פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: טדי על October 30, 2007, 10:01:41 pm
-
היה נהדר, נפלא, מדהים. עילוי בכל מקום, מזג אויר בדיוק כמו שצריך, אויר מלטף, שמש נעימה, לא חם ולא קר
וחברה (יסלחו לי אם שכחתי לרשום משהו): ענת, צחי, עופרי (!), אורי, עומרי, אילי, ניצן, אילן, יורם, אלעד, איתיי ועוד והיה מקום לכולם.
היום חוויתי בפעם הראשונה חוויה של לטוס ולצחוק באותו זמן, כל הזמן. כשצחי ועופרי על הקשר, אי אפשר לטוס בשקט, כל הזמן צוחקים.
וטסתי גם על האילוז 2 של צחי: מתרומם רק אם מסמנים לו עם האצבע לעלות, מיד מתיצב למעלה מוכן למשימה, מסתובב מפחיד (לי זה מפחיד, אני טס על אפקט שהינו משאית בלי הגה כוח) וטס נהדר. זה כנראה המצנח הבא שלי כשיגיע יומי. הריתמה מאידך, מאזה לוחצת איפה שלא טוב ללחוץ, אני לא בדקתי את התוצרת, אבל אני מעדיף את הריתמה שלי. יכול להיות שהיא לא מכוונת עבורי, אבל בכל זאת זה לחץ.
אה, כן, וגם ירו עלינו. טוב, לא בדיוק עלינו אבל כשצחי ואני הגענו לוינגייט, היו שם כמה חברה ששכבו עם נשק מכוון לחומת המגן ואנחנו לפתע מתגלים מעל החומה. אני מניח שהמפקד צרח חדל ירי, מיד הודעתי לצחי "צחי תעשה 180 מעלות, יורים" מעולם לא ראיתי את צחי פונה כל כך מהר, פרט לי, אני פניתי מהר יותר...
חוויות. כיף גדול. עוד אחד מהימים היותר טובים של שלהי הקייץ.
-
איך איך איך,
יום אחרי יום אני מגיע לארסוף
כל עשר דקות אני פותח את האינטרנט להסתכל בשבשבת של אטטורק
דווקא שאני לא מגיע תנאים מעולים.
בכל אופן, שלשום בארסוף:
גם היה כיף, היו תנאים מעט חלשים עם רכיב דרומי, בארבע ומשהו כבר לא היה כלום.
אני חוויתי נחיתה בחוף הדרומי אחרי גדרות הבסיס.
אני חייב לשתף אתכם, זה היה קצת מפחיד, אני טס לי לכיוון דרום מאחורי יורם - האחרון מסתובב ואני ממשיך דרומה, מקווה לקבל עילוי טוב לסיבוב חזרה לכיוון העמדה. אבל אני בשלי ממשיך דרומה ומנמינך
ומנמיך
ומנמיך
זהו - חייבים לנחות בחוף, אך אבוי, אין חוף ! הים סוגר על הרכס ובינתיים סלעים.
נחיתה בים שלא בקורס מצבי חירום זה לא נעים, במיוחד לא כשיש סלעים ועוד סלעים.
משהו כמו חמשה מטרים מתחתי קבוצת סלעים הנושקת לרכס ולמזלי ובעז"ה אחרי יש כמה מטרים בודדים של חוף.
הצלחתי לצלוח את קבצת הסלעים הזו ונחתתי ברצועה של מטרים בודדים. את המצנח הפלתי שמאלה על הרכס - עדיף מאשר ימינה על הים.
קיפול בעדינות. העמסה. ציפייה למעלה ליורם ולעידו שמטיילים להם בשחקים. וצעידה צפונה לעלייה.
בדרך, אחד הגברים העירומים, שמלמעלה נראים נשים עירומות, מציע לי לעשות הפסקה ולנוח. כמובן שוויתרתי. וקיבלתי כוחות מחודשים לעשות את הדרך חזרה במהירות מוגברת.
ושוב, למעלה, החבר'ה עם הקפה של אילן. ששמעתי שנהפך למסורת.
להתראות בשמחות. או בהיום(X) בארסוף הבא.
משה.
-
משה קבל טיפ קטן.
כשאתה טס ברכס (בתנאים טובים) תלמד את עצמך "לקרוא את הרכס" ז"א שים לב איזה קטע של הרכס מרים טוב יותר עם איזה רכיב רוח,
בהמשך עם קצת אימון אתה פשוט תדע להסתכל קדימה על הרכס ולדעת איפה יהיה עילוי ואיפה לא, ואז כשאתה מגרד תוכל לתכנן את הטיסה נכון יותר ולהקטין את הסיכוי לנחות למטה.
-
טדי איך שכחת אותי ????????????
פעם בשנה אני מגיע (יחד עם עופרי!!), טסתי על המצנח של אופטימוס להרצליה וחזרה (אני לא בטוח שהבת של בת 4 מצליחה להכנס ולשבת בריתמה של הגוזל).
לעתיד אני מציע מספר דברים:
1. שעופרי יגיע שעה לפני כולם על מנת שימריא עם כולם.
2. לתת לו תדר אחר בקשר (לעופרי).
3. שצחי יביא השקיה ודשא לעמדה.
4. שההוא עם הצל יגיע עם עופרי באותו הזמן.
אני לא מצאתי שם את הקפה של אילן.
תגידו עופרי הבין איך לנחות בסוף ??.. lugh
איתי
-
איתיי
אני שכחתי? מה פתאום ::) אתה מופיע, תבדוק ::)
מזל שאמיר הוסיף אפשרויות לערוך הודעות... תודה אמיר.
-
כן, בסוף הצלחתי לרדת אחרי שכל הרכס היה כמו מעלית אחת גדולה.
אני חייב להודות שההצעה של לנואל "למשוך את הברקסים עד הסוף כדי לרדת יותר מהר" לא היה רעיון טוב ;)
האמת שבאמת היו קטעים הזויים אתמול.
אני לא מבין למה כל הזמן אנשים מדברים בקשר.
ממש לא בסדר. תפסיקו עם זה, חבר'ה :P
-
אה, כן, איתי
יש תמונה אחת שלא צולמה וטוב שכך,
נכון? :P
-
עופרי,
אני זוכר היטב משפט שלך בקשר לגבי משהו שעושה לך זרמים....
לאחר מכן היה דיון מאיזה צד, כיוון, פתח נגרמים לך הזרמים.
טוב שלא היתה מצלמה בסביבה ... ;D
יאללה אתה כבר מוכן לטיסה בזיכרון (בכוונה לא כתבתי המראה)?
-
לא, הזרמים היו לצחי.
אני רק וידאתי מולו שהוא באויר ולא בחוף בטעות :P
פשוט לרגע הייתי מודאג. טדי יעיד לטובתי...