בימים האחרונים נתקלתי בחבר שעלה להר ברגל לבד במטרה להמריא או לא, ולחזור לאוטו אח"כ.
הוא לא המריא, היה חזק מדי.
לקח לו זמן לחזור לאוטו, הטלפון היה קבור בתיק.
אם היה קורה לו משהו באיזורים הפחות מטויילים - היה נדפק לבד בשטח.
לא מצאנו אותו במשך כמה שעות בסלולרי ובדרך לחיפושים הוא יצר קשר.
התאונה של פאל - לא יודע מה היה שם (לא חושב שיודעים) אבל מה שבטוח - הוא בפוקס חי.
טס לבד, היה לבד, התרסק.
הוציא את הטלפון הזעיק שירותי חירום, הגיעו אליו.
אם היה נהרס המכשיר, אם היה מאבד הכרה, אם היה שובר את האצבעות או לא מגיע למכשיר... היה מת בשטח בכאבים לבד כמו כלב ומקלל את הרגע שהמריא לבד.
פעם יצאתי לרכב לבד בשטח עם האופנוע (כרגיל לאותם ימים).
טלפון מנויילן בתיק, מה יקרה??
עליה של חול, סחבק מפקשש ושוכב 15 דקות מתחת לאופנוע עם דלק מטפטף וכוויות מהאגזוז ונאבק לצאת.
הטלפון? זיבי. בתיק על הגב מאחורה והידיים לא יגיעו.
בסוף הצלחתי לקום, לא נפצעתי ונסעתי הביתה.
הדקות מתחת לאופנוע כשאתה תקוע ולבד היו די רעות ומלאות כעס עצמי.
עכשיו תדמיין איך תקלל את עצמך אם אתה פצוע לבד בלי אפשרות ליצור קשר ואתה יודע שאתה הולך למות כנראה לבד בשטח.
אחלה, עכשיו תיקח את הלקח שאחרים למדו על בשרם ותיישם אותו בשביל לא לכעוס על עצמך חס וחלילה במקרה ו.. ובשביל לתת לעצמך סיכוי לשרוד תאונה בעזרת החברים שלך.
הגעת לעמדה לבד יש תנאים? לא טס.
יש קהל? גבולי - תדרך את המטיילים מה עושים במקרה חירום ואם אתה מרגיש בנוח איתם, תן להם מספר של חבר מרחף. תסביר להם שתאונה מבחינתם זה כשנחתת ולא נעמדת לקפל את המצנח תוך X זמן.
שנשמור על עצמנו ואחד על השני, אמן.