פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: אמיר מליק על October 28, 2007, 07:17:36 pm
-
אתמול נחתתי כאן, בטיסה לילית מריצ'מונד דרך וושינגטון (הבירה) עד לסאן פרנסיסקו, כשקיבלתי את המצנח בקרוסלות של המזוודות גיליתי שהוא ספוג במיים, ביומיים האחרונים לא הפסיק לרדת גשם בחוף המזרחי, וכנראה כשהעמיסו את המצנח נתנו לו להרטב בגשם, למזלי הפעם לקחתי את תיק המצנח של אדוונס שעשוי מבד עמיד לחדירות מיים, כך שבעצם מה שנרטב היו הכתפיות שיש בהם ספוג, הוצאתי את המצנח בחדר אבל הוא היה יבש, הריתמה היתה לחה אבל לא יותר מזה, החלטתי שלמחרת אני אסע לפסיפקה לא משנה מה יהיה מזג האויר רק כדי לאוורר את הציוד
כל הבוקר ישבתי בחדר וחיכיתי, הסתכלתי במצלמת האינטרנט (http://www.flyfunston.org/newwebcam/) של אתר הגלשנים בפסיפיקה, אבל כלום, שק הרוח אפילו לא זז, השבשבת אומרת רוח של 6 קמ"ש, בשעה 14:30 נשברתי ויצאתי לפסיפיקה, קיוויתי לטוב, לפחות זה רק 45 דקות נסיעה מסאן חוזה, דרך הנופים המקסימים של כביש 280, התפנקתי לי על כוס קפה, ויצאתי לדרך
בדרך התקשרתי ליוגי, התעדכנתי במאורעות היום במבוא חמה, ואיך שאני יורד לכביש מס 1 אני רואה מצנח גבוהה מעל לקו הרכס, אבל ממש גבוה, יש אני צועק ליוגי, יש סיכוי טוב שאטוס היום.
אני מגיע לחניה, אבל נאדה, איו רוח אין כלום, הרוח אולי במקרה הטוב 5 קמ"ש, אני עדיין מביט למעלה, ואני רואה 3 מצנחים גבוה מעל לקו הרכס, זה מתחיל להיות מוזר, אני אוסף את הציוד ומתחיל לצעוד לכיוון walker העמדה המרוחקת ביותר (או כך חשבתי), החדשות הרעות יותר זה שהמצנחים שהיו באויר היו של שיגי, נובה (זה השם שלו), וארנל, שלושתם טייסי אקרו וטייסים מעולים, מה הסיכוי שלי לעשות את מה שהם עושים? איך הם מצליחים להחזיק שם, ואיך בכלל הגיעו לשם?
מרחוק אני רואה את דייב בא לקראתי, ואני חושב אם הוא מוותר סימן שאין סיכוי, לפתע דייב שובר ימינה לכיוון ההר, הוא בטח הולך להשתין אני חושב, אבל לא, הוא מתחיל לטפס על ההר בצד הדרומי ל walker אני ממהר לכיוונו, ואנחנו מתחילים לעלות בשביל התלול, כל צעד של דייב עולה לו בהמון מאמץ, ולאחר כל 10 צעדים הוא חייב לנוח, מסתכל על הנוף וממשיך לעלות, באיזה שלב הוא מוריד את התיק מהגב ויושב עליו, אנחנו מדברים על כל מני דברים, הוא גם שאל אותי אם אני מכיר טדי, כמובן אמרתי לו, he is a character במילים שלו, אחר כך הוא אמר but he is a good guy, הוא שם את התרמיל על הגב, ואני יושב עוד כמה שניות, הוא מכחכח בגרונו ואומר, "אני מצטער אבל אתה יושב על השביל", וואלה לא שמתי לב שיש שם שביל, כי פשוט לא היה, אבל דייב ידע לאן הולכים, קמתי שמתי את התרמיל ונתתי לדייב להוביל,
כל הזמן אני שומר מרחק מאחוריו, למקרה שיפול שלא יקח אותי איתו, אנחנו מטפסים על ההר התלול ולאט לאט מתחילים להרגיש שהרוח מתגברת, לאחר כ 30 דקות עליה אנחנו מגיעים לעמדה, "ואיך אתם קוראים לעמדה הזאת" אני שואל אותו, "העמדה של דייב" הוא עונה, מסתבר שהוא הראשון שגילה אותה, והוא גם מטפל בה, הוא הוציא מזמרה מכיס הריתמה והתחיל להוציא עשבים מהעמדה,
רק שתבינו שמדובר על עמדה שהיא בגודל של מצנח אחד, כשהטייס עומד על קצה המצוק ואין הרבה מקום לטעויות
דייב דורש שאני אצא ראשון, הוא אומר לי "יש לך הנפה אחת אפילו אם המצנח לא עולה טוב צא, אחרת זה כזה מקרמה להוציא אותו"
אני מתחיל לסדר את המצנח, מתארגן, מסתכל אל הרוח, היא נושבת יותר חזק מלמטה, אבל לא מספיק חזק, המצנח חייב להיות פרוס עם הטיפים מקופלים פנימה, אין מקום היכן לשים אותו, אולי אוותר?
אני רתום למצנח, מסתובב להנפה אחורית ואוחז בויליין הקידמי והאחורי, מניף, המצנח מתנפח מהר והטיפים נפתחים, הנפה טובה, נשען על המצנח, ומרגיש שיש לחץ, אני נותן צעד אחד ואני מחוץ לעמדה, לאחר היציאה אין שקיעה אבל גם לא עולים, אני נצמד חזק לרכס לקבל כל טיפת עילוי, מקבל את הטיפה המיוחלת וחוזר לכיוון העמדה לעבר דייב, ואני מאבד גובה, אני רואה שאני כבר מתחת לעמדה, מסתובב חזרה ונצמד שוב לעמדה, הפעם אני מחליט להמשיך לטוס בקו אחד ולא להסתובב כדי לא לאבד גובה מיותר, הבעיה שהרכס נשבר וממשיך אחרי איזה 200 מטר, במקסימום ננחת למטה
אני מגרד בחירוף, נצמד חזרה לרכס, לאחר מעבר ה 200 מטר, ששם לא היתה שקיעה חריפה כמו שחשבתי, הצלחתי לעבור לצד הצפוני של העמדה, אני נצמד, נכנס לתוך הואדיות הענקיים שההר יצר, מקבל כל חתיכת עילוי בשמחה, ואני עולה,
על אחד המצוקים עומד עייט ענק, מסתכל עלי באדישות, ואני מגרד בכיוונו, עוד מעט אני נוגע בו עם האיירבג, שניה לפני שאני מגיע אליו הוא פורש כנפיים ונעלם, איזה עוף ענק.
אני ממשיך לגרד אבל כבר מרגיש הרבה יותר טוב, אני הרבה יותר גבוה, וכל סיפור הגירוד הזה הזכיר לי את אותו סרטון the race שהבחור מגרד מלמטה עם המצנח עד שמגיע לפיק. ואכן לאחר עוד 5 דקות אני כבר מעל לקו הרכס והרוח ממש רוח חזקה, אני אפילו מוצא את עצמי בקושי מתקדם, הכל תלוי בגובה, לא היתה בעיה לעלות, הגעתי ל 200 מעל לעמדה אבל אז הרוח היתה ממש חזקה, קיפלתי טיפים וירדתי לגובה הרכס, רואה את גשר הזהב מלמעלה, עם ראות מדהימה, רוח קלילה שמזכירה את אפקט הכנרת, ללא טילטולים בכלל, תענוג
באויר היה הריטואל הרגיל, נובה וארנל מבצעים אקרו לא אבחנה, וכל יתר המצנחים (היינו עוד 3) עומדים מעליהים ומסתכלים איך הם צוללים במהירות למטה מתחתינו, תוך כדי הליקופטר, SAT או ספירלה, כיף מדהים
לאחר כשעה באויר הרוח עולה, ומצטרפים אלינו גלשנים, העיניין שאילו טייסי אקרו, אני טסתי רחוק מהרכס בתוך הים, ואני רואה את הגלשן מגיע כמעט עד אלי, ואז מושך את אף הגלשן למטה, צולל (וזה שורק, אווהוו איזו שריקה) ונכנס לספירלה כפולה שמסתיימת כמעט בצוק, הוא עושה את זה עוד 5 פעמים ואני נשבר ואני טס משם
לאחר כעוד חצי שעה אני כבר מרגיש את הברכיים, קר לי, האף קפא לי ואני רוצה לרדת, אני טס לעבר tomcat העמדה שקרובה למכוניות, עובר אותה ואת מגרש החניה, מסתכל על המזבלה, עומד מעל הסלע הענק של mussel rock וניגש לנחיתה רכה בעמדה
שם מחכים לי ארנל דייב ונובה, לוחצים ידיים מדברים ומעבירים חוויות, איזו טיסה היה פשוט גדול, קשה להעביר את זה, אבל זה שונה לחלוטין מהרכס בארץ, כי זו לא טיסת רכס, הרכס הוא 150 מטר גובה ואופי הטיסה הוא שונה לחלוטין
אני נוסע משם בתקווה להספיק ל fish and chips אבל הם כבר סגרו, נו טוייב נסתפק בסאבווי
לא לקחתי את המצלמה (מבולבלי) אבל אני מוסיף תמונות מפעמים קודמות שתבינו במי ומה מדובר, ולמי שפיספס, הנה הסרט על פאסיפיקה (https://holywind.yuvdi.com/content/view/240/36/lang,he_IL/)
אמיר
תמונה ראשונה של דייב - הוא בן 66 ואת המצנח הראשון הוא קיבל מתנה ליום הולדת 50
[attachthumb=#]
תמונה שניה של נובה
[attachthumb=#]
נחיתה שלי ב tomcat
[attachthumb=#]
הרכס
[attachthumb=#]
-
בונא, אין לך מושג איך זה מרגש לקרוא את שכתבת... זה כאילו להיות שם.
אם תראה את דייב, תודה לו שוב בשמי עבור התרמיל - הבחור שמע שהתרמיל שלי נקרע, טרח להביא למחרת 3 תרמילים כדי שאני אבחר אחד מהם, והציע לי את הכי חדש, זה של גין, תרמיל מצוין.
הוא בא עם האת שלו? כי הוא לא יכול להרדם בלילה, אז הפעילות הפיזית שלו היא לחפור בורות ואחר כך לסתום אותם. היה לי אותו באוטו בסך הכל 6 שעות של נסיעה (ל- Potato Mountain וחזרה) ובהיותו נהג מונית לשעבר, היה לו מלא סיפורים.
מה עם אליעד? גם לו תמסור ד"ש חמה ותברר מתי בדיוק הוא מגיע לארץ. ניקח אותו כאן ליקינטון (על משקל Fish & Chips...).
טדי.
-
אמיר הכונה לסרט הטיפוס נגד ריחוף ?
דן אוסמן המטפס האמריקאי נגד המרחף שהקרנת במבוא חמה לפני שנתיים ?
-
נתי היי
אני מתפלא עלייך
המטפס הוא Stefan Glowacz
המרחף הוא Rob Whittall
והצלם הוא Uli Wiesmeier
והכל קורה ב Piz Pordoi בדולומיטים (באיטלייה כמובן), 4 שעות מאיפה שגרתי...
אגב זה היה המקום האהוב עליי לטיפוס כשעוד הייתי חזק בעסק, אם אני אחפש אולי גם אמצא תמונות של FREE
CLIMBING שלי שם.
יש כאן את הטריילר נדמה לי שלעמיר יש את הסרט
[youtube=425,350]6mRs2_W_9hc&eurl[/youtube]
-
אליעד נמצא עכשיו במסע רחיפה היכן שהו בעולם (אני לא זוכר היכן בדיוק) הוא חוזר ביום חמישי לכאן ורק נס יגרום שניפגש כי ביום שישי אני כבר בדרכי לארץ, הוא מגיע לארץ למשך שלושת השבועות האחרונים של השנה, וכבר סגרתי איתו שיוצאים למסעדה, זה ברור לא?
לגבי דייב, לא ראיתי את האת שלו, אבל כמו שכתבתי גזמנו את העמדה עם המזמרה שלו, היה כיף, היום רוחות מזרחיות, סיבה טובה להשאר במלון,
יתכן ואצליח לצאת מהעבודה מוקדם מתי שהו ולגנוב עוד טיסה, כבר נראה
יום שבת אני בארץ for good
אמיר