פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום גלישה אוירית => נושא נשלח על ידי: Tamir על June 24, 2012, 03:19:31 pm
-
בצל התאונה אתמול, והדיון על כמעט התנגשות שהיתה בין נועם לרן, בחרתי לפתוח דיון נפרד, כדי להבטיח שכולם נחשפים לנושא ולא רק הקוראים הסבלניים שצללו פנימה בשרשור על הפעילות בשישי האחרון ("הסבלנות משתלמת").
בקצרה למי שלא מכיר:
בטיסה ביום שישי במ"ח, נועם ורן נמצאו בגובה שבין 50 ל- 100 מטר מעל קו הרכס כשהם בנתיב התנגשות וודאי, לאחר שנועם פנה פניה ימנית (שניהם בטיסה לכוון צפון).
נועם - "קפא על ההגיים".
רן - הנמיך טוס, והתחמק מנתיב ההתנגשות בדקה ה- 90.
נושא סכנת ההתנגשות מטריד אותי כבר מאז אירוע מבוא חמה.
כתבתי בנושא זה כמה מילים בתכתובת שרצה בין כל הגולשים החדשים. חשבתי שכדאי לשתף את הפורום.
דברים אלו באים בנוסף לתרגולת המוכרת של "פניה ימינה" (בתנאי שאין רכס מימינך) ולא במקום-
להלן הדברים שכתבתי (פחות או יותר)
- להימנע מקרבה מוגזמת לגולשים אחרים (ואל תחשבו שגולשים ותיקים "חכמים" יותר. הם בדר"כ מהירים יותר וגם לוקחים פחות טווחי ביטחון).
- לדווח בקשר על התקרבות לגלשן אחר - במיוחד אם באים מאחוריו או מעליו, כך שיהיה בקשר עין ועירני לנוכחות שלך (שלא יבצע 360 בפתאומיות).
- להיות מוכן בכל מקרה שבו הגלשן השני לא רואה, או לא זוכר אותנו (דמיין/ני שבדיוק עכשיו הוא מחליט לעשות 360)
- לא לפנות בשום אופן בלי לבדוק שהשטח פנוי - קודם מבט ואח"כ פניה (כמו שלמדנו). גם אם יש טרמיקה של +5.
- ודבר אחרון - לתרגל על יבש פתיחת מצנח. במקרה של התנגשות, אני לא בטוח שיש מוצא אחר.
אני אשמח לקבל תגובות, רעיונות, תיקונים וכו'.
בניגוד לסכנות אחרות בגלישה, תאונה של התנגשות אינה פועגת רק בגולש (שזה חמור בפני עצמו), אלא גם בגולש האחר (חמור כפליים).
שיהיו לכולנו טיסות בטוחות ומספר זהה של המראות ונחיתות.
-
חשוב לי להדגיש כמה דברים ואני מאוד שמח שאתה מעלה את הנושא...
שמדברים על מבט, לא מדובר על הסתכלות לצד (כי את זה כן עשיתי) מדובר על בדיקת השטח שנמצע בצד ימין מאחוריך, במבט ימין רגיל ימינה לא היה גלשן, רן היה קצת מאחורי בצד ימין.
אולי אם היה מדובר ברכב, הייתי רואה אותו במראה הימנית! גם לא בטוח כי יש שטח מת...
רק כאשר שנינו פנינו, אני לימין והוא לשמאל מבטינו נפגשו.
ברור לי שגם רן לא ראה אותי לפני כן.
בנושא הקיפאון, אני לא בטוח שקפאתי, מה שבטוח זה שניסיתי להבין את נתיב הטיסה של רן.
לא הצלחתי להבין העם הוא בסיבוב או טס ישר אלי, מדובר בשנייה ואולי פחות.
כשהבנתי שאני רואה אותו טס ישר אלי החרפתי את הפנייה ימינה, וגם הוא הגיב.
דגשים שלי:
** אל תחשבו שהתגובה מגיע מהר, הגלשן לא מגיב בשנייה הראשונה ובמיוחד באוויר פעיל.
** חשוב מאוד להבין איך אני לא ניכנס לפינה כזו, מאשר להבין איך אני יוצא מזה והאם אני מספיק אינסטינקטיבי או האם הגבתי נכון בדיעבד.
לסיכום: המבט חייב להיות רחב מאוד כך שיכסה את כל הצד שאני טס אליו גם מאחורי, לא מספיק הפניית מבט לצד! לא מספיק הפניית מבט לצד! לא מספיק הפניית מבט לצד!
!במיוחד בפניות שגדולות מ90 מעלות!
המטרה שאני רושם פה בפורום היא על מנת לשתף את מי שלא חווה את ההרגשה ושימנע מלחוות אותה.
אני למדתי והרגשתי את הסכנה ובטוח שגם רן, אז אותי ואת רן כבר לא צריך להפחיד.
ברור לכם שמיד לאחר המקרה הראש שלי לא הפסיק להסתובב.
נועם.
-
שלום נועם ותודה על השיתוף.
מדבריך נראה לי, שעדיין לא ברור לך שאסור היה לך לפנות ימינה. ואם כן ברור לך, אז מתנצל מראש.
המבט לאחור עוזר, אך לא הוא הבעיה.
חוקי הדרך נועדו בכדי שגולש אחד ידע את הדרך של גולש שני. ובכך יוכל להזהר לא להכנס לנתיב של גולש שלא רואה אותו.
העוקב/עוקף מאחור (במקרה הזה רן) אמור להתקרב אליך מהצד הקרוב יותר לרכס (צד ימין) ולהיות מוכן לכך שתפנה החוצה (במקרה הזה שמאלה). אתה פנית ימינה, ובכך יצרת הפתעה.
במקרה של גלשנים נוספים בסביבה, אתה צריך לפנות אך ורק החוצה מהרכס. (ראה חוקי דרך)
כך שגם אם לא בדקת במבט מאחוריך, ממילא זה שמאחור מוכן לפניה שלך החוצה מהרכס (במקרה הזה שמאלה). ומהאזור הזה הוא נזהר.
לטיסות בטוחות יותר.
-
מחזק לגמרי את דברי אפי, למרות שלא מבטל את המסקנות של ההסתכלות והמבט לכל הכיוונים, הבעיה לא הייתה צצה אם חוקי הדרך בטיסה ברכס היו נשמרים. (אבל גם אז צריך להסתכל :)).
חשוב לסגל לעצמכם בתודעה שטסים עם מחשבה קדימה.. כל הזמן מתכננים כמה מהלכים/שניות/מיקום במרחב קדימה.
בנוסף, צריך לשאוף לדעת כמה שיותר את התרחישים מסביבכם: כמה גלשנים? כמה מרוחקים מימני? מה הכיוונים של כל אחד? מה המשך התרחיש שלו (הוא בתרמול או טס רכס, בעילוי או בסינק, גלשן מהיר או איטי או בכלל מצנח וכו'...). וכל הזמן להתעדכן מה קורה עם מה שראינו לפני כמה שניות..
ועוד דבר. כשאני טס, אני מחפש לראות את הראש של הטייס שבאזור שלי. אם הראש לא זז מספיק לכל הכיוונים, מימנו אני נזהר ומתרחק כמו מאש..
יופי של דיון. נועם, רן, כל הכבוד על הפתיחות, השיתוף, ועל הרצון ללמוד וללמד. up:
-
מחזק מאוד דברי נועם ודוד.
אפי, צודק בהחלט. אבל בראיה קדימה, טיסות בקרבת הרכס יתמעטו, וחוקי הדרך לא יוכלו לפתור את אותו המצב כשאין רכס שיגביל את כיוון הפניה המותר\נכון.
התגובה של דוד מאוד מדברת אלי, וכאשר אני עף עם עוד גולשים אני משתדל תמיד לשים לב איפה נמצא כל אחד מהם. אם אני לא רואה מישהו אני נכנס ללחץ ומקפיד עוד יותר בפניות (בד"כ אני מגלה ש"הנעלם" לא נמצא בשטח מת שלי, אלא באיזור אחר של הרכס אליו הוא התרחק כשלא ראיתי אותו). בכל מקרה, ככל שיש לידי יותר מעופפים, ככה הראש זז יותר בתזזיתיות לכל הכיוונים.
שתמיד נצליח לשמור על עצמנו ונחזור הביתה בשלום :)
-
כן, ברור לי שפניה לכיוון הרכס אסורה.
לא טסנו בגובה הרכס אלה כ100 מטר מעל ואני טסתי צופנה בחלק המערבי של הרכס, אחרי המדרגה במקום שבוא העילוי נחלש.
שוב, אני חוזר "המטרה שלי הייתה להתקרב לרכס לנקודה העילוי..." ולא לפנות 180...
אפי, אם אתה טס מאחורי משהוא וחושב לנכון שהחיים שלך בידיים שלו ואסור לא להסתובב אליך?
תחשוב גם על זה.!!
-
דיון מצויין.
כך הכבוד על השיתוף והפתיחות.
בשלבים הראשונים של לימוד טיסה באופן טבעי כל אחד מתרכז בעצמו בלבד, מהר מאד צריך להתחיל להתייחס לסביבה כי תעבורה זה מסוכן.
בארוע מבוא חמה האחרון אני יצאתי לנחיתה אחרי כחצי שעה באוויר כי הרגשתי שברצועת העילוי הצרה שהייתה נוצר עומס מסוכן (שגובר עקב העדר הנסיון של רוב הגולשים שהיו באוויר באותו הזמן). לצערי אני הייתי כמעט היחיד שזה הפריע לו (גם לדוד אבל לו לא נמאס לברוח צפונה כל הזמן) לכן אני מסיק שהגיע הזמן להגביר את המודעות בקרב הגולשים החדשים (שאני מתרשם שהם קבוצה פתוחה לביקורת, רעבה לידע ורצינית).
לפני כשנתיים העברתי הדרכה עם מספר תובנות וטיפים לטיסה בנוכחות כלי טיס אחרים, אשמח להעביר אותה שוב בפני הגולשים החדשים.
צריך רק לבדוק הענות ולנסות לתאם מועד עם מירב גולשים, אם יסתדר אני מוכן אפילו להגיע בשבילכם למ״ח באחד מימי השישי הקרובים מספיק מוקדם כדי לעבור על ההדרכה לפני הבריזה.
-
אהבתי את ההצעה לקבל הדרכה ליפני הבריזה, ממש לפני שעולים לאוויר לתרגול, מעולה.
יובל אני מציע שתרשום לנו שני תאריכים אפשריים מבחינתך, כך אפשר להתחיל...
**ניתן לפתוח סקר, על שני התאריכים וכך לבדוק באיזה פוטנציאל יש לנו.
-
כמה הערות
מותר לפנות לכיוון הרכס- רק צריך לראות שהדרך פנוייה. אני לא מבין כל כך את בעיית שדה הראייה אבל המקום היחידי שאני לא מצליח לראות אותו נמצא מעלי בשל הסתרת המפרש. אם התחלת פנייה אז כמובן שהכנף היורדת תסתיר לך את האזור אליו תגיע עוד כמה שניות!!!
בטיסה ישרה אני רואה 360 מעלות סביבי - גם אחורה לגמרי ותאמינו לי שהצוואר שלי לא צוואר תקין לגמרי עקב כל מיני ניוונים והצרויות בין החוליות(C5/C6)
כשטסים אחרי מישהוא רצוי לשמור מרווח גובה כלשהוא (מעליו עדיף כי לעיתים בפנייה מאבדים גובה) אבל הכי חשוב לא להיות פתוח 30-40 מטר רוחבית שזה פחות או יותר קוטר הסיבוב . הכי בטוח ממש לטוס מאחריו או 10-15 מטר פתוח רוחבית. שוב- כל הדברים האלו אינם רשומים בשום ספר- זאת אוויראות ! לשים את עצמך במקום שגם אם הגולש השני מתאמץ להפיל אותך תוכל בקלות להתחמק ממנו.
התרעה בקשר אינה פתרון טוב אלא אם כן אתם 2-3 לבד באתר ויודעים לזהות זה את זה. גם ככה יש ברברת בקשר ובסופו של דבר הערוץ צריך להישמר למקרים קריטיים יותר.
גולש טוב יודע כל הזמן כמה גלשנים קרובים אליו ואם הוא היה נווט בחהא הוא גם יודע איך התמונה האווירית תראה עוד כ 5-10 שניות. זה דורש קצת קשב , לאחרים אפילו הרבה קשב אבל ככל שאתם פחות חיים את התמונה האווירית כך יש חשיבות גדולה יותר להפנות אנרגיה וקשב לעניין.
-
חגי, ניסיתי להבין למה חשבת שאני מדבר על בבעיה בשדה הראייה.
אולי המשפט המצוטט בלבל אותך?
"אולי אם היה מדובר ברכב, הייתי רואה אותו במראה הימנית! גם לא בטוח כי יש שטח מת..."
-
אתה אומר שלא ראית אותו. אז אולי לא הבנתי , תסביר אתה מה היתה הבעייה.
האפשרות השניה היא שפשוט פנית בלי להסתכל כלל.
-
כן, זה מה שאני אומר...
פניתי על מנת להתקרב לרכס והמבט שהפניתי לא היה מספיק רחב.
-
לתמיר: גם אני מברך על פתיחת הנושא לדיון.(צ"ל הגאים ולא הגיים...)
בשלושה עשורים שאני מבלה בספורט הזה הייתי עד לשלושה מקרים של התנגשויות גלשן אוויר בגלשן אוויר וכמעט עד להתנגשות בין גלשן אוויר למצנח. אנסה לתאר ולנתח את המקרים ואם מי מיכם ילמד משהו, הרווח כולו שלו.
1. התנגשות בין שני גלשנים באוונס וואלי - קליפורניה בתחרות קדם אליפות העולם - אקדים ואומר כי בתחרויות הצפיפות גדולה מאוד ואנשים טסים "עם סכינים בין השיניים" תוך נטילת סיכון רב. במקרה דנן ההתנגשות ארעה כ-1000 מ' מעל לאתר ההמראה. מז"א סוער, שמיים בהירים, טרמיקות שמכשירים רגילים לא מסוגלים למדוד (+20 מ/ש ויותר...) שני הגלשנים הסתבכו זה בזה ונכנסו לספירלה ובערך בגובה 500 מ' מעלינו (הייתי בהכנות להמראה) התנתקו זה מזה. שני הטייסים פתחו מצנחי חרום וצנחו עם גלשניהם השבורים לידנו כשאחד סובל משבר קרסול והשני ממכות יבשות ושריטות. בתיחקור התברר ששניהם היו עסוקים בתפעול מכשירים שונים (קשר, חמצן, ואריו) ולא שמו לב זה לזה. כשהבחינו, לא שלטו מספיק בגלשניהם בגלל האוויר הבמפי.
2. התנגשות של יאיר שחר ז"ל בגולש רוסי - אליפות אירופה - בלונו, צפון איטליה. השניים טסו זה מול זה כשאף אחד מהם לא מוכן לפנות לשני את המרחב. הם ראו זה את זה וכל אחד סמך על האחר שיקבל פחד בשניה האחרונה ויפנה. הדבר לא קרה וההתנגשות ארעה באזור קצות הכנפיים של השניים. הגלשן הרוסי התהפך באוויר והטייס נשאו יושב על גלשנו ויורד תוך כדי התנדנדות הדומה לעלה בשלכת, עד שנתקע במדרגה קטנה על המצוק וחולץ ע"י מטפסי הרים. הגלשן נהרס לחלוטין. יאיר שחר לעומתו המשיך לטוס והגיע לגול, ללא כל נזק לגלשן (סנטנה - תוצרת עפקו). שני הטייסים לא נפצעו אך הטסק היומי של שניהם נפסל.
3. התנגשות בין גדי סמואל ז"ל לאבי לוין בכרמליה - במקום רכס צר ולא ארוך כשחלקו הדרומי מתעקל מעט מזרחה. ההתנגשות ארעה בגובה של כ-50 מטר מעל לרכס. אבי הצליח לפתוח מצנח ונחת בשלום ללא פגע. גדי סמואל (שהיה שופט תעבורה בחיפה) צלל אל מותו כ-50 מ' מתחת לעמדת ההמראה. דיברתי עם גדי במכשיר הקשר וכנראה ברגע ההתנגשות נותקה לפתע השיחה. אני הייתי האחרון שדיבר איתו וזו הייתה הטיסה הראשונה שלו עם מכשיר קשר.
4. התנגשות בין גלשן אוויר למצנח רחיפה - הגולש שכבר לא פעיל (אלישע שיש) טס בתבור ובגובה רב, לא שם לב כשלפתע הגיח מולו המצנח. למזלו, כנראה בזכות הטופלס, המצנח לא הסתבך בגלשן ושניהם המשיכו בטיסה.
חלק מהמסקנות יכול הקורא להסיק בעצמו. ברור כי ערנות היא מילת המפתח. אם מופיע מולכם כלי טיס "לפתע" ברור שלא הייתם ערניים קודם. כלי הטים לא הופיע משום מקום. הוא היה בסביבה הקרובה קודם, רק שלא שמתם לב לכך.
המסקנה הנוספת: התעסקו במכשירים, או בציוד שלכם (מים, vg , מכשירי קשר, פלאפונים וכו') רק לאחר שאתם בטוחים ב1000 אחוז שאין מישהו בקרבתכם וזכרו גם כי כששני כלי טיס טסים בכיוונים מנוגדים, המרחקים מצטמצמים במהירות הגדולה תמיד על מה שאנחנו מעריכים, כי אנחנו רגילים למהירות X שלפתע הופכת ל2X
המסקנה האחרוה היא: אל תסמכו על האחרים, רק על עצמכם. טיסות בטוחות לכולנו !
-
לגבי חוקי דרך בהקשר למקרה של רן ונועם.
1. דאיית רכס מוגדרת כדאייה המשתמשת בעילוי שיוצר הרכס. מבוא חמה מוגדר כדאיית רכס כל עוד אתה משתמש באותו עילוי שיוצר הרכס.
2. בספר עזר מבצעי מוגדרים חוקי דרך וזכות קדימה לגבי גלשנים אחרים, במקומות פתוחים וגם בדאיית רכס.
3. בסע"מ, בדאיית רכס, לא מוגדר גובה שבו כבר מותר להתנהג אחרת מהחוקים. וכל עוד אתה משתמש בעילוי הרכס יש להתנהג בהתאם.
4. חוקי הדרך, כשמם כן הם, להתוות דרך, בכדי שכולם ידעו את דרכו של האחר ולא ינסו לנחש. לכן, נניח חוק דרך ורק לשם המחשה, אם כל הגולשים יבצעו פניה אך ורק שמאלה, וכל הגולשים יעקפו אך ורק מצד ימין, אז לא תיהינה תאונות עקיפה. (דרך אגב, בעולם, נהוג חוק עקיפה כזה, רק מצד ימין, בלי קשר לרכס)
5. במקרה של נועם ורן, אם נועם היה פונה לחוץ הרכס כאילו שהוא בגובה 30 מטר, הוא לא היה יוצר הפתעה.
6. במקרה שאין גולשים אחרים בקירבתך, אין בעיה שתפנו לכיוון הרכס ותבצעו 360 לכל כיוון שחפצה נפשכם. אך במקרה של נועם ורן, העדתם שהיו הרבה גלשנים באויר, והייתה הרגשה של צפיפות.
-
סבבה, הכל נכון.
אני מקווה שאף אחד אחר לא בונה על זה שלא יופתע בטיסת רכס ביום עם רוח בריאה, מהסיבה שקו העילוי הוא לא רצוע צרה, וגולשים ומצנחים מתפרסים על שטח גדול יחסית וטסים לכל הכיוונים.
האם בסע"מ רשום איך גולש צריך לטוס על מנת להתקרב לקו עילוי הרכס ולהמשיך לטוס צפונה? כמו במקרה שלי...
האם בכל פעם שברצונך להתקרב לקו העילוי אתה מחויב לצאת ולפרסס?
בקיצור, חשוב לשמור על חוקי הדרך שמטרתם ברורה, אך חשוב יותר להפנות את המבט ולסרוק את כל 180 המעלות אליו אתה רוצה לפנות.
אני מבטיח לך שאם אחד משנינו היה מבצע פעולה זו, לא היה גורם הפתעה.
זה מה שאני למד מהמקרה ומקווה שמטרת השרשור והשיתוף ברורה.
נועם.
-
נועם, אני מסכים איתך לגמרי.
כמובן שאפשר לבצע כניסות לכוון הרכס כשכל הגולשים מרוחקים ממך מרחק בטוח. וכמו שאתה אומר צריך לבדוק בשבע עיניים איפה כל אחד נמצא.
רק שבצפיפות יתר ובקירבת הרכס יש להתנהג בהתאם.
גם אני מבצע 360 מעל הרכס, וגם בגובה הרכס (במרחק בטוח).
החוק מדבר על עקיפה ברכס, כך שכבר מדובר בקירבת גלשן אחר.
הסיבה שאני חופר על זה היא, מפני שקיבלתי מיילים מחניכים, שלא ברור להם שחוקי הדרך נועדו בקשר לגולשים אחרים, ולא רק בקשר למיכשולי קרקע.
טוב שאתם משתפים, וטוב שתמיר פתח שירשור כזה. למדים מכך הרבה.
-
לגבי חוקי דרך בהקשר למקרה של רן ונועם.
1. דאיית רכס מוגדרת כדאייה המשתמשת בעילוי שיוצר הרכס. מבוא חמה מוגדר כדאיית רכס כל עוד אתה משתמש באותו עילוי שיוצר הרכס.
2. בספר עזר מבצעי מוגדרים חוקי דרך וזכות קדימה לגבי גלשנים אחרים, במקומות פתוחים וגם בדאיית רכס.
3. בסע"מ, בדאיית רכס, לא מוגדר גובה שבו כבר מותר להתנהג אחרת מהחוקים. וכל עוד אתה משתמש בעילוי הרכס יש להתנהג בהתאם.
4. חוקי הדרך, כשמם כן הם, להתוות דרך, בכדי שכולם ידעו את דרכו של האחר ולא ינסו לנחש. לכן, נניח חוק דרך ורק לשם המחשה, אם כל הגולשים יבצעו פניה אך ורק שמאלה, וכל הגולשים יעקפו אך ורק מצד ימין, אז לא תיהינה תאונות עקיפה. (דרך אגב, בעולם, נהוג חוק עקיפה כזה, רק מצד ימין, בלי קשר לרכס)
5. במקרה של נועם ורן, אם נועם היה פונה לחוץ הרכס כאילו שהוא בגובה 30 מטר, הוא לא היה יוצר הפתעה.
6. במקרה שאין גולשים אחרים בקירבתך, אין בעיה שתפנו לכיוון הרכס ותבצעו 360 לכל כיוון שחפצה נפשכם. אך במקרה של נועם ורן, העדתם שהיו הרבה גלשנים באויר, והייתה הרגשה של צפיפות.
אתה עושה בלאגן
חוקי דרך לדאיית רכס הינם רק כשמדובר בטיסה בגובה נמוך מעל הרכס. אמנם לא מוגדר בשום מקום גובה שממנו החוקים הנל לא רלוונטים אבל ברגע שאתה לא דבוק לרכס ..נניח 50 מטר מעל הרכס ומעלה - כל הנל לא רלוונטי
רב מה שכתבת מחטיא לחלוטין את התחקור של הארוע שמסתכם במילה אחת בלבד. אוויראות.
-
חגי. אני מסכים איתך שמגובה מסויים זה כבר לא דאיית רכס. ומגובה מסויים זה כבר תרמיקות וכו'.
אבל למה אתה מניח ש 50 מטר זה כבר לא רלוונטי, בגלל שאתה מרגיש בנוח בגובה כזה?
למה לא 200 מטר? איפה שאני מרגיש בנוח - לוותר על חוקי הדרך?
מרווח הביטחון שצריך לקחת צעיר/טירון, הוא הרבה יותר ממרווח הביטחון שלך.
אני חושב שכדאי להשאיר את ההגדרה כמו שהיא - ללא הגדרת גובה, ולא לוותר על החוקי הדרך כל עוד אתה משתמש ברכס.
כל זאת בהקשר לנוכחות גלשנים בקרבתך.
אנחנו מנסים להשריש חוקי דרך לצעירים, ורק אח"כ להתחיל למתוח את הגבולות.
בבקשה ממך תיזכור שאתה מדבר עם מתחילים. שרוצים כל הזמן למתוח את הגבולות.
אני לא חושב שבספורט שלנו קיים מושג "זהירות יתר".
לטיסות בטוחות יותר.
-
אפי,
דוקא הפעם נראה לי שאתה מבלבל.
חוקי הדרך לא מתבטלים כשעוזבים את הרכס.
לטיסה ברכס יש חוקים נוספים וטיפה שונים, אבל חוקי הדרך הרגילים ממשיכים להיות תקפים בכל מקום שאינו רכס.
בתאכל'ס, אם לא היה רכס בקרבתם, אז אין חוק שמסדיר מצב כמו זה שהיה בין נועם ורן.
במקרה דנן, באמת לא היה רכס בקרבתם (למרות שהאתר הוא מבוא חמה). 100 מטר פנויים לכל הכיוונים הם מספיק מקום לשני גולשים ויותר. צפיפות באויר היא לא שאלה של רכס, אלא של כמות גולשים בשטח נתון.
למזלנו, כבר הסדירו "חוקי דרך" לטיסה בתרמיקה ("" - כי אני לא חושב שכתוב על זה משהו בסע"מ). לצערנו, לא כולם מיישמים.
באותו הקשר, איך היית מגדיר טיסה בתבור? הרי זה הר ולא רכס, ובכל זאת משתמשים בעילוי של ההר.
עכשיו שאני מעלה את השאלה הזו, אני חושב לעצמי שאני לא יודע מה התשובה בעצם.
דוד, חגי ומי שעוד רוצה להצטרף לדיון - מה התשובה לשאלה שהעליתי?
האם הטיסה בתבור גם כן יש לנהוג כחוקי הטיסה ברכס?
(אני מניח שאם טסים קרוב להר, אז התשובה היא כן, אבל אנא בהרו).
-
חגי. אני מסכים איתך שמגובה מסויים זה כבר לא דאיית רכס. ומגובה מסויים זה כבר תרמיקות וכו'.
אבל למה אתה מניח ש 50 מטר זה כבר לא רלוונטי, בגלל שאתה מרגיש בנוח בגובה כזה?
למה לא 200 מטר? איפה שאני מרגיש בנוח - לוותר על חוקי הדרך?
מרווח הביטחון שצריך לקחת צעיר/טירון, הוא הרבה יותר ממרווח הביטחון שלך.
אני חושב שכדאי להשאיר את ההגדרה כמו שהיא - ללא הגדרת גובה, ולא לוותר על החוקי הדרך כל עוד אתה משתמש ברכס.
כל זאת בהקשר לנוכחות גלשנים בקרבתך.
אנחנו מנסים להשריש חוקי דרך לצעירים, ורק אח"כ להתחיל למתוח את הגבולות.
בבקשה ממך תיזכור שאתה מדבר עם מתחילים. שרוצים כל הזמן למתוח את הגבולות.
אני לא חושב שבספורט שלנו קיים מושג "זהירות יתר".
לטיסות בטוחות יותר.
עזוב.
במקום להתפלמס תפתח אוויראות. החוקים נועדו לשרת מטרה מסויימת ולא תחושות סובייקטיביות של מה נח לכל אחד.
אבל לחוקים אין כמט משמעות אם יש לך אוויראות.
החוקים נועדו לאלו שאין להם אוויראות וצריך להסביר להם שכשטסים צמוד לרכס ההגיון הוא לפנות החוצה ולא פנימה ולסכן גולש שבא אחריך.
אם אין לך חכמת טיסה (אוויראות ) אתה זקוק לחוקים ותקנות.
הפואנטה היא שאם אתה מנסה להיות זהיר וקפדן אבל אין לך הבנה של מדוע עשו את החוקים ומה הם נועדו לשרת אז אתה כנראה צריך מאד להיזהר בטיסה.
אני מניח שבתשובה הזאת גם עניתי לג'וזפה בעניין טיסה בתבור.
במקום להגדיר דברים תפעילו את הראש.
-
נועם תאמין לי שאני מסתכל לפני כל פניה ובכלל לפני כל פעולה שאני מבצע באוויר במיוחד כשיש למעלה מ 10 גולשים טריים באוויר, כל הדיון הזה כבר נלעס לגמרי ואת הנקודה החשובה פה אתם מפספסים
אויראות כמו שחגי אמר ,לדעת לקרוא את פני הדברים באותו זמן נתון!
ודבר שני לפני כל פניה וזה לא משנה אם היא של 360 או 180 או 90 מעלות לפני הפניה לסרוק את השטח במבט של 360 מעלות ורק אז לבצע מה שלצערי לא עשית ולכן לקח לי שעתיים להירגע מהארוע
הרבה מוסרי השכל יש לי מהארוע הזה גם הרבה מחשבות וכעסים שבכלל זה הגיע למצב הזה
התמונה לא יוצאת לי מהראש
אני מקווה שתשכילו מהארוע במיוחד בתחילת דרככם.
-
לפי חלק מהתגובות פה נראה שמה שניראה לך גרוס ולעוס עוד לא מתיישב אצל כולם כך.
כמו שאמרתי, אני בטוח שאתה ואני למדנו, הבנו והראש שלנו יסתובב הרבה יותר.
אך לא מדובר בי ובך....
אז מצטער שנגררת גם לדיון, זו לא הייתה הכוונה בראשית, מקווה שאתה לא כועס.
-
אני לא כועס עליך נועם אני יותר משמח שאנחנו פה לדון על זה ולא במקום אחר.
-
אפי,
דוקא הפעם נראה לי שאתה מבלבל.
חוקי הדרך לא מתבטלים כשעוזבים את הרכס.
לטיסה ברכס יש חוקים נוספים וטיפה שונים, אבל חוקי הדרך הרגילים ממשיכים להיות תקפים בכל מקום שאינו רכס.
יוסי, ברור שאני מתכוון לחוקי הדרך ברכס. מצטער שלא ציינתי, חשבתי שזה ברור.
-
חגי. אני מסכים איתך שמגובה מסויים זה כבר לא דאיית רכס. ומגובה מסויים זה כבר תרמיקות וכו'.
אבל למה אתה מניח ש 50 מטר זה כבר לא רלוונטי, בגלל שאתה מרגיש בנוח בגובה כזה?
למה לא 200 מטר? איפה שאני מרגיש בנוח - לוותר על חוקי הדרך?
מרווח הביטחון שצריך לקחת צעיר/טירון, הוא הרבה יותר ממרווח הביטחון שלך.
אני חושב שכדאי להשאיר את ההגדרה כמו שהיא - ללא הגדרת גובה, ולא לוותר על החוקי הדרך כל עוד אתה משתמש ברכס.
כל זאת בהקשר לנוכחות גלשנים בקרבתך.
אנחנו מנסים להשריש חוקי דרך לצעירים, ורק אח"כ להתחיל למתוח את הגבולות.
בבקשה ממך תיזכור שאתה מדבר עם מתחילים. שרוצים כל הזמן למתוח את הגבולות.
אני לא חושב שבספורט שלנו קיים מושג "זהירות יתר".
לטיסות בטוחות יותר.
עזוב.
במקום להתפלמס תפתח אוויראות. החוקים נועדו לשרת מטרה מסויימת ולא תחושות סובייקטיביות של מה נח לכל אחד.
אבל לחוקים אין כמט משמעות אם יש לך אוויראות.
החוקים נועדו לאלו שאין להם אוויראות וצריך להסביר להם שכשטסים צמוד לרכס ההגיון הוא לפנות החוצה ולא פנימה ולסכן גולש שבא אחריך.
אם אין לך חכמת טיסה (אוויראות ) אתה זקוק לחוקים ותקנות.
הפואנטה היא שאם אתה מנסה להיות זהיר וקפדן אבל אין לך הבנה של מדוע עשו את החוקים ומה הם נועדו לשרת אז אתה כנראה צריך מאד להיזהר בטיסה.
אני מניח שבתשובה הזאת גם עניתי לג'וזפה בעניין טיסה בתבור.
במקום להגדיר דברים תפעילו את הראש.
חגי, תודה רבה על העזרה.
אתה צודק, במקום להגדיר , אנו צריכים להפעיל את הראש.
אני חושב שהבנתי.
חכמת טיסה...אוקיי.
תודה.
-
אני מרשה לעצמי להשתתף בדיון כי בסופו של דבר כולנו נטוס זה לצד זה.
חגי, אני מעריך אותך מאוד כגולש הכותב בפורום אך הפעם אני לא מסכים עם דבריך.
אתה כותב שלחוקים אין כמעט משמעות אם יש לך אוויראות (חכמת טיסה) טובה. כתבת שגם שהחוקים נוצרו כדי לשרת מטרה מסויימת אם כי לא כתבת איזו מטרה הם נועדו לשרת.
נכון שלעולם לא יהיה תחליף לשכל הישר אבל במקרים רבים לאנשים שונים ישנן תובנות שונות! בדיוק את הבעיה הזו באים החוקים לפתור ולכונן בסיס הגיוני אחיד לכולם. ברגע שאתה אומר לטייסים מתחילים - וגם אני תחת קטגוריה זו - שלחוקים אין משמעות הרי אתה פותח פתח ליצירת כאוס באויר. ברגע שטייס יחשוב שיש לו אוויראות טובה - והרי אין מדד אמפירי ליכולת האוויראות של טייס - הוא יתחיל לכופף חוקים ולעגל פינות. ייתכן וטייסים מנוסים מאוד, אולי כמוך, מסוגלים להפעיל שיקול דעת מוצלח מספיק כדי לדעת מתי ואילו חוקים אפשר לכופף באוויר מבלי להפתיע טייסים אחרים. לעומת זאת טייסים מתחילים עם ביטחון עצמי יותר גבוה מאינברסיה שכל הזמן מנסים להתקדם ולמתוח את גבולותיהם הצרים, ייתכן וברגע שהם יתחילו לכוף את החוקים יתחילו גם האירועים באוויר והתחקירים. יש סיבה שיש לנו כללי דרך באוויר. יש סיבה שיש לנו כללי דרך על הכביש. ובשני המקומות, להבנתי לפחות, רצוי שנשתדל עד כמה שאפשר להצמד לכללי הדרך האלה מפני כל אותן הסיבות שציינו פה קודם. כי כאשר לטייס חסרה היכולת להבין מה עומד לעשות טייס אחר בזכות אוויראות טובה, לפחות תהיה לו היכולת לצפות מה יעשה אותו טייס בהתאם לכל אותם כללי הדרך שהוא למד בקורס והוא יודע שגם הטייסים סביבו למדו.
כמובן שאין הדבר פותר כל טייס מלהיות מודע ככל האפשר לסביבה שלו, אבל זה בהחלט מקל על כולם.
-
המלה אוויראות זו מילה רחבה מאוד שמכילה גם הכרת החוקים ותעבורה.
אין אני מבין ממה שחגי רשם המלצה לטוס ללא חוקי דרך, להפך, להיות מודע לכל הכלים שטסים ביחד אתך ולשמור על חוקי דרך חובה...אוויראות.
-
אני שמח שענית במקומי נעם כי זאת בדיוק היתה הכוונה.
לא אמרתי להתעלם מהחוקים - החוקים הם בסיס הפירמידה באיך להתנהג באוויר , העניין הוא שצריך להבין שמטרת החוקים היא לשרת את עניין הבטיחות(זה לא היה ברור???) וליצור כמובן התנהגות אחידה וצפוייה שתאפשר לשמור על בטיחות.
מצד שני כשמבינים את הכוונה אז אפשר גם לפעול בניגוד לחוקים כשמפעילים הגיון ושכל.
למשל יש חק של הצטרפות לטרמיקה באותו כיוון סיבוב. החק רלוונטי כשאתה מזהה גולש אחר בטרמיקה ואתה מצטרף לטרמיקה שלו.
אבל אם אתה מצטרף 200 מטר מעליו אתה בהחלט רשאי להסתובב הפוך בתנאי שתזכור שאם הוא סוגר עליך , תצטרך להפוך הטייה ולהתיישר איתו. (בהנחה שאתם השניים היחידים באזור - אחרת צריך להצטרף באותו כיוון כי זה יבלבל מצטרפים אחרים)
הערה אחרונה וחשובה בעניין - נהג טוב בכביש מקדיש חלק מהזמן לבדוק מה קורה מאחוריו. נהג פחות טוב מסתכל אחורה רק לקראת עקיפה או פנייה. אותו דבר בטיסה- גולש טוב מסתכל כל הזמן סביבו ובונה תמונה אווירית רחבה ככל האפשר. גולש פחות טוב מסתכל לתוך ימינה או שמאלה רק לקראת פנייה.
-
קיבלתי.
הנחתי שהפער טמון בהבנת המילה "אוויראות".