פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום גלישה אוירית => נושא נשלח על ידי: לירן רלר על June 17, 2013, 06:46:05 pm
-
אני מצרף את ההמראה והנחיתה שלי בזיכרון מיום שבת האחרון.
כמו שעודד כתב היו סייקלים חזקים והמראתי ישר לתוך סיינק אחד ארוך + מצנח שהפריע לי מאוד (הוא לא זה שאשם בנחיתתי למטה).
אני אשמח להערותיכם להמראה ולנחיתה שלי (אני כבר תחקרתי לעצמי אבל אשמח להערותיכם).
קצת נתונים - הרוח דר' דר' מערבית עם משבים מערביים 15-20 קמ"ש.
בנחיתה הרוח דרום מערבית 10-15 קמ"ש.
הזווית לא הכי תומכת אבל אפשר ללמוד ממנה הרבה.
אל תחסכו במילים...
סרט (http://www.youtube.com/watch?v=zUsiKh0ALX4#)
-
ההמראה שלך מזכירה את ההמראה שלי מיום שישי. רק אצלי הגלשן לא סיבסב שמאלה ונראה לי שהייתי קצת יותר בסייף סייד ממך עקב VG מתוך 1/3 שאפשר לי לרוץ קצת יותר לפני שהגלשן לקח.
בגלל המשבים והפעילות הטרמלית החזקה צריך להיות מודע לכך שתוך כדי הריצה המשב יחלש בבת אחת וזה קורה רגע אחרי הניתוק. ככל שה VG פחות מתוח לגלשן נטייה לקחת מוקדם יותר.
הפתרון- לזהות בעמדה את כניסת הסייקלים. לא להמריא כשהסייקל כבר בשיאו. הכי טוב להמריא לפני כניסת הסייקל אבל צריך קצת ניסיון כדי לזהות את זה. ביום שישי קלטתי שעומד להיכנס סייקל אבל כנראה שהתחלתי את ההמראה מוקדם מדי ולכן ממש בהמראה קיבלתי היחלשות קלה בעוצמת הרוח רגע לפני שהטרמיקה התחילה להרים חזק.
בנחיתה אתה כמו הדור הצעיר- לא שמעו על מעבר לעמידה.
-
תודה על השיתוף לירן,
לגבי ההמראה, לדעתי אתה מתחיל את ההמראה רחוק מידי מהרכס, ראיתי את זה גם ביום שישי אצל גולשים אחרים, לא ברור לנו אם המשב ימשיך או יפסיק לכן הנטיה היא לקחת מרווח בטחון, הבעיה היא שברוח דרום מערבית בזכרון זה אומר שתחילת הריצה היא באזור בו יש רוטורים וכמעט בלתי נמנע שמשטר הזרימה ישתנה תוך כדי ריצה.
בהמראות כאלו בד״כ מרגישים טוב ופתאום כנף שמאל נופלת עם סבסוב שמאלה לרוח (ראה את ההמראה של אודי מהליגה).
לגבי הנחיתה, חגי צודק, אין עמידה אבל לא בגלל שאתה לא רוצה, אתה לא יכול, שים לב למיקום טבעת ההחלקה של הרתמה, במצב עמידה עם רגליים בחוץ היא אמורה להיות קדימה ואז קל להזדקף, אצלך משום מה היא נשארה עד הסוף אחורה (כמו במצב טיסה), משהו שם לא תקין אבל בהחלט פתיר. מזכיר שברתמת רוטור שלנו עדיף להזדקף עם מנוף התחת לפני שמוציאים רגליים כי אחרי זה בלתי אפשרי.
סחטיין על השיפוט בשדה, לי הוא עדיין נראה מפחיד.
-
מסכים לחלוטין לגבי נקודת תחילת הריצה צריך להתחיל טיפה יותר נמוך.
בנוסף מתפתח גלגול שמאלי ורואים שאני מתקן (הקסדה שלי בתוך המצלמה). בניתוק בגלל הרוטור אני יוצא במגמת הנמכה קלה מה שגורם לי לשחרר את הגלשן - והפלא ופלא הגלשן התנהג כמו בתאוריה ומחריף את הפניה לכיוון דרום.
סיכום להמראה - 1. יותר סבלנות לחכות למשב טוב על האף וארוך דיו. 2. מיקום הריצה צריך להתחיל ממקום שבו ישנה זרימה טובה על הכנפיים. 3. ז״ה נמוכה יחסית בריצה חשובה מאוד בריצה וצריך לשמור עלייה למעט סכנת פגיעה במכשול.
לנחיתה - משום מה לא הפנמתי שהרוח דרומית ואני עושה שמיניות מעל החממות. אני מבין את הבעיה מאוחר ויוצא לצידו השני של השדה. כך שאני מיושר דרומה בגובה נמוך מאוד ומבין שאני נוחת עם רוח 50-60 בצד יחסית חזקה. ומחליט (ברוב טיפשותי) לא לדחוף חזק בגלל הרוח. לגבי העמידה אני לא מסכים איתכם. ב1:15 אני עובר לעמידה (מאוחר מאוד) אפילו שומעים את המכה של הלולאה החלקו הקידמי של הציר.
סיכום לנחיתה- 1. בכל המראה צריך לתכנן את הנחיתה בשדה הרשמי לכל מצב שלא יהיה. 2. דחיפה חזקה תמיד למעט ברוח עם רחיב אף חזק.
-
לגבי ההמראה , קשה מאד לראות מהזווית הזאת את התמונה כולה .
בגדול מה שקרה שלאחר תחילת הריצה המשב כנראה נחלש והגלשן התחיל לסבסב לכיוון הרכיב הדרומי .
לירן שהרגיש שהוא מתקרב לשיחים הגבוהים יותר בצד הדרומי במודע החליט להרפות קצת כדי לתת לגלשן צ'אנס לעבור במאש מעל , וזה גרם להחרפת הסבסוב וליציאה במהירות של כמעט הזדקרות .
לדעתי היה צריך להיכנס פנימה ברבאק ולהגביר מהירות ותיקון ימינה , גם במחיר שהכנף או הרגליים ילטפו איזה שיח .
הבעיה שברגע שמכשול מתקרב אנחנו מגיבים אינסטנקטיבית
-
שאלה: האם עכשיו אחרי שהורידו את הברזלים של החממות בשדה הנחיתה בזכרון, העמדה מתאימה לדרגה 2????
-
עד ששנה הבאה ישתלו שם גפנים (והמון בזנטים)
-
לא מתאים לדרגות 2.
עמדת ההמראה אינה קלאסית והיא די מתונה כשבהמשך יש מכשולי שיחים ועצע ברוש נמוכים.
הטיסה ברגעים הראשונים היא בקרבת הרכס דבר שמחייב שליטה ומיומנות טובים.
גם הנחיתה דורשת החלטיות ואמה טובה ולא בטוח שרב בעלי דרגות 2 הלא מנובים ישרדו בלי נזק.
לירן- שים לב שכדי להימנע מניתוק מוקדם צריך להמריא עם VG מתוך 1/3. כשיש רכיב דרומי רצוי דווקא להמריא כשהרוח חלשה ולא כשנכנס משב.