פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום גלישה אוירית => נושא נשלח על ידי: Roeeman על May 10, 2012, 11:43:00 am
-
הפעם הלכתי על ז'אנר פעולה :P
מדובר בטיסה הראשונה שלי לאחר סיום הקורס, הטיסה נמשכה כשעה+ ובגובה מקסימלי של כ350 מטר מעל העמדה.
הגולש הנוסף באוויר הינו יוסי האלוף!!
אני רוצה לציין כי אף גלשן או גולש לא נפגעו במהלך הצילומים 8)
נתראה באויר
Mevo Hama Solo 05-05-2012.mp4 (http://www.youtube.com/watch?v=r0o87km4G6I#ws)
-
סרטון קצת ארוך :) אבל מגניב ... מרגישים את הכיף !!
-
טיסה ראשונה?? באמת?? , נראה שאתה שולט יופי בגלשן ממש לא נראה טיסה ראשונה.. סחטיין!!
-
אכן טיסה ראשונה בלי ליווי של מדריך.
המדריך אלוף!
-
בהחלט סרטון חמוד.
קצת התבאסתי לראות שנחתת קצת קשה. חוץ מזה מגניב לצפות בו.
-
אולי זה בגלל שהמדריך שלך אמר בטיסות ראשונות להשאיר כח לנחיתה ,וכמובן שזה חסר משמעות....
-
אחלה סרטון, מנסיון למרות שמאד רוצים להשתמש בכל הטיסה, סרטון טוב לא צריך להיות יותר מ 3 +- דקות
up:
-
אשמח אם תהפוך את הסרט לזמין בנייד, לא יכול לראות.
תודה
-
איזה אלוף !!!!!
-
טיסה מאוד מרשימה לפעם הראשונה לבד.
גם העריכה ברמה גבוהה.
תשאיר משהוא לטיסות הבאות.
אהבתי.
-
דקה 1:16 זה הילוך מהיר?
אתה תלוי גבוה מדי או שפשוט הרתמה לא אופקית ולכן אתה מטיס עם הידיים בפוזה של שכיבות סמיכה.
זה נראה גם שאתה קצת משוך מדי אבל קשה לדעת- צריך קודם לסדר את תנוחת הטיסה.
השתילה הקלה היא תוצאה של דחיפה חלקית- שים לב שהמרפקים שלך אפילו לא ננעלים...כאילו אתה מפחד מלדפוק את הקיל ברצפה.
בכל מקרה אתה נוחת בטכניקת השקיעה המתמשכת שהיא טכניקה פחות טובה. בשיטה הזאת הגולש מנמיך במצב אף קבוע עד לקרקע ודוחף כשהגלשן כבר פחות נשלט.
הטכניקה המומלצת היא טכניקת השקיעה המהירה והצפה בגובה הקרקע. בשיטה הזאת ניתן לשפוט טוב יותר את רגע ההזדקרות, השליטה באיזון הגלשן טובה יותר ואפשר להתמודד טוב יותר עם מפל הרוח.
-
ראשית, תודה על התגובות וההכוונות אשתדל לשלב אותן בטיסותי הבאות.
שנית,
הסרטון יצא ארוך כי הכנסתי מספר חלקים שונים של הטיסה, האחרים אכן באורך של כ 3 ד',
לא ניתן להציגו בניידים כי נחסם ביוטיוב בערוצים מסויימים בגלל הפס קול.
תנוחת הריתמה שלי אכן קצת מורמת מכיוון שאם אני משכיב את הרתמה יותר אני חווה כאבי גב תחתון מהנסיון לשמור על ראש מורם ומבט לאופק.
דקה 1:16 אכן מורץ ואני טס משוך בכדי לצבור מהירות לכיף ולנסיון, אחרי שעליתי והבנתי כי אני יכול לעלות כרצוני התחלתי לשחק עם מצבי טיסה שונים בכדי לחזק את הרגש לגלשן.
היו מספר שלבים בגלישה שבוצעו במשיכה מתמשכת ליצירת תימרונים מהירים.
באשר לנחיתה- אחת הפחות טובות שלי, קיבלתי עדכון משדה הנחיתה כי אין רוח בכלל אל אף שהייתה רוח, ה
דגלון מוקם צמוד לאוהל ולכן היה די חסר תועלת.
נתתי פלייר מוקדם לפיצוי על חוסר רוח, עדיין אין לי מספיק נסיון ורגש בכדי לזהות את מצב הרוח בעת הפיינל.
.
-
אם יש כאבים בשל מאמצי צוואר ברור שצריך להתפשר על זווית התלייה.
אני מקווה שבאופן אישי לא תהיה לי בעייה עם התנוחה הסטנדרטית עקב בעייות שמתפתחות אצלי בחוליות הצוואר ולחץ על עצבים שאפילו הוזהרתי מפני נזק בלתי הפיך ונכות שתגרם תוך כדי טיסה בגלל מאמצים מתמשכים על הצוואר.
הפתרון האידאלי (והמבאס) לעניין הן רתמות ישיבה. יכול להיות שזה יהיה פתרון במקרה הבלתי נמנע.
-
אם יש כאבים בשל מאמצי צוואר ברור שצריך להתפשר על זווית התלייה.
אני מקווה שבאופן אישי לא תהיה לי בעייה עם התנוחה הסטנדרטית עקב בעייות שמתפתחות אצלי בחוליות הצוואר ולחץ על עצבים שאפילו הוזהרתי מפני נזק בלתי הפיך ונכות שתגרם תוך כדי טיסה בגלל מאמצים מתמשכים על הצוואר.
הפתרון האידאלי (והמבאס) לעניין הן רתמות ישיבה. יכול להיות שזה יהיה פתרון במקרה הבלתי נמנע.
דבר עם סופרמן, אולי יש לו איזה פיתרון.
נראה לי שבסוף גם הוא עבר לישיבה לא? ;D ;D ;D
-
מצטרף להערות של חגי. התנוחה הבלתי טבעית בשכיבה אכן קשה. רכיבה על אפניים ושחיית חזה מומלצים ומחזקים בדיוק את השרירים הרלבנטיים. הבעייה היא שבאופן בו אתה שוכב בריתמה, אתה מוותר על טווח תנועה ושליטה משמעותיים.
ב"אווירובטיקה" שאתה מנסה לבצע, הדבר בולט שבעתיים. נסה בפעם הבאה לעבוד לפי הספר: 1. משיכה 2. גלגול 3. דחיפה. ככל שתבצע את הפעולות הללו באופן נחרץ יותר, תקבל ביצועי גלשן דומים יותר לאווירובטיקה. זה התרגיל הראשון והבסיסי שמומלץ להתאמן עליו ולהשתפר בו. כשתעשה את זה מושלם, זה ישליך על כל השליטה שלך בגלשן ותדע לבצע פעולות נחוצות לקראת נחיתה (בעיקר בשדות קטנים בעתיד) הרבה יותר טוב. נסה ותיהנה. טיסות טובות.
-
תודה רבה,
אם כבר אז כבר...
ביום הספציפי הזה הורגש עילוי קבוע כך שגם שחרור הורגש כדחיפה.
כפי שגם רואים בווידאו מצאתי את עצמי טס זמן די מכובד במשיכה בכדי להתקדם בקצב "מעניין" כך שכל פניה החלה ואף לפעמים בוצעה במשיכה בכדי לאבד גובה.
בגלל הזוית השומרת לי על הגב אכן הרגשתי את ההגבלה ביכולת המשיכה (הרגיש שניתן למשוך עוד אך נגמרו הידיים),
איך אני יכול לפצות ועדיין לשמור על הגב?
חשבתי להאריך את כבלי התליה ובכך לקרב את הבייסבר, מה דעתכם?
-
הארכת הרצועה עלולה להקשות עליך את הדחיפה בנחיתה
-
אתה צריך להעביר את המשקל שלך בתוך הריתמה יותר קדימה.
הייתה לי בעייה דומה וחדשה (בטיסה לפני שבועיים) שהבייס באר היה באזור הבטן עוד לפני שהתחלתי למשוך(במצב טרים).
אני רגיל שהוא באזור הכתפיים.
לאחר הנחיתה ודיון על כך עם דוד מיקליס, ששאל את השאלה שצריך לשאול תמיד כשקורה משהו חריג, והיא : "מה היה שונה היום? וכך עלינו על הבעייה.
הדבר השונה באותו יום, הוא שהחלטתי להוריד את הצנור אלומניום- "רגלית" שיש לי בתחתית הריתמה, שבעזרתה הייתי דוחף את עצמי קדימה בתוך הריתמה, וגם קיצרתי את הכתפיות (שגדלו והתרופפו עקב חוסר הרגלית).
התיקון הזה, חוסר הרגלית וקיצור הכתפיות, גרמו לי להיות יותר מאחור בתוך הריתמה, וכך גם המשקל שלי עבר לאחור בתוך הריתמה.
מה שגרם לריתמה ואני ביחד איתה להתאזן קדימה לאותו מרכז כובד שמתחת לנקודת התלייה. וגופי כולל הריתמה התקדמו למצב שהבייס באזור הבטן (במצב טרים).
בשישי האחרון, לפני הטיסה, הגדלתי חזה את הכתפיות, והחזרתי את המשקל שלי קדימה בתוך הריתמה, וכך כל הגוף שלי חזר להתאזן לאחור בזמן ה'טרים' ושוב הבייס באר באזור הכתפיים.
עוד לפני שבצעתי את התיקון בחזרה למצב הטוב. ניסיתי זאת בבית.
לקחתי גליל קרטון של נייר טואלט. קשרתי אותו עם חוט לנקודה קבועה. כך שהוא מדמה ריתמה תלויה.
הכנסתי עט כבדה לתוך הגליל התלוי, להלן - הריתמה. והעברתי אותה בתוך הריתמה קדימה ואחורה.
ובדיוק כמצופה כשהעברתי את העט לאחור, הגליל נע קדימה . וכשהעברתי את העט קדימה, הגליל נע לאחור.
כך שאם תסדר לך להיות יותר קדימה בריתמה בעשר ס"מ.
זה יתן לך עשרים ס"מ אחורה במרכז כובד וכך הבייס יהיה מלפנים.
אתה יכול לקשור את הריתמה בבית ולנסות מעל קו בריצפה, שיידמה בייס באר.
מקווה שיעזור.