פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: צחי רייל על January 11, 2012, 11:25:27 pm
-
Untitled (http://vimeo.com/34825257)
שימו לב באיזה מהירות טיסה סבבה הופכת למצב חרום. 3 שניות לפני הקריסה אין אפילו חצי סימן לכך שבעוד 10 שניות הוא יהיה כבר על רזרבי.
-
הרגע שבו הכל התחיל דיי קל לזיהוי (1:33) אם ברגע הזה הטייס היה מגיב נכון, אני מאמין שזה לא היה נגמר ברזרבי.
-
כמו שנראה הגובה נמוך לפתיחת מצנח רזרבי
אולי עדיף לנסות לאושש את הכנף בגובה כזה
ולהתכונן לפגיעה בקרקע עץ בהתאם
אדרי
-
אחרי שכל הסיפור went to shit הוא פעל לגמרי נכון בכך שזרק את הרזרבי.
לנסות לצאת מהמצב שאליו נקלע / לייצב את המערכת היה לוקח הרבה יותר זמן מלהושיט יד לידית הרזרבי
-
לזה אני קורה תגובה נמהרת...
-
הרגע שבו הכל התחיל דיי קל לזיהוי (1:33) אם ברגע הזה הטייס היה מגיב נכון, אני מאמין שזה לא היה נגמר ברזרבי.
ומה זה אומר להגיב נכון?
-
צודק איתי ,אין ספק שהוא ניכנס לעילוי החופה נישארת מאחור והטייס לא החלטי בריסון של הריצה קדימה,אין ספק שהוא הגיב מהר מאוד למצב,באמת שבגובה כזה לא היה זמן למישחקים ;)
-
זריקת רזרבי מיותרת - כנראה טייס שמפחד מהחופה.
שהרזרבי נפתח החופה כבר פתוחה.
-
אם לזרוק רזרבי אז למה לזרוק אותו למטה ? היה צריך לזרוק אותו לצד .
איתי איך אתה רואה שהכנף היתה פתוחה ?
לדעתי הטייס הכניס את עצמו למקום בעייתי גובה נמוך אם הרבה בתים למטה יכול ליצור הרבה מהרבולות באוויר כמו כן אולי הנתיב טיסה שלו לכיוון שלוחה אם שני ערוצים לא קטנים משני הצדדים יכול ליצור בעיה אולי .
-
אני חושב שהוא עשה בשכל
בגובה נמוך אין זמן למישחקים
זורק רזרבי ללא מחשבה נוספת
במידה ואתה מנסה לתקן ולא הולך לך החופה יכולה
לצבור מהירות ולשתול אותך באדמה
אני מעדיף להיות על הקרקע שלם ובטוח
מאשר לקחת סיכון על החיים שלי ולנסות לחזור לטיסה
-
1:43 רואם את חופה כמעט פתוחה.
האם עשה נכון?
לדעתי כן, כי במבחן התוצאה הוא נשאר חי וללא פגע.
אם היה נפגע אז לא...
אם הוא פוחד/לא מכיר את החופה (וברור שיש כאן לחץ בגלל הקירבה לקרקע) תגובה לאישוש המצנח היתה עלולה להיגמר רע מאד (תגובות יתר...)
אני לא יודע אם הוא הפעיל מחשבה ,סביר להניח שפעל כמו אוטומט,בגובה כזה להשליך רזרבי זה הימור.
-
יונתן,
מעבר למה שיובל כתב, תסתכל ב 1:46 ותראה שהוא מזקר את הכנף הימנית של מצנח פתוח עם חזיה קטנה מאוד.
המצנח הרזרבי נופל למטה ולוקח לו המון זמן להפתח בגלל קצב השקיעה הנמוך מאוד. בפועל הוא נפתח ברגע האחרון כתוצאה מהזיקור של החופה (1:46 בסרט).
אבי,
בגובה כזה מה שהציל אותו זה העץ ולא זריקת הרזרבי.
על פניו נראה שהוא רק חיכה להזדמנות לזרוק רזרבי (פחד מהחופה הראשית) ובמקום לטפל בקלות בקריסה המיותרת שהיתה לו הוא זורק רזרבי.
-
לכל אורך הטיסה הרגועה, המצנח חנוק מה שמסביר שהמרחף די בלחץ מתחילת הטיסה.
-
לחוץ/מפחד? אולי, לא יודע קשה לדעת.
כן את הקריסה היה אפשר למנוע (כמו רוב הקריסות) אבל ברגע שראה שהוא במצב שלא בטוח שיתאושש עד הקרקע עשה בשכל שזרק רזרבי. יש ספק אין ספק.
עדיף להיות שלם ושיכתבו עליך בפורום שסתם זרקת רזרבי מאשר לשבור עצמות ושיכתבו שהיית צריך לזרוק. ;)
-
עם תגובות כאלה אני לא מתפלא שאנחנו מבקרים בבתי חולים
חוסר הבנה בסיסית של מצב טיסה במרחב
הרזרבי היה מיותר מסכים הטייס היה לחוץ ופעל בפזיזות
בסיסי חברים
אדרי
-
צחי,
ללא העץ אני לא בטוח בכמה עצמות שבורות זה היה נגמר.
הסווינג ימינה ששותל אותו על העץ היה מביא אותו לקרקע בזוית לא ידועה.
אז מה היו כותבים בפורום ללא עץ ? :-X
-
איתי מה עדיף להגיע לגובה שכבר אי אפשר לפתוח רזרבי בשביל לגלות שהוא לא מצליח להשתלט על זה?
(ובמבט של טייס לחוץ באוויר לא במבט מהנוחות של הכורסה)
אגב יכול להיות גם שהוא לחוץ מהמצב שהוא הגיע אליו מעל בתים ללא אזור נחיתה טוב ולא בגלל שהוא מפחד מהמצנח. ואולי הוא כבר מרגיש/יודע שהאזור תרבולנטי מה שגם יכול להוסיף קצת מתח.
אבל לא יודע איך הגעתם למסכנה שהוא לחוץ בכלל לי הוא נראה רגוע לגמרי, הוא אפילו לא מדבר לעצמו "אויי, לא, שיט ....." כמו מישהו שפעם טס פה עם ווקס פתוח בהר הארי.
איתי דבר נוסף לדעתי ה"סווינג" שאתה מדבר עליו זה ירידה על רזרבי ברוח חזקה ולא נדנוד.
-
מישהו מזהה את המצנח? אני לא מעיז למשוך ככה ברקסים במצנח אוטובוס שלי ועם זה היה מצנח מתקדם נראה שהוא היה קרוב לספין.אם היה מושך ככה ברקסים שהמצנח רץ לו קדימה היה מונע את הקריסה.
-
צחי,
תסתכל ב 1:48 רואים את הצל של הרזרבי עולה ואת החופה הראשית צוללת קדימה ומיד פגיעה בעץ.
ניר,
נראה כמו GTO והמצנח לא נראה חנוק כלל. לך תדע לאיזה אורך כוונו הברקסים.
-
לחוץ/מפחד? אולי, לא יודע קשה לדעת.
כן את הקריסה היה אפשר למנוע (כמו רוב הקריסות)
הוא נע ימינה ושמאלה ונראה די נהנה בשלב הרגוע, אבל עם ברקסים מאוד משוכים, מה שעזר להתנהגות החופה.
וצריך ללמוד מזה לתת לחופה לטוס במהירות שהיא אוהבת ולא לחנוק אותה גם בשביל להשאר בתוך הטרמיקה.
צחי, נראה לי שהכל התחיל מקריסה קטנה בצד שמאל, הברקסים היו משוכים מדי מה שעזר למצנח להזדקר ולא לקרוס.
ולדעתי הרזרבי בכלל לא תפקד ?!
-
[attachthumb=#]
הקריסה היא לא שמאלית אלא של מרכז הכנף עם נטייה שמאלה. שים לב שהטיפ נשאר פתוח.
[attachthumb=#]
מה שגורם לטיפ ימין לרוץ פנימה בפתיחה.
[attachthumb=#]
מה שיוצר קרווט רציני מאוד בשביל הגובה האפסי שהוא נמצא בו.
[attachthumb=#]
גם אחרי שהמצנח כביכול חוזר לטוס אחרי פתיחת הרזרבי הקרווט עוד שם.
[attachthumb=#]
לפי הצל דווקא נראה לי שהרזרבי כמעט ישר מעליו והחופה הראשית היא שמשתוללת. ואם מהמצב הזה הוא היה מתנדנד ימינה למתחת הרזרבי הוא היה מחטיא את העץ.
ולסיכום - הצעקה שלו ב2:00 בכלל לא נשמעת כמו של מישהו לחוץ ;)
עם קרווט כזה בגובה כזה לא הייתי מחכה שניה וזורק רזרבי. ולא משנה אם הקריסה נגרמה מלחץ של הטייס או מאצבע אלוהים אחרי שקרתה זה היה הפתרון היחיד לדעתי.
-
הרגע שבו הכל התחיל דיי קל לזיהוי (1:33) אם ברגע הזה הטייס היה מגיב נכון, אני מאמין שזה לא היה נגמר ברזרבי.
ומה זה אומר להגיב נכון?
סיגי
במקרה הזה, להרפות ברקסים (לט זה ווינג פליי) תוך הטיית גוף שמאלה.
כלל האצבע להתנהלות באוויר: ללכת לכיוון הלחץ... או כי זה החלק הטס של הכנף, או כי שם התרמיקה
אני מהמר שהבחור לא עשה siv
קרלוס
-
הרגע שבו הכל התחיל דיי קל לזיהוי (1:33) אם ברגע הזה הטייס היה מגיב נכון, אני מאמין שזה לא היה נגמר ברזרבי.
ומה זה אומר להגיב נכון?
סיגי
במקרה הזה, להרפות ברקסים (לט זה ווינג פליי) תוך הטיית גוף שמאלה.
כלל האצבע להתנהלות באוויר: ללכת לכיוון הלחץ... או כי זה החלק הטס של הכנף, או כי שם התרמיקה
אני מהמר שהבחור לא עשה siv
קרלוס
אתה בטוח ?
רואים בברור את תחלית הריצה המאסבית של החופה קדימה ובעקבותה הקריסה (1:34) (זה נראה כמו טרמיקה שמסתיימת בצורה מאוד מאוד חדה) אני יכול לערוב לכך שעוד רגע לפני שהחופה החלה לרוץ בטירוף קדימה הטייס הרגיש טוב מאוד את מה שעתיד לבוא. במצב כזה צריך למשוך בצורה מהירה, ריגעית ומדוייקת את הברקסים עד לאן שדרוש על מנת לשמור על החופה פתוחה. חשוב מאוד שהשחרור יהיה מהיר אך מדורג וכשהחופה עדיין מלפנים!!!!!!!!!!
היה לי מצב מאוד מאוד דומה בביר -
במהלך טרמול יחיסית קרוב לקרקע [הטרמיקה עדיין מחותחתת] וביום ממש חזק יישרתי על מנת לשמור על מרכז הטרמיקה, מיד לאחר שעברתי אותו הטרמיקה נחתכה בצורה חדה מאוד, באותו רגע הברקסים שלי היו מאוד קרוב לתחת (ממש ריגעית) רק בשביל לשמור על החופה פתוחה. אותו אירוע נגמר בפרונטל ממש קטן אבל אם לא הייתי מספיק אקטיבי סביר להניח שהייתי מתייחד עם איזה עץ ב - 3200 מטר ;)
-
אני מסכים עם הניתוח של צחי ומוסיף גם את הטוויסט בתוספת ריתמה מסוג קוקון, הוא פעל לגמרי נכון בזה ששלף רזרבי כמו טיל.
לפי קצב הנפילה הסופית, הרזרבי כן האט אותו ואני די מבין בנפילות...
-
במצב כזה צריך למשוך בצורה מהירה, ריגעית ומדוייקת את הברקסים עד לאן שדרוש על מנת לשמור על החופה פתוחה. חשוב מאוד שהשחרור יהיה מהיר אך מדורג וכשהחופה עדיין מלפנים!!!!!!!!!!
יכול להיות שאני בטראומה מ over reaction .
אני משתמש בברקס רק בשביל לעצור את הריצה של הכנף.
אני לא מפמפם ברקסים.
מאותו רגע שאני מבין שאני לא הולך להיות "gift wrapped" אני משחרר ברקסים ועובד עם היגוי גוף.
בכנפיים של advance, אפסילון וסיגמא - זה הספיק לי במספר מקרים.
יש לי כזה מצולם בסופוט. פול פרונטל... מקווה למצוא את הסרט...
דבר נוסף...
תדמיין את עצמך עם 20 שעות אוויר.
בשלב הזה חייבים לעבוד על אינסטינקטים.
(אין מצב שמשהו חדש מרים מבט וקולט את המצב לאשורו.)
האינסטינקט של למשוך ברקסים הורג יותר טייסים חדשים מכל טעות אחרת.
רוב התאונות קורות מ overcompensation, נכון?
המילים המבטאות את הטריגר המפעיל את האינסטינקט, אותו אני משתדל להפנים לרפלקס הן:
"follow the pressure"
(בקייקים בנחלים, המנטרה כאשר נופלים היא: "knees to the nose" על מנת להפוך להיות כדור ולא להתקע בין הסלעים)
עם 20 שעות טיסה, אתה אמור לטוס על כנף בית ספר.
עם כנף כזאת, כל עוד אתה במעטפת התנאים, "לך בעקבות הלחץ ותן לכנף לטוס" אמור להספיק, לא?
סיגי, את תשמרי על מרווחי בטחון הרבה יותר גדולים מזה של הבחור הזה. הוא נכנס יותר מדי פנימה. אם הוא היה 200 מטר החוצה, הכל היה נראה אחרת...
-
דודי,
הטוויסט נוצר מכיוון שהוא היה עסוק ברזרבי.