית. אפילו קיפול קטן של 30% (ולא שלא ראינו אף פעם קיפולים בהמראה) כשאתה מראש לא חודר יכול להביא אותך לעצים.


אז בבקשה לא להתפלא בתאונה הבאה.
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: טדי על August 24, 2013, 09:59:12 pm
והיום, חברה ש"כבר" שנתיים בתחום נוחתים למעלה בזכרון... אחד הצליח אחרי 6 ניסיונות גישה ומתפאר בזה שבסוף "הצליח לו".

מה קורה כאן?
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: נועם פרידמן על August 24, 2013, 10:11:46 pm
השאלה היא רק למי ייגמר המזל?ושכל אחד יחשוב לעצמו איך זה לא יהיה הוא!!!
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: צחי רייל על August 24, 2013, 10:58:26 pm
והיום, חברה ש"כבר" שנתיים בתחום נוחתים למעלה בזכרון... אחד הצליח אחרי 6 ניסיונות גישה ומתפאר בזה שבסוף "הצליח לו".

מה קורה כאן?

טדי אני ממליץ לתת להם את הטלפון של הכפרי שיסביר להם מה יכול לקרות בנסיון השמיני.
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: shaison על August 25, 2013, 09:50:01 am
ולא היה בעמדה אפילו צדיק אחד שצעק להפסיק המראות?
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: xploreisrael על August 25, 2013, 10:13:32 am
היה צדיק
צחי תודה שאתה מזכיר לנו ובמיוחד לי
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: צחי רייל על August 25, 2013, 10:20:12 am
אחרי שצעקתי והרוב הבינו, שניים בכל זאת המריאו.

1) בחור אנגלי, על EN C בלי ספיד סיסטם. אחרי שתי דקות על הגבול של להסחף לתוך הלי מעל השלוחה מצפון לעמדה. הצליח לקפל טיפה את הA ביד ולצאת לשדה הנחיתה.

2) אחד משלנו עם מצנח מהיר יחסית. בדרך לשדה הנחיתה היו קטעים של 8 קמ"ש רוורס לדבריו.


שניהם נחתו למטה בשלום בסופו של דבר. אני בטוח שהיה שווה את הסיכון  bryzdal


שישון מה שמפריע לי שאנשים שטסים מעל 5-6 שנים עדיין צריכים שיצעקו עליהם שהרוח כמעט 40 קמ"ש כדי להבין שזה כבר מסוכן.
יש מי שיצעק, השאלה היא למה צריך לצעוק בכלל?!
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: רולי על August 25, 2013, 10:46:20 am
"הנה נרגע עוד יש חלונות לצאת" וממשיכים להכין ציוד כאילו מדובר במשבים של 20 או פעם בכמה דקות משב טיפה חזק.


אז בבקשה לא להתפלא בתאונה הבאה.

צחי:
עקרוני אני מסכים עם כל מילה . ובאמת אני מקשיב לך בעמדות או מחוצלם תמיד חוץ מהחילוקי דעות לגבי שעת הגעה לעמדה , אבל זה נושה אחר כי אני מאוד אוהב זמן אוויר על ההר לפני שיוצא לקרוס אם בכלל.
לא יודע מה היה אחריי.. אבל אני כן הרגשתי שאפשר היה להמריא ובכל הטיסה לא היה לי טיפה של כמעט רוורס,גם שחזרתי להר אחרי שבזבזתי 600מ  מה1100 בחיפושים אחרי שאיבה...  ההמראות שלי ושל אפרת היו קלות ובלי תלישה למרות שמצאנו טרמיקה קרובה שהעלה אותנו מטרים טובים. ויצאנו בתזמון טוב ובאותו חלון... ובכל זאת עם הייתי שומע חד משמעית ממך לא הייתי ממריא. לא שמעתי ממך: אז  השיקול כולו שלי. וכמו שאמרתי: יכול להיות שכמה דקות אחרי הייתי מוותר כמו הרבה פעמים שאני מגיע ולא טס כי נירא לי לא בטוח.
תודה באמת .
רולי
כותרת: בעניין: Re: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: צחי רייל על August 25, 2013, 11:25:52 am
לפחות פעמיים ראינו אותך מהעמדה טס רוורס. אז אולי יש בעייה שאתה לא ממש שם לזה לב.

וביננו במקום כמו התבור גם לטוס 2 קמ"ש קדימה זה לא באמת לחדור.

והשאלה שלי: האם רוורס של 15 קמ"ש זה הסימן שצריך כבר לרדת? או שכדאי לפני קצת?

והוא שאמרתי, חוסר במרווחי בטיחות.
כותרת: בעניין: Re: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: רולי על August 25, 2013, 11:38:23 am
לפחות פעמיים ראינו אותך מהעמדה טס רוורס. אז אולי יש בעייה שאתה לא ממש שם לזה לב.

וביננו במקום כמו התבור גם לטוס 2 קמ"ש קדימה זה לא באמת לחדור.

והשאלה שלי: האם רוורס של 15 קמ"ש זה הסימן שצריך כבר לרדת? או שכדאי לפני קצת?

והוא שאמרתי, חוסר במרווחי בטיחות.

בטח לא  על ההר.... והיו רגעים שהיה עילוי לכיוון הענן ומשכתי ברקסים. הייתי במרחק של כמה מאות מטרים וקשה לאמין שהצלחתם לראות. אבל דיווחתי בקשר תוך כדי . לא השתמשתי בכלל בס.ס. כל הזמן שהייתי בתבור. וכמו שכתבתי.. החלון היה מספיק גדול לשניים בלי תלישה והמשבים החזקים לא היו בזמן שהמראתי בעצמה כזו שנירא שאין מה לאמרי. גם מי שהיה באוויר לפניי טס לכל כיוון בלי בעיה.
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: taltunik על August 25, 2013, 11:52:19 am
צחיק, באיזה שעה זה היה?
היו אנשים כבר באוויר בזמן הזה, שהמריאו לפני?

טדי - הסיפור בזיכרון לא ממש מדוייק, אבל נשאיר את זה לשיחה בעמדה. עם האמירה הכללית אני בהחלט מסכים...
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: רונן גורדון על August 25, 2013, 12:20:24 pm
רולי.
כתבת: "יכול להיות שכמה דקות אחרי הייתי מוותר כמו הרבה פעמים שאני מגיע ולא טס כי נירא לי לא בטוח.".
תגיד, כשאתה עולה לאויר אתה לא חושב מראש מה יהיה "עוד כמה דקות"??
למה, אתה ממריא רק לדקה?
אם הרוח 25-30, והיא במגמת עליה, ומשבית, והתחזית מדברת על התחזקות, אז לא ברור שעוד מעט יהיה חזק מידי????
לדעתי זה חוסר אחריות.
לפעמים נראה לי שכל מה שמעניין כמה מהמרחפים זה רק אם אפשר להמריא. כאילו שאם המראת, עכשיו הכל בסדר. לא חושבים מה יהיה עוד חצי שעה או שעה.
התאונה הבאה בדרך, הכתובת על הקיר!!!!!!


כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: טדי על August 25, 2013, 12:36:23 pm
טל,
מה לא היה מדויק? אני הייתי למעלה ודברתי איתו והערתי לו על כך.

ואם כבר: אתה אישית "הנחת" ברדיו מישהו, הסברת לו מתי להניף ומתי להמתין כי מגיע משב, תוך כדי הערה לי שהוא מתקשה בהנפות. במבט מהצד, האיש מסכן את עצמו ואת כל שאר החברה שמאחוריו, ולא מתאים (לדעתי) להניף ברמתו אפילו ברכס. אני שאלתי אותך מה אם כך הוא עושה בזכרון, ביום שהמשבים שאתה מדדת הגיעו לכדי 30+ קמ"ש.

פזיזות וחוסר תשומת לב מסוגלים להרוג. לדעתי אתם לא מודעים לעובדה שאתם משחקים עם אקדח טעון.

תתעניינו בשלמה מכפר יונה, אחד האנשים היותר חיוביים בספורט שלנו, ולמה כבר לא שומעים ממנו, אולי תפיקו משהו מזה.

טדי.
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: צחי רייל על August 25, 2013, 12:46:34 pm
טדי חבל שלא פתחת שרשור נפרד כי הדברים פה מתערבבים ותוך כמה הודעות יהיה קשה לדעת על מה מדברים. פתיחת שרשור נפרד לא כרוכה בתשלום נוסף  ;)


רולי:
באוויר: כשחזרת מ1000 לכיוון ההר, בזמן שהשניים האחרונים (שניהם עם מצנחים מהירים יותר משלך טסו אחורה. למרות שאחד היה בלי ס"ס) ירדו לנחיתה, גם אתה וגם ערן טסתם רוורס מדי פעם. ראו את זה בברור. אחרת לא ברור איך לא טסת אחורה כש EN D מתקדם טס ב8 קמ"ש אחורה.
בהמראה: אומנם הנפת ביחסית רגוע אבל אם היית מסתכל על העצים שלפני העמדה היית רואה את המשב נכנס. לכן מייד אחרי ההמראה עלית במעלית ואפילו עם רוורס קטן של כמה שניות. אם היה לך איזשהו עיקוב קטן בגלל בעייה שביום רגיל היא כלום המשב הזה היה תופס אותך על העמדה. היה לך מזל הפעם, לדעתי מזל זה לא טכניקה טובה. מזל נגמר מתישהו טכניקה טובה לא.
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: taltunik על August 25, 2013, 12:53:50 pm
טדי אני מודה לך על הדאגה, היא במקום.
ואף מסכים איתך בהחלט מבחינה מהותית.
אני רק מציע לך לשוחח איתי, כדי להבין קצת יותר במה מדובר ולא להסתמך על חצי משפט שזרקתי לך.
אתה מוזמן להתקשר, או בעמדה..
אני מבטיח לך שאני לא מתיחס לעניין בקלות ראש, ובכלל לכל השרשור הזה.

בכל אופן זה נראה לי נושא שיחה נפרד מהשרשור הנ"ל (נכתב לפני שראיתי את ההודעה של צחי  ::)  )
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: רולי על August 25, 2013, 02:15:36 pm
רולי.
כתבת: "יכול להיות שכמה דקות אחרי הייתי מוותר כמו הרבה פעמים שאני מגיע ולא טס כי נירא לי לא בטוח.".
תגיד, כשאתה עולה לאויר אתה לא חושב מראש מה יהיה "עוד כמה דקות"??
למה, אתה ממריא רק לדקה?
אם הרוח 25-30, והיא במגמת עליה, ומשבית, והתחזית מדברת על התחזקות, אז לא ברור שעוד מעט יהיה חזק מידי????
לדעתי זה חוסר אחריות.
לפעמים נראה לי שכל מה שמעניין כמה מהמרחפים זה רק אם אפשר להמריא. כאילו שאם המראת, עכשיו הכל בסדר. לא חושבים מה יהיה עוד חצי שעה או שעה.
התאונה הבאה בדרך, הכתובת על הקיר!!!!!!




מר ביטחון:
אם אני מגיע לעמדה בימים האילו ב10:30 , או שזה חזק כבר או שאוטוטו יהיה חזק
אז אני "מגזים " ומגיע מוקדם עד מאוד.
כל יום מתחזק בתבור לידעתך. לפעמים ב12, הרוב לפני. ואם זה טיפל'ה חזק ואפשר לטוס מתרחקים מההר ומחפשים טרמיקות בחוץ. ואם מתחזק (אתה צריך להיות מוכן בכל עת) עז נוחתים.
מה שכתבת לא קשור בכלל.
יש לי לפחות 250 שעות אוויר רק בתבור. וויתרתי הרבה יותר ממך על טיסות שהבנתי שאין למה להמריא. 
בשבילי לא היית סיבה לא להמריא בזמן שהמראתי. ולו החשש הכי קטן לא הייתי ממריא. אל תזלזל.
ואל תחפש להתבדח עם השגיאות כתיב שלי. הצלחת להרגיז אותי.

שיהיה ברור. כל יום יש בתבור רגע שממנו ,כמה דקות אחרי אי אפשר להמריא או שמסוכן להמריא שבשבילי זה אותו הדבר.

ובכל זאת הייתי שומע את צחי שכן מדבר לעניין.
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: shaison על August 25, 2013, 02:33:24 pm
רולי
אין צורך לריב ולהצדק, צריך ללמוד!
כולם פה מנסים לעזור  אין צורך להעלב.

שי
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: liors על August 25, 2013, 05:45:02 pm
רולי למרות שהשם שלך מופיע בשרשור,
 הכוונה של צחי היתה להתריעה על תופעה כללית ולא להפנות אצבע...
אם אתה מרגיש שזו התקפה אישית אז חבל :-[.

אני בקייץ האחרון דווקא ראיתי שיפור מסוים כאשר חלק גדול של האנשים מגיע שהרוח חזקה ולא ממריא. ::)
אבל אולי בגלל שאני למדתי להגיע מוקדם מאוד לעמדה ולטוס....
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: צחי רייל על August 25, 2013, 07:20:38 pm
הסיבה שכתבתי בכותרת אופטימיות ולדעתי זה גם היה הגורם למתיחת הגבולות זה שהתחזית אמרה שתהיה רוח חלשה יותר משישי. ובשישי המריאו עד 11. אבל אנחנו טסים במציאות לא בתחזית ושאנשים ממשיכים להתנהג כאילו שהמציאות זהה לתחזית למרות שלא, האופטימיות הופכת לרשלנות.
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: ערן-ש על August 25, 2013, 08:36:05 pm
אני כותב מאד בזהירות - לא קל לכתוב בניגוד לדעתם של טייסים ותיקים ומנוסים ממך ובדרך כלל זה מתפרש כחוסר רצון להקשיב.
ובכל זאת,
הרבה פעמים בשבועות האחרונים, כמו הרבה טייסים אחרים, הגעתי לתבור לתנאים חזקים מידי ואפילו לא פרשתי ציוד. גם כשאפשר להמריא ואפשר לטוס, אני אישית לא נהנה מטיסה שהיא 90% מהזמן התקדמות איטית מול הרוח ומידי פעם סיבוב אחד. לא כיף.
זה לא היה המצב בשבת. נכון שמידי פעם היה משב שלא חדרתי לכמה שניות (לא רוורס. אני מסתכל כל הזמן על המהירות והכיוון ב gps), אבל רוב הזמן הטיסה מול הרוח היתה בין 10-15 קמ״ש, בלי שימוש בספיד סיסטם.
סה״כ לא היה רגע אחד שהרגשתי לחץ או קושי בגלל עוצמת הרוח (מצבים שנכנסתי אליהם לא פעם בעבר, מתוך חוסר מחשבה וחוסר ניסיון. מודה)
תנאים דומים היו גם אחרי היציאה מההר - מהירות הרוח לפי ה gps לא עברה 25 קמ״ש. סה״כ היתה לי טיסה מהנה.
ערן
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: צחי רייל על August 25, 2013, 09:14:37 pm
ערן אני לא ממש זוכר מתי המראת, אבל כמעט תמיד התנאים להמראה נגמרים לפני שמרגישים את זה באוויר. זכורים לי לא מעט מקרים שהייתי באוויר ואמרו לי בקשר שלא ממריאים כי חזק מדי. ככה שזה שהיה לך סבבה באוויר לא עושה את זה בטוח להמראה.

ציטוט
נכון שמידי פעם היה משב שלא חדרתי לכמה שניות

ומתי צריך לקבל החלטה ללכת לנחיתה?  רק כשכבר אי אפשר להתקדם בלי ס"ס או אולי קצת לפני (נגיד שמדי פעם יש משב שלא חודרים)?

קו המחשבה שיותר חשוב להוציא קרוס מאשר לשמור על מרווחי בטיחות הוא בדיוק מה שגרם לי להתחיל את השרשור הזה ומה שמבטיח שהתאונה הבאה כבר בדרך.
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: nadav על August 25, 2013, 10:06:59 pm
תפסיקו כבר לכתוב שהתאונה הבאה בדרך. זה נשמע כאילו אתם רוצים שתהיה תאונה.
מספיק טוב שיש כאלו שרשורים ונושא הבטיחות נמצא בתודעה, לא צריך לייחל לרע. (בטח שלא כדי להגיד אחר כך "אמרתי לכם" או "הכתובת היתה על הקיר")
תודה על שרשור מעניין
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: רולי על August 25, 2013, 11:55:38 pm
תפסיקו כבר לכתוב שהתאונה הבאה בדרך. זה נשמע כאילו אתם רוצים שתהיה תאונה.
מספיק טוב שיש כאלו שרשורים ונושא הבטיחות נמצא בתודעה, לא צריך לייחל לרע. (בטח שלא כדי להגיד אחר כך "אמרתי לכם" או "הכתובת היתה על הקיר")
תודה על שרשור מעניין

לי ברור שיהיו עוד תאונות ועוד נפגעים. כולנו רוצים שלא יקרה. אף אחד לא רוצה לאבד חבר. מכאן שאני מבין בדאגה. גם שאני מתעקש בלשכנע לחברים שעוד ממריאים עם עזיבת ידיים, או חברים שיש הרגשה שרצים מהר מידי לאתרים לא מוכרים או מוכרים היטב בגלל הסכנות, או חופות לא מתאימות לרמתם... אפילו הוויכוח רתמה ישיבה/שכיבה. הכל ברוח טובה לשמור החברים בקהילה הקטנה שלנו. אבל יש סטטיסטיקה שאפשר לשפר. 0 תאונות אין דבר כזה.
משם לגיד "הכתובת היתה על הקיר" או התאונה הבאה בדרך.... כמו לגיד מחר השמש תזרח. עדיף להתרכז בביקורת בונה ולא במשפטים שלא מוסיפים כלום .
כותרת: בעניין: הגבול בין אופטימיות ורשלנות
תגובה על ידי: צחי רייל על August 26, 2013, 12:56:32 pm
אתם יודעים מה, אולי הכותרת הייתה צריכה להיות "ההבדל בין אפשרי ושמירה על מרווחי בטיחות".

ברור שאי אפשר להוריד את התאונות ל0. ברור גם שכדי לטוס צריך רמה מסויימת של הדחקה של הסכנות, כי אם כל הזמן תחשוב רק על הסכנות לא תטוס אף פעם. אבל בדיוק בשביל זה צריך לשמור על מגבלות ברורים מאוד. ואני ממש לא רוצה לגרור את הדיון לרמה אישית של א' המריא שעוד היה אפשר וב' המריא גבולי וג' לא היה צריך להמריא, זה לא הנקודה.
הנקודה היא שאני רואה ירידה בשמירה על מגבלות. אז רולי צודק גם כששומרים על מגבלות יש תאונות, אבל הרבה פחות.

תזכירו לי מתי ראיתם דוח תאונה לאחרונה שהיה כתוב "הטייס שמר על כל המגבלות והתאונה הייתה בלתי נמנעת"?!
יכול להיות שהיו תאונות כאלה אבל הן נדירות מאוד. לאומת זאת תאונות שהיו בהפרשי משבים חזקים או משבים מעל המגבלות (רק הפיק לא כל הזמן) היו בלי סוף.

ברור שהיה אפשר להמריא בין המשבים, גם ברור שלא צריך להמריא שהפיק מעל למגבלות.