פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: צוק על August 13, 2011, 08:18:27 pm
-
אחרי ההודעה המאוחרת שלי מאתמול, שנשארה יתומה עד שחזרתי מהפאב, גררתי את עצמי מהמיטה בשמונה וחצי בבוקר להסתכל על השמיים, וראיתי שהרוח דוחפת את העננים דיי מהר, אז השתנתי וחזרתי לישון.
לא הספקתי להרדם ורולי התקשר להודיע שהוא ויהונתן בדרך לתבור, מה, לא נבוא להתאוורר ברוח ביחד? הכי כיף זה לצאת מטומטם עם עוד כמה חברים טובים, אז התארגנתי זריז ואחרי תשע כבר היינו בעמדה.
מזג האוויר נראה מוזר וחורפי, אבל הרוח לא הרגישה חזקה, יהונתן מדד 10-15 קמ"ש דרום מערבית, היה דיי ברור שהרוח ה"אמיתית" בחוץ הרבה יותר חזקה, והרגשתי את זה כבר בהמראה.
לגיפיאס לקח המון זמן להתאפס (אילן יא מניאק ;)) אבל חיכיתי בסבלנות כי ידעתי שהמהירות עלולה להיות אישיו רציני.
מיד אחרי ההמראה קיבלתי עילוי לא חזק אבל יציב מהרכס, וחדרתי קדימה כמה שיותר נגד הרוח כדי לקחת מרווח ביטחון מההר ולאפשר לעצמי לגנוב איזה סיבוב מהיר מידי פעם.
התנאים היו מאוד מוזרים ולא רגילים, הרוח הייתה קרובה למגבלות ולפעמים חדרתי אותה רק ב-5 קמ"ש (בלי ס.ס.), העננים מצד אחד נראו מאוד מפותחים, אבל ממש לא שאבו חזק.
בשלב מסויים, מעל שדה הנחיתה בערך, תו"כ עלייה לא מהירה במיוחד, פלוס אחד או שתיים, פוגע בי משהו קטן שמרגיש כמו טיפת מים, "לא זה לא יכול להיות" אני ממשיך ואז מרגיש עוד ועוד טיפות, אמנם מאוד עדינות אבל עדיין טיפות גשם.
בלי לחשוב יותר מידי ביגאיריס כדי לאבד גובה, הטפטוף נפסק מאוד מהר והתקשרתי תו"כ הטיסה לרולי בעמדה כדי להגיד לו והוא אמר שגם עליהם טפטף קצת.
בשלב הזה הייתה לי התלבטות דיי רצינית אם לרדת לנחיתה או להמשיך. מצד אחד, הרגע ירד עליי גשם תו"כ הטיסה, הרוח קרובה מאוד למגבלות, אני לבד באוויר, ואפילו החברה עם המצנחים התחרותיים לא המריאו.
מצד שני, הטפטוף היה מאוד עדין, ולא הייתה לי אף שאיבה רצינית. הסתכלתי שוב קצת מסביב על העננים וסה"כ הם לא נראו חריגים, ואני יודע שלא כל ענן שטיפה מטפטף הוא CB.
החלטתי להמשיך לטוס ולשמור על מרווח ביטחון מההר. אחרי עוד כמה דקות איבדתי גובה וחזרתי לתדלק בזהירות מההר, זה עבד לזמן מסויים ואז הלך ודעך, ובעצם התחלתי פעם ראשונה לגרד, סוף סוף הכל כרגיל :P
מצאתי טרמיקה נורמלית ליד ההר ועליתי איתה לכמעט 900, ופחות או יותר אז ב10:30 יונתן ורולי המריאו ובעצם התחיל יום סטנדרטי בתבור.
יונתן טיפס יפה מאוד ויצא ראשון ב1400. תו"כ ג'יעג'ועים עוד הספקתי לטפטף על החולצה איזה טיפת ריר בגלל דאון שנצנץ עלינו מלמעלה.
אני ורולי טיפסנו ביחד, רולי, עוד לא ראיתי את הטרק שלך אבל לפי דעתי כמו שאמרתי לך עשית טעות ועזבת את הטרמיקה מוקדם מידי ולקחת כיוון מזרחה במקום להמשיך איתה (ואיתי) צפון מזרחה.
גם בשלב הזה הטרמיקות היו די לא ברורות והיה לי קשה מאוד להשלים סיבובים שלמים וממורכזים. כל סיבוב התרכזתי ותיקנתי ופשוט לא הצלחתי להגיע לאורך זמן למצב שאני יושב טוב בתרמיקה ויכול לנוח מנטלית.
יונתן הצליח בלי ואריו לעבור את שרונה- כל הכבוד.
מעל שרונה הגעתי כבר דיי נמוך 530 אבסולוטי, (אגב איך אני בודק מה גובה הקרקע שם?) וגם שם הסיפור חוזר על עצמו, ממש מלחמה וריכוז כדי לעלות כל סיבוב, אולי עם יונתן היה מקלל כמו שצריך ולא מפרגן הייתי נשאב למעלה ולא חוטף בחילה ;D בעצם עד לרכס פוריה נסחפתי בסיבובים מצ'וקמקים (42, ספרתי עכשיו) עם אותה הטרמיקה. סה"כ הרווחתי 900 מטר ב23 דקות שהרגישו הרבה יותר ארוכות, בממוצע זה 1.5 מטר לשנייה.
רק בשלב הזה, כשהכנרת שרועה מולי, יכלתי להרגע לרגע, לשחרר תגוף ולהסניף קצת לבן. (לא אמא לא מה שאת חושבת ::))
שיחררתי שם כמה צרחות שמחה לעולם ולאלוהים, אני לא בטוח שהוא שמע, בכל בכל אופן אני לא שמעתי שהוא עונה לי.
צילמתי איזה כמה תמונות בפלאפון, שיהיה משהו לשים באיכסבוק.
בקיצור, המשכתי לטוס והבנתי שיש לי מספיק גובה לחצות את הכינרת בכיף, אכלתי בדרך איזה סינק שגרם למים להראות קרובים יותר, אבל גם נהנתי משאריות של טרמיקות ועננים.
באמצע הכינרת התבאסתי לשמוע בטלפון שלא תחכה לי בעין גב בירה על החוף כי חבר טוב שלי שגר שם לא נמצא :'(
לא נתתי לזה להרוס לי את התוכניות יותר מידי והמשכתי דוך לעין גב כשבראש אני זומם לבצע מעשה מגונה בחופה.
מול עין גב נשארו לי איזה 1000 מטר ספייר נחמדים כדי לממש את התוכניות שלי, מיקמתי את עצמי ככה שאם אני ממש אתחרבש ואגמור על רזרבי זה יהיה במים אבל קרוב לחוף.
בניסיון הראשון שניסיתי גם לצלם בוידאו פשוט לא עשיתי את הסיבוב חריף מספיק כדי שיהפוך לצלילה, בניסיון השני כבר הצלחתי וצרחתי בטירוף מרוב כייף, יציאה עדינה ואחר כך עוד אחת טיפה יותר חריפה.
אחרונה לצד שמאל, דווקא כי זה פחות נוח, אין לי דרך למדוד לכמה ג'י שהגעתי אבל דפקתי איזה שלושה ארבעה סיבובים לפחות והרגשתי ג'י אדיר, כאילו החופה עוד רגע נקרעת מהמיתרים, אני מאמין שבדמשק שמעו את הדהודי הצווחות שלי ;D
נחיתה רכה על החוף המבושל, עם מכנסיים ארוכים ובלי בגדי ים לשלוף השתכשכתי בזהירות כדי לא להרטיב לערן הנשמה אור עיניים hug שבא עד אליי עם רולי ויונתן דחוסים ברכב לאסוף אותי.
הייתה לי את אחת הטיסות הכייפות שהיו לי ביום מוזר ולא צפוי, רולי ויונתן, אם לא הייתם מתקשרים אליי כנראה זה לא היה קורה, תודה ענקית מכל הלב :-*
קישור לטרק: תבור- עין גב (https://holywind.yuvdi.com/component/option,com_leonardo/Itemid,321/)
-
אחלה יום ומעוד מעניין כול המזג אוויר הזה
כול הכבוד על הטיסה צוק
ותודה לערן על הטרמפ חזרה לתבור
-
מברוק חברס [צוק תיאור יפה של הטיסה על שלל גווניה..] שמח שמישהו טעם מהשמיים מיליון הדולר היום..
אני ביליתי סופש גבוה בחרמון... וירד עליי גשם [קר שם כוס אמק..] אבל איזה עננים, איזה עננים... עשה סופר חשק לפרוס למול העמק ו.... לנסות לנחות בטורקיה...
כשהתעוררתי בסיס הענן עוד היה מתחתיי... קצת תחושה אירופאית בלב אוגוסט הישראלי..
מי אמר שאין עמדות חדשות במדינה...
-
צוק סחטיין עליך
אחלה טיסה ואחלה סיפור
אין ספק מי שלא בא לא טס ???
-
אחלה טיסה וכיף ליקרוא את חויות הטיסה שלך,כן יירבו hug
-
סחטיין צוק, ודרך אגב היום בבוקר יום א ירד באיזור ת"א גשם שוטף. מעניין המזג אויר הזה.
-
איזה כיף לפתוח את הבוקר עם הסיפור שלך . תודה צוק .
-
טוב! תסלח לי צוק, יסלחו לי רולי ויונתן וכל המריעים פה בפורום....
לא רוצה להיות משביתת שמחות, אבל צוק כשקוראים את התיאור שלך: "אבל הרוח לא הרגישה חזקה, יהונתן מדד 10-15 קמ"ש דרום מערבית, היה דיי ברור שהרוח ה"אמיתית" בחוץ הרבה יותר חזקה, והרגשתי את זה כבר בהמראה....התנאים היו מאוד מוזרים ולא רגילים, הרוח הייתה קרובה למגבלות ולפעמים חדרתי אותה רק ב-5 קמ"ש (בלי ס.ס) "
די ברור שלקחתם אתמול סיכון מטורף!!!
המראתם ברוח חזקה. הרוח בשעה שהמראתם היתה מעל 30 קמ"ש למטה!!!!
לא מטריד אותי הגשם הקל ולא העננים המפותחים. מטריד אותי שמרחפים שאין להם המון נסיון ממריאים ברוח חזקה ואפילו לא מעריכים נכון את מה שהם רואים. או אולי מעדיפים לא לראות את המציאות כפי שהיא.
אז הפעם הצליח לכם, אבל מתחתם את הגבול, הלכתם על הקצה וטוב שזה לא "הסתיים בבכי". הפעם הצליח לך צוק וזה יגרום לך גם בפעם אחרת להמריא בתנאים שמחוץ למגבלות- ובפעם הבאה המזל עלול לא לשחק לך.
בעיני, העובדה שהצליח לך הפעם היא מ ס ו כ נ ת עבורך. זה משבש לך את שיקול הדעת.
יש בשנה מספיק ימים שאפשר לעשות קרוס כזה מבלי לקחת סיכון של המראה ברוח חזקה- אז למה שווה להסתכן ככה?
האופן שבו תארת את מערכת השיקולים שלכם לפני המראה מעיד על חוסר נסיון, חרמנות יתר ועצימת עיניים.
אל תשכח שאני גרה קרוב להר ויודעת בדיוק מה היתה הרוח בשעות האלה.
בעיני המראות של חסרי נסיון ברוח חזקה הן חלק מהתדרדרות המשמעת בענף הרחיפה, בדיוק כמו העובדה שאנשים שטסים שנה שנתיים מטיסים טנדם (עם או בלי קורס), או מדריכים שלא דואגים למדריך מנחית, או מוציאים חניכים ברוח חזקה מדי, אנשים שמעשנים סמים ויוצאים אח"כ לטיסת טנדם ועוד ועוד ועוד ועוד...
טוב... יאללה... עכשיו כולם להיכנס בי בכיף ;) אבל אני את שלי אמרתי .
-
צוק טיסה יפה, שיקול הדעת פחות.
מיכל LIKE,
שבוע טוב,
אריה
-
מסכים עם כול מילה של מיכל!
חוץ משעננים של מילון דולר עם גשם אצלי כן מעורר דאגה.
בשמחות
שי
-
מסכים עם המסכימים.
אבל חוץ מזה נראה לי שאין לך מושג מה זה שאיבת ענן. שאיבת ענן בעננים שהם לא CB או טאורוס מאוד מפותח היא כמה עשרות מטרים עד 200-100 מתחת לענן. בנוסף הענן צריך להיות די מפותח לגובה כדי ליצור שאיבה.
שאיבה מורגשת בד"כ כשלדוגמא אתה עולה בתרמיקה של 3+ ו100 מטר מתחת לענן זה הופך ל5+ וגם הרבה יותר.
רוב הפעמים (ורוב הדרך) שאנחנו מטפסים מתחת לענן זה על התרמיקה שיוצרת אותו לא על השאיבה שהוא יוצר. עניין של נושא/נשוא.
וזה יכול מאוד לבלבל, אתה טס לך מתחת לענן שנראה מפותח אבל התרמיקה שלך לא חזקה ואתה חושב לך שהענן לא שואב עד שאתה 100 מטר מתחתיו. ואת ה100 מטר האלו אתה עלול לעלות בכמה שניות בודדות, עד שאתה נזכר איך מקפלים טיפים אתה כבר בתוכו.
הבלבול הזה הוא בעצם הגורם העיקרי לכל הארועים של שאיבות ענן.
וגם תרמיקה של אוויר שעולה ב0.1 מ/ש (ז"א אנחנו אפילו לא מרגישים אותה) אם תמשיך לעלות בסופו של דבר תיצור ענן. ואם אין אנורסיה שעוצרת את התפתחות הענן ויש אספקת לחות מספיק טובה הענן הזה יכול להמשיך להתפתח לCB.
ככה בעצם נוצרים CBים מעל הים.
-
מיכל, אני לא לגמרי מבין אותך, היה ברור לנו שיש תנאים חזקים, כשאני אומר חזקים אני מתכוון חזקים בתוך המגבלות הידועות.
את ה-10-15 קמ"ש יונתן מדד במשך כמה דקות לפני ההרתמות לציוד, ממש לפני ההמראה היו משבים יותר חזקים, אבל עדיין לא יותר מ-25 קמ"ש (הערכה שלי) בעמדה היו גם גרישה, בדיקוב ומרחף מחו"ל שאני לא ממש מכיר אבל אם אני לא טועה יש לו כ-14 שנה של ניסיון, ואף אחד מהם לא ראה משהו חריג.
באף חלק מהטיסה לא טסתי ברוורס, ללא שימוש בס.ס., וברוב המוחלט של החלק ה"חריג יותר" בטיסה חדרתי בכ-10 קמ"ש.
אני חושב שסה"כ התקרבתי מאוד למגבלות, אבל לא עברתי אותם, ושמרתי לעצמי מרווחי ביטחון של ס.ס. וריחוק מההר שמאפשר לי להסחף דרומית להר.
מנסיוני הלא כל כך רב חוויתי ימים הרבה יותר מגבלתיים, אחד מהם אני זוכר במיוחד, ה 15.7, ביום הזה הרוח התחזקה מאוד ולמרות זאת מספר דיי גבוה של מצנחים המשיכו לטוס כאילו הכל כרגיל, דווקא אז הסיטואציה של לקבל החלטה ולצאת לנחיתה (מה שעשיתי בסופו של דבר) הייתה הרבה יותר קשה כי מסביבי המשיכו לטוס, ובעצם אין קו ברור שאומר מתי לנחות, כי גם אם לרגע טסתי 2 קמ"ש, הטרמיקה עכשיו עברה ואני חודר בקלות, לימיני ולשמאלי טסים ונהנים.
בסופו של דבר "הכרחתי את עצמי" לצאת ולנחות לבד, ברגשות מעורבים.
כהוכחה לטענה שלי, באתו היום יותר מאוחר שמעתי על טייס שנסחף אחורה, (נדמה לי שבסופו של דבר יצא אל מאחורי ההר) לדעתי בדיוק מהסיבות שציינתי למעלה.
לעומת זאת ביום שבת הייתה לי את כל ה"לגיטימציה" לנחות ובחרתי שלא.
אני חושב ש"אפקט העדר" מאוד משמעותי באיך שהסיפור נראה מהצד, אני בטוח שאם כמות האנשים בעמדה הייתה זהה לשבת רגילה, הייתי עושה את אותה הטיסה רק בגאגל...
אני מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי, ואולי גם לשכנע אותך, אם לא, אני באמת פתוח ומוכן לשמוע ביקורת, אז תנסי לשים את האצבע ולהיות יותר ספציפית איפה טעיתי? (כנ"ל אריה, שי, וצחי, שהסכמתם עם מיכל)
צחי, בקשר לשאיבות ענן, תודה רבה על ההסבר, בטוח שיש לך הרבה יותר ידע ממני, באמת עד היום לא עשיתי את ההפרדה הזאת וחשבתי שהשאיבה זאת בעצם הטרמיקה...
אם אתה משליך את ההסבר על יום שבת, הענן שהוריד גשם, בהכרח זה אומר שהוא מפותח ויש לו שאיבה חזקה?
מתי אתה מתחיל "לפחד" מהענן? איך אפשר למדוד או להעריך כמה הענן עלול לשאוב?
-
צוק מעניין אותי אם המראתם ליפני גרישה ובדיקוב שהם שני טיסים בעלי ניסיון רב או אחריהם?
-
ענן שמטפטף גשם זה לא ענן שבהכרח שואב אלא ענן שכבר לא יכול להחזיק את המים באוויר, אבל ברור שבאיזה שלב של החיים שלו היה לו עילוי חזק מספיק ליצור טיפות שהן יותר מערפל. על השאלה האם הטיפות יותר כבדות מהעילוי או שהעילוי נגמר אי אפשר לענות בפורום וזה שונה מענן לענן ובזמנים שונים באורך החיים שלו לכן ככלל אצבע - עדיף לא לבדוק אם הוא עוד שואב, ולהתרחק ממנו. כמו שכבר ציינתי שאתה כבר מרגיש את השאיבה זה הרבה יותר בעייתי לברוח ממנה.
עננים שיש להזהר מהם הם בעיקר המגדליים (קומולוס טאורוס) שההתפתחות האנכית שלהם גדולה יותר מהאופקית בין אם הם מורידים גשם או עוד לא. אגב טאורוס מוריד גשם זה שלב אחד לפני CB ולפעמים יכול להגיע לעוצמות מאוד דומות (בעצם ההבדל בינהם זה יצירה של גבישי קרח).
הבעייה היא שקשה לזהות מלמטה כמה גבוה הענן שאתה מתחתיו, אבל סימן בולט זה שהבסיס אפור (יש הרבה ענן שעושה עליו צל). כלל אצבע נוסף - אם יש באזור עננים מגדליים תתיחס לענן שאתה מתחתיו כמגדלי. (ושמור מרחק)
אבל גם מעננים מאוד רחבים צריך להזהר בגלל שלוקח הרבה זמן לצאת מאזור העילוי שלהם וגם אם השאיבה שלהם לא חזקה קשה לברוח מהם. בענן רחב אני בד"כ עובר לטוס קרוב לשוליים כשאני מתקרב אליו.
צריך לציין שההגדרות של עננים הן די סכמטיות ביחס ליצורים בעלי אין סוף הצורות שהן באות להגדיר. לכן לא נדיר למצוא בפורום מזג אוויר ויכוחים של "מומחים" על ענן האם הוא CB או סתם ענן גשם (טאורוס מוריד גשם).
אגב ההוכחה הכי טובה לכך שהענן הוא CB זה ברקים, לא נוצרים ברקים אם אין גושי קרח. אבל האמת שלמרחף זה לא ממש משנה אז תרגישו חופשי להמשיך לקרוא לכל מגדל מוריד גשם CB ;D
-
המראתי ראשון, כשהגענו לעמדה הם כבר היו שם, מן הסתם דיברנו ואמרנו שלום, הם אמרו שהרוח נחלשה, וגרישה אמר שלפי דעתו כדאי להמריא עכשיו, הם היו לידנו בהמראה, הוא הזכיר לי לא להכנס לחלק הצפוני ולשמור מרחק ביטחון מההר.
שניהם לא המריאו כי ראו אותי טס והחליטו שזה לא יום עם פוטנציאל לקרוס (זה מה שרולי אמר לי אחר כך).
-
צחי תודה על ההסברים, מין הסתם אחרי שהתחיל לטפטף כבר אין מה לבדוק, נדמה לי שחופה רטובה לא נשאבת כל כך טוב ::)
מה אתה חושב בקשר להחלטה להמריא?
שכחתי לציין אבל בניגוד ליום ההוא שיורם המריא לא היו הפרשי משבים רציניים וגם באוויר לא הייתה התנהגות אלימה, להפך, חוץ מהעילוי הקבוע של הרוח, הייתי צריך לחפש נקודות עילוי.
-
אלדד באיזה מוצב היית?
אני הייתי במצפ"ש כמה חודשים וזה היה מחרפן לראות את הנוף הזה כל יום :o
-
אחלה שירשור,
תודה לכולם
-
צוק,
תוספת קטנה לכל הכתוב והאמור.
בתחזית שמצביעה על התקררות ועל תנאים מעבר למגבלות חייבים להבין שיש סיכוי שבמהלך הטיסה התנאים הנפלאים ישתנו לרעה. ואז רק לפני הנחיתה מתחילים לקלל ולהצטער על השיקול דעת שנעשה בפזיזות בהמראה. אז יש שיודעים לנחות במשבים של 30-40 קמ"ש ויותר, אך החוויה הזו היא בהחלט לא חוויה מרנינה.
עשיתם שיקול דעת, בסדר, הפעם זה צלח. יש להיזהר שבאחת הפעמים הבאות זה לא יצלח, ואז זה עלול להיות מאוחר מדי.
יש?
אריה
-
צוק, מבטיחה לענות לך מחר בבוקר - לחוצה כרגע עם משימות שלא נגמרות.
-
בקשר להחלטה להמריא, לא יודע לא הייתי שם. החשוב ביום כזה לבחון הכל פעמיים שלוש, לא למהר ולהבין שאתה טס קרוב למגבלות אז לשמור מרווחים ולתכנן בראש תוכניות מילוט. כנראה שאם שמרת על כל אלה אז עשית בסדר גם אם החלון היה קצר.
אבל רק אל תקח את יורם כדוגמא, הוא הרבה פעמים דוגמא של מה לא לעשות. בינתיים מצליח לו לצאת מזה.
אריה בקשר למה שכתבת, צריך גם לזכור שלא תמיד התחזית מדייקת. כמו שיש ימים שהתחזית אומרת שיהיה טוב אבל כשאתה מגיע חזק מדי יש גם ימים שהתחזית אומרת שיהיה חזק מדי וכשאתה מגיע לעמדה זה בסדר.
אני סומך על השיקול של גרישה ובדיקוב שניהם מכירים את התבור מכל הצדדים ובטוח שאם הם היו חושבים שזה לא בריא לצוק להמריא היו אומרים לו.
-
צחי צר לי, אני לא מסכים איתך.
במקרה שהתחזית מעולה ובבקר מגלים שאין תנאים, אז אין ממש כל בעיה - הרי לא ממראים ואין כל סיכון למעט הנסיעה המעצבנת הביתה...
אבל במקרה שהתחזית מצביעה באופן ברור על התקררות, יום לפני יש משבים שהם הרבה מעל המגבלות, אז הסיכוי שהתנאים דבש ישתבשו לאחר ההמראה הם הרבה יותר מגדולים.
כתבתי את הספור הזה פעם, ואחזור על האנקדוטה שוב:
לפני כמה שנים, בשלב שבו הייתי מכור ללא תקנה. התחזית הייתה לכניסת חזית הכוללת גשם ורוחות ערות. הבקר החל יפיפה, אני כוסס ציפורניים וכמעט נכנס לקריז, אבל לא יוצא מהבית. לאחר שעה או שעתיים הדבר נכנס. מה זה ניכנס? בכל הכוח עם משבי "טורנדו" וגשם זלעפות. לא היה אדם בעולם שהיה שמח יותר ממני באותם רגעים, כמעט כמו להיוולד מחדש. על הפעמים האחרות שעשיתי שטויות אני אספר לך באוזן ;)
אריה
-
צוק,
אני לגמרי מסכים עם אריה ומיכל וכל האחרים.
אמרתי לך לא מזמן שהבטחון העצמי שלך נוסק הרבה יותר גבוה מהידע שלך.
רק לפני שבוע ניסית, ללא כל ידע או ניסיון קודם לעשות זאת במקום בטיחותי, לטפס על הגדר בנתניה עם מצנח מעל הראש מצידה המערבי של הגדר.
אני חושב שעידן האינטרנט מחרפן פה יותר מידי חברה וזה פשוט גורם לכם לשכוח את גורם הסיכון.
ההבדל בין אמבולנס בנתניה לבין זה שלא קרה לך כלום היה קטן בהרבה מהסיכון המטופש שלקחת בתבור בשבת.
אני משוכנע שבדיקוב וגרישה העריכו שהרוח תתחזק מהר ביחס לשעות השמש ולכן הסיכוי לקרוס טוב קטן.
תזכור תמיד, ששפן טס (ומזיין) גם מחר.
-
אבל במקרה שהתחזית מצביעה באופן ברור על התקררות, יום לפני יש משבים שהם הרבה מעל המגבלות, אז הסיכוי שהתנאים דבש ישתבשו לאחר ההמראה הם הרבה יותר מגדולים.
רק תסביר לי מה ההבדל בין תחזית שמצביעה באופן ברור על התקררות ואחת שמצביעה באופן לא ברור.
התחזית מצביעה על התקררות של 5 מעלות אבל בפועל ההתקררות היא רק של 3 אז זה לא משנה כמה ברור התחזית הצביעה היא עדיין פקששה.
יש הבדל של מליון קילומטר בין תחזית להתקררות של 5 מעלות בקיץ ותחזית של חזית קרה. דוגמא לא טובה.
אגב זכור לי יום לפני שנתיים שגם התחזית דיברה על רוח חזקה, הגענו כולם לתבור בכל זאת ובאמת היה חזק. חלק נסעו הביתה וחלק חיכינו, פתאום ב11 ירדה הרוח. חיכינו עוד 15 דקות לראות שזה לא אשליה והתחלנו להמריא. טסתי יחד עם תמם ויהודה ביחד כל הדרך עד הכינרת בלי שום בעייה.
ביננו הבעייה בעיקרית בשבת הייתה שכולנו היינו בטוחים שאם התחזית צדקה בעוצמה לשישי היא תצדק גם בשבת. למרות שידוע שביום האחרון של ההתקררות הסיכוי לטוס יותר טוב ואגב הסיכוי למשבים עוצמתיים קטן יותר מהיום הראשון.
כמו שנועם ציין כבר ב8 בבוקר זה היה ברור שזה יום חלש יותר מיום שישי.
אגב הסיבה היחידה שלא הגעתי לתבור בשבת בבוקר זה ארוע משפחתי בלתי צפוי. עם 24 קמ"ש באוניברסיטת חיפה ב8 בטוח הייתי עולה לתבור לא משנה מה הגורו אומר.
תחזית זה כלי נחמד אבל החלטות מקבלים בשטח גם אם התחזית טובה וגם אם גרועה. (בתנאי שהמדריך שלך לימד אותך איך ;))
אגב איתי אני מסכים שהביטחון של צוק מעל איפה שהוא אמור להיות, רק לא בטוח שיום שבת זה המקרה. גם בן אדם עם ביטחון מופרז לפעמים ממריא מתי שזה בסדר.
-
צחי אמר:"כמו שנועם ציין כבר ב8 בבוקר זה היה ברור שזה יום חלש יותר מיום שישי.
אגב הסיבה היחידה שלא הגעתי לתבור בשבת בבוקר זה ארוע משפחתי בלתי צפוי. עם 24 קמ"ש באוניברסיטת חיפה ב8 בטוח הייתי עולה לתבור לא משנה מה הגורו אומר."
לא הספקתי לראות ב8 מה היה באוניברסיטה כי יונתן כבר בא ב8:15..אבל ב7 היה 22. ועל זה קראתי מי נעם או מצחי יום לפני... "מה שיש שם מגיע לתבור בשעה". אז לומדים... תודה.
אני לא יודע על מה מיכל מדברת... ב9 בדבוריה היה מאוד שקט.
שעלינו וניפגשנו עם ג.וב.. אחרי שצוק עלה לאוויר חיכינו כ30 דקות כי היו מאשבים שהגיעו ל32.. ופתאום רגיעה של יותר מ20 דקות של משבים מסביב ל20. ששאלתי למה ג.וב. לא ממריאים אמרו לי שלא רואים פוטנציאל לקרוס.וטעו. נכון שגם בקשר להמראה היו יכולים לטעות..אבל בפרוש המילים היו "אין שום בעיה להמריא ולטוס." חבר שלהם יצא לפנינו בטיסה מקומית כי הרבה זמן לא טס. היה אחד מהטיסות הרגועות (בזמן אחרון היו לי כמה שלא ממש היו רגועות)... מהירות מקסימלי רוח גב 65 קמש.
אני מודה על כל מי שכותב ומסביר (גם דיברתי עם אריה בנייד) כי באמת לא הבנו מאיפה הביקורת מגיע...כי החלתה לטוס הייתה שילוב של ידע שלנו (גרין חול אבל יש משהו)עם חיזוק משמעותי של שני תותחים שלא נשארו בעמדה בגלל סיבות שמסבירים את הסכנה כמו שאיתי מרמז עם העוקצניות שמאפיין אותו.
רולי
-
צוק
הרוח בחוץ נראתה חזקה בהרבה ע"פ מה שכתבת ושניי טייסים עם מצנחים מאוד מהירים לא ממריאים!
לא תצליח לשכנע אותי שזאת הייתה החלטה נכונה. לא אתה צריך להיות השפן ניסוי בתנאים האלו.
אתה רק בדיעבד יודע שהם חשבו שזה לא יום לקרוס גדול (בגלל רוח מתחזקת ע"פ התחזית) אבל אתה גם יודע בדיעבד שבכפר קיש הייה 30 קמ"ש בגובה הקרקע!
צחיק טייס עם ביטחון גבוהה מרמת טיסתו מצליח הרבה פעמיים לצאת ללא פגע עד שפעם אחת המזל נגמר.
המהירות לא הורגת זאת העצירה הפתאומית בסוף!
שי
-
ושניי טייסים עם מצנחים מאוד מהירים לא ממריאים!
לא נכון!!!
אבל אתה גם יודע בדיעבד שבכפר קיש הייה 30 קמ"ש בגובה הקרקע!
לא בשעה שצוק המראי
המהירות לא הורגת זאת העצירה הפתאומית בסוף!
את זה אהבתי...
-
רולי
הוא כתב שהוא המריא ראשון.
-
רולי
הוא כתב שהוא המריא ראשון.
הסיבה שהם לא המריאו לא היה קשור לבטיחות אלה לסיכוי לעשות קרוס יפה... כמן שאמרתי קודם הם עודדו להמריא. עם היינו מחכים שהם ימריאו (ותאמין לי שאנחנו מחכים לא מאת אם יש טייס ברמה שלהם בעמדה)..אף אחד לא היה טס.. ורק בגלל הפינוק של קרוס יפה. אני הגעתי ליבניאל באותו יום (כל טיסה זה סיפוק, אפילו אם חלקית בלבד.....)
-
צוק, אני אנסה עכשיו לענות לך.
ברור לי לגמרי שאתה באמת לא מבין מה היה לא בסדר- זה בדיוק העניין. אתה וגם רולי, עדיין לא יודעים מה אתם לא יודעים.
אתה מסתכל על בדיקוב וחבורתו כעל דוגמא. האם אתה ברמתם? האם אתה טס על מצנחים כמו שלהם? האם יש לך את הנסיון שלהם? אם הם יקפצו מהגג, גם אתה תקפוץ? האם יכול להיות שמערכת השיקולים שלהם ו"הגבולות האישיים" שלהם שונים משלך?
האם העובדה שהייתם כל כך מעט מרחפים בעמדה ביום שבת עם שמיים של מליון דולר, לא הדליקה לך נורה אדומה?
כמה פעמים בשנה היו כל כך מעט מרחפים בעמדה בשבת?
ועכשיו לעובדות. קשה להתווכח בדיעבד האם הרוח היתה חזקה מדי או לא. עוד לפני ההגעה לעמדה ובטח כשכבר הגעת לעמדה צריך לנתח את התנאים. אצלי זה קורה אינטאיטיבית כבר ברגע שאני פוקחת עיניים. אני מסתכלת על מהירות שיוט העננים, מעריכה באיזה גובה הם ומה כיוון השיוט. ככה אני יודעת מה הרוח בגובה. מסתכלת על העצים סביב הבית
(קרוב ורחוק). שמה לב למשבים ולהפרשים בינהם.
צוק- כבר בשעה 8:15 הרוח כאן למטה בכפר קיש הייתה מעל 20 קמ"ש. בזמן שאתה המראת כבר היתה רוח משבית יותר. המשבים הגיעו ל 30 קמ"ש וב 9:30 היו כאן משבים גם של 40 קמ"ש. עפו כאן אובייקטים באויר והעצים התכופפו במשבים .
לי ברור לגמרי שהרוח בשבת הייתה מעבר למגבלות. המשבים היו חזקים וההפרשים בין המשבים גדולים.
ביום שבת עוצמת הרוח היתה אפילו יותר ברורה מאשר בשישי. הרוח התחילה מוקדם יותר ולא השאירה מקום להרבה ספק. בשישי עוד היה לי ספק אז התקשרתי לשני אנשים שגרים מצפון מערב לי ומדרום, כדי להבין מה קורה באזורים אחרים. האם ביררת לפני המראה מה קורה במישור החוף? לאיזה עוצמה מגיעה הרוח? הרי היה ברור שהמצב לפחות גבולי...
אתה בעצמך כותב שיונתן מדד 10-15 אבל כשנרתמתם היה להערכתך 25 קמ"ש.
האם מדדתם את הרוח כאשר הרגשתם שהיא התגברה? או שהיה נוח פשוט לא למדוד?
אולי יונתן מדד את הרוח בכמה דקות של רגיעה? אולי מד הרוח היה על מצב "קשר" ולא קמ"ש?
הרבה לפני ההירתמות- האם הסתכלת על העצים מאחוריך? האם הסתכלת על העצים הדרומיים? האם שמעת שריקה של העצים? האם הסתכלת על הבריכות למטה? היו בהם גלים? מאיזה כיוון. מה היתה מידת הכהות של המים? היה עשן בסביבה? האם הוא שכב? מה היו ההפרשים בין המשבים בעמדה? באיזה מרווחי זמן?
אתה בעצמך אומר שהיה לך ברור שבחוץ הרוח חזקה יותר. מה גרם לך לחשוב ככה? האם הבנת שיכול להיות שהמדידה שלכם לא היתה מספיק טובה? ואם יש פער בין מה שנראה בחוץ למה שנראה בעמדה, האם לא כדאי לשאול למה? האם לא כדאי ללכת על הצד הבטוח? האם יכול להיות שהרכיב הדרומי לא בא לביטוי בעמדה בגובה של מד הרוח. האם לקחתם בחשבון שהמצנח "רואה" את הרוח כ 10 מטרים מעל גובה מד הרוח?
אתה יודע שגם אדם וקסלר, לפני שהוא יצא לביקור בלתי מתוכנן אצל אחינו בחיזבאללה , חשב שהרוח מתאימה להמראה. באותו יום הרוחות הגיעו בכל הארץ ל 60-80 קמ"ש . בעמדה לא ראו את זה. אדם המריא בקידמית!!! אבל ברגע שהוא יצא טיפה קדימה הוא כבר התחיל לטוס אחורה והמשך בסיפור ידוע לכולם.
שורה תחתונה צוק- לכל אחד מאיתנו צריך להיות קו אדום. כל אחד מגדיר לעצמו מהו הקו האדום שלו. מאיזה עוצמת רוח אני לא ממריא. באיזה הפרש משבים אני לא ממריא. וכלל הברזל הוא להיצמד לקו האדום שלי. הקו האדום של כל אחד צריך להיות בהתאם לרמתו, למישקלו, ליחס משקל טייס/חופה , לתכונות החופה שלו ולמידת הסיכון שהוא מוכן לקחת. בגדול ככל שהרוח חזקה יותר והפרשי המשבים גדולים יותר יש יותר סיכוי לתגובות קיצוניות של המצנח והכל קורה מהר יותר ודורש מיומנות תגובה טובה יותר. "עיקרון העדר" שהזכרת הוא רע מאוד. תגדיר לעצמך גבולות משלך. תתיעץ עם אנשים מנוסים שמכירים את רמת הטיסה שלך ואת שאר הנתונים שהזכרתי ותקבע לך כללי ברזל שאותם אתה לא עובר גם אם חצי העולם ואישתו כן באויר וחותכים את השמיים.
לב הבעיה בעיניי בתקופה האחרונה שבכללי הגבולות נמתחו מאוד בארץ והיום "מותר" מה שפעם היה מוסכם בין כולם שלא עושים בשום מקרה. מעטפת המגבלות נפרצה ואין היום גבולות. זה מתחיל מבתי הספר ונמשך באווירה הכללית ובתפישה הקולקטיבית.
כשהתחלתי את דרכי ברחיפה המדריכים הדגישו לנו שבארץ אף אחד עוד לא פתח רזרבי ושההרוג היחידי היה טייס מחו"ל ברכס.
מאז פתחו כבר רזרבים ונהרגו לנו לא מעט אנשים. חלקם בדיוק בגלל אי שמירה על מעטפת המגבלות.
טוב... חייבת לעוף... מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי מספיק טוב.
-
מיכל: יש לי אימון
... אבל יש כמה נקודות שרוצה תדיע.
בערב אכתוב
(חלק כבר הסברתי אבל כנירא לא היה מספיק ברור או לא קראת בכלל..)
רולי.
-
מיכל לגבי המקרה הספציפי אני עדיין לא לגמרי מסכים איתך.
יצא לדבר כמה פעמים עם גרישה (לפני השבת) על מידת הסיכונים שלוקחים והמגבלות וכו' ודווקא הוא הפתיע אותי, בתור אדם תחרותי, בהרצאה שקיבלתי ממנו על לקיחת סיכונים והמשפט השחוק ש"החלטה לנחות היא תמיד החלטה נכונה".
ככה שהם בטח לא אלו שלחצו עליי להמריא.
האם העובדה שהייתם כל כך מעט מרחפים בעמדה ביום שבת עם שמיים של מליון דולר, לא הדליקה לך נורה אדומה?
כמה פעמים בשנה היו כל כך מעט מרחפים בעמדה בשבת?
מה שכתבת בדיוק מסביר את מה שניסיתי להסביר בהקשר העדר... השיקול של כמה מרחפים יש בעמדה הוא לא רלוונטי לחלוטין לעניין!
שורה תחתונה גם אם בקשר למקרה הספציפי אני לא מסכים איתך אני מקבל באופן כללי את הדברים שלך ומשתדל כמה שיותר לחשוב ולבדוק את עצמי לפני שאני עושה שטויות.
אה ועוד משהו... זה בקשר לגג, אני צריך עוד כמה פרטים לפני שאני קופץ, מה הגובה? האם יש שם מקום מספיק לפרוס את המצנח ומקום סביר לנחות למטה? ואם אין שם איזה גדר שמפריעה כי אני עוד לא מטפס על גדרות כל כך טוב :P
איתי, הפסקתי לנסות לטפס על הגדר כי ביקשת יפה והסברת על הבעיות עם העירייה ושזה נראה לא טוב, אבל בתכלס, אני ממש לא חושב שזה מסוכן במיוחד....
ברצינות, אם אתה יכול תסביר לי מה כל כך מסוכן בלטפס על הגדר מצידה המערבי? הסכנה הגדולה שאני רואה היא בזה שהמצנח יקח אותי אחורה אל הגדר ואני אתקע/אמרח/ אסתבך לכיוון העמדה, בטוח לא נעים, אבל לא איזה טירוף...
שים לב שניסיתי לטפס עם הגב לגדר, שזה הרבה פחות נוח אבל מבטיח לי יציאה נוחה החוצה.
-
צוק,
המצב הוא שאתה כלכך לא מבין את המצב שזה מפחיד !
האמת אני לא יודע מאיפה להתחיל את ההסבר משום שאיני רוצה ללמד שטויות ובטח לא בהתכתבות.
אז למען הבטיחות אגע בקטנה בנקודות:
1. כאשר ניסית לטפס בהליכה אחורה על הגדר המצנח שלך הגיע כל פעם עשירית השניה מפרונטל מלא אך למזלך צעקו לך ועצרת. בפרונטל מלא אתה טיפול מהצוק ללא מצנח וכאשר חלקו יפתח אתה תדפק חזרה בצוק (כפי שנהמר: צוק בצוק lugh ).
נראה שאתה מנסה לטפס על הגדר מבלי לעשות כלום עם הברקסים.
2. מהצד בעין בלתי מקצועית (העין שלי) נראה שאין לך שום הבנה ולו הבסיסית ביותר, של ניהול עומסי כנף על תוואי משתנה.
3. כמו כן גם לא ממש ניהלת את המערכת נכון ביחס לזוית הצוק והרוח המשתנה.
בכללי נראה שהגעת משועמם ומלא אנרגיה וחיפשת מה לעשות על מנת להפיג את השיעמום (גם בנחיתות).
תתאמן על הדברים האלו באיזור שטוח כמו שדה עם חבילות חציר ובלות כותנה, לאחר מכן עמוק בשטחי ארסוף ואז בקצה שלך, קצה הצוק ;)
-
אתה מסתכל על בדיקוב וחבורתו כעל דוגמא. האם אתה ברמתם?לא
האם אתה טס על מצנחים כמו שלהם?לא
האם יש לך את הנסיון שלהם?לא
אם הם יקפצו מהגג, גם אתה תקפוץ?רק אם התנאים מתאימים לי
האם יכול להיות שמערכת השיקולים שלהם ו"הגבולות האישיים" שלהם שונים משלך?בוודאות
האם העובדה שהייתם כל כך מעט מרחפים בעמדה ביום שבת עם שמיים של מליון דולר, לא הדליקה לך נורה אדומה? כן.. לכן שאלנו וקיבלנו תשובות וטיפים ועידוד להמריא בתנאים שהיו בטוך המיגבלות שלנו מאנשים עם ניסיון רב.
כמה פעמים בשנה היו כל כך מעט מרחפים בעמדה בשבת? היו כמה. גם בימי חול מצאתי את עצמי עם רומן לבד עושים קרוסים בזמן שמרחפים אחרים אומרים לי בטלפון "מי שלא מגיע לא יכול לטוס"
ועכשיו לעובדות. קשה להתווכח בדיעבד האם הרוח היתה חזקה מדי או לא. לא
עוד לפני ההגעה לעמדה ובטח כשכבר הגעת לעמדה צריך לנתח את התנאים. אצלי זה קורה אינטאיטיבית כבר ברגע שאני פוקחת עיניים. אני מסתכלת על מהירות שיוט העננים, מעריכה באיזה גובה הם ומה כיוון השיוט. ככה אני יודעת מה הרוח בגובה. מסתכלת על העצים סביב הבית
(קרוב ורחוק). שמה לב למשבים ולהפרשים בינהם.
צוק- כבר בשעה 8:15 הרוח כאן למטה בכפר קיש הייתה מעל 20 קמ"ש. בזמן שאתה המראת כבר היתה רוח משבית יותר. המשבים הגיעו ל 30 קמ"ש וב 9:30 היו כאן משבים גם של 40 קמ"ש. עפו כאן אובייקטים באויר והעצים התכופפו במשבים . מדדנו 15 קמש (לא קשר , לא מיילס... קמש!!!)
לי ברור לגמרי שהרוח בשבת הייתה מעבר למגבלות.אחרי ההמראה של צוק.. היה משב של 32 קמש בפיק עליון.(המספר הקטן של אקספלורר) ונישאר באזור 25-32. לכן חיכינו 30 דקות יונתן ואני.
המשבים היו חזקים וההפרשים בין המשבים גדולים.לא היו הפרשים גדולים
ביום שבת עוצמת הרוח היתה אפילו יותר ברורה מאשר בשישי. הבנתי שביום שבת היו משאבים בין 30 ל40. זה לא היה ביום שבת!!
הרוח התחילה מוקדם יותר ולא השאירה מקום להרבה ספק. בשישי עוד היה לי ספק אז התקשרתי לשני אנשים שגרים מצפון מערב לי ומדרום, כדי להבין מה קורה באזורים אחרים. האם ביררת לפני המראה מה קורה במישור החוף?כן... היו 25 קמש
לאיזה עוצמה מגיעה הרוח? הרי היה ברור שהמצב לפחות גבולי...גם צחי אמר שהיה ברור שנחלש בהשווה ליום שישי... שב7 בבוקר בשבת היו 22 קמש... בשישי עבר את ה30!!
אתה בעצמך כותב שיונתן מדד 10-15 אבל כשנרתמתם היה להערכתך 25 קמ"ש. כן. לא היה יותר
האם מדדתם את הרוח כאשר הרגשתם שהיא התגברה? או שהיה נוח פשוט לא למדוד? אחרי שצוק יצא... כמה דקות אחרי מדדנו משאבים בין 20 ל 28 אם פיק של 32. ביגללו חיכינו 30 דקות. לצוק לא היו בעיות חדירה (עם מצנח);) גם לא טורבולנטי..
אולי יונתן מדד את הרוח בכמה דקות של רגיעה? אולי מד הרוח היה על מצב "קשר" ולא קמ"ש? היה על מצב שקר...נו באמת
הרבה לפני ההירתמות- האם הסתכלת על העצים מאחוריך? האם הסתכלת על העצים הדרומיים?כן
האם שמעת שריקה של העצים? אני חרש.... :(
האם הסתכלת על הבריכות למטה? היו בהם גלים? מאיזה כיוון. מה היתה מידת הכהות של המים? היה עשן בסביבה? האם הוא שכב? מה היו ההפרשים בין המשבים בעמדה 10 קמש ? באיזה מרווחי זמן? 5 דקות לא קבוע כי גם הכיסוי עננים השתנה..
אתה בעצמך אומר שהיה לך ברור שבחוץ הרוח חזקה יותר. מה גרם לך לחשוב ככה? :למעלה העננים זזו יותר מהר... לא היה רגה בטיסה שעברתי את ה65 קמש...
האם הבנת שיכול להיות שהמדידה שלכם לא היתה מספיק טובה? ואם יש פער בין מה שנראה בחוץ למה שנראה בעמדה, האם לא כדאי לשאול למה? שאלנו ועודדו לנו לצאת... ממממממ, אולי רצו ווינדמי???
האם לא כדאי ללכת על הצד הבטוח? האם יכול להיות שהרכיב הדרומי לא בא לביטוי בעמדה בגובה של מד הרוח.הקו הראשון של עצים (הנמוכים ) זזו.הקו הרחוקה (הגבוהים) זזו רק שמדדנו 32... אחרי ולפני לא זזו!! גם העצים בצד הדרומי לא זזו!!
האם לקחתם בחשבון שהמצנח "רואה" את הרוח כ 10 מטרים מעל גובה מד הרוח?
אתה יודע שגם אדם וקסלר, לפני שהוא יצא לביקור בלתי מתוכנן אצל אחינו בחיזבאללה , חשב שהרוח מתאימה להמראה. באותו יום הרוחות הגיעו בכל הארץ ל 60-80 קמ"ש . בעמדה לא ראו את זה. אדם המריא בקידמית!!! אבל ברגע שהוא יצא טיפה קדימה הוא כבר התחיל לטוס אחורה והמשך בסיפור ידוע לכולם.
שורה תחתונה צוק- לכל אחד מאיתנו צריך להיות קו אדום. כל אחד מגדיר לעצמו מהו הקו האדום שלו. מאיזה עוצמת רוח אני לא ממריא. באיזה הפרש משבים אני לא ממריא. וכלל הברזל הוא להיצמד לקו האדום שלי. הקו האדום של כל אחד צריך להיות בהתאם לרמתו, למישקלו, ליחס משקל טייס/חופה , לתכונות החופה שלו ולמידת הסיכון שהוא מוכן לקחת.
הכל נכון .בגדול ככל שהרוח חזקה יותר והפרשי המשבים גדולים יותר יש יותר סיכוי לתגובות קיצוניות של המצנח והכל קורה .מהר יותר ודורש מיומנות תגובה טובה יותר. "עיקרון העדר" שהזכרת הוא רע מאוד. תגדיר לעצמך גבולות משלך. תתיעץ עם אנשים מנוסים שמכירים את רמת הטיסה שלך ואת שאר הנתונים שהזכרתי ותקבע לך כללי ברזל שאותם אתה לא עובר גם אם חצי העולם ואישתו כן באויר וחותכים את השמיים. זה מה שעשינו.!!
לב הבעיה בעיניי בתקופה האחרונה שבכללי הגבולות נמתחו מאוד בארץ והיום "מותר" מה שפעם היה מוסכם בין כולם שלא עושים בשום מקרה. מעטפת המגבלות נפרצה ואין היום גבולות. זה מתחיל מבתי הספר ונמשך באווירה הכללית ובתפישה הקולקטיבית.
כשהתחלתי את דרכי ברחיפה המדריכים הדגישו לנו שבארץ אף אחד עוד לא פתח רזרבי ושההרוג היחידי היה טייס מחו"ל ברכס.
מאז פתחו כבר רזרבים ונהרגו לנו לא מעט אנשים. חלקם בדיוק בגלל אי שמירה על מעטפת המגבלות.
טוב... חייבת לעוף..בדקת תנאים???.
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי מספיק טוב.
גם אני
-
רולי אני מצטט
"אתה בעצמך כותב שיונתן מדד 10-15 אבל כשנרתמתם היה להערכתך 25 קמ"ש. כן. לא היה יותר "
לא נראה שלמדת מנסיונך המר בהר ההרי.
25 קמ"ש בעמדה זה הרבה מאוד רוח לטיסה בהרים ורמת הסיכון למרחף הממוצע היא גבוהה מאוד!!!
אתה חייב ללמוד מטעויות העבר לפניי שיהייה מאוחר מידי.
32 קמ"ש אחרי שצוק המריא........... צוק לא היית צריך להמריא המזל היה לצידך!
שי
-
צוק ורולי, שי ענה לכם הכי טוב שאפשר...
אין לי זמן ולא כוח להתנצחויות וויכוחים. אני חושבת שלא הייתם צריכים להמריא בשבת- נקודה. אתם תעשו עם זה מה שאתם רוצים וחושבים לנכון.
העצה שלי- תבדקו שוב את מגבלות עוצמת הרוח שהצבתם לעצמכם להמראה.
-
מיכל,
הייתי גם בתבור בשבת.
כשהגעתי לעמדה בסביבות 10.30 צוק כבר היה באויר, בדרך כלל די רחוק מערבה לא עולה גבוה ולא חודר בקלות.
אחרי שעה בערך הרוח נחלשה. בחור אמריקאי שהיה בעמדה המריא ונחת אחרי כמה דקות. לא נראה שהיו לו בעיות חדירה.
מדדנו רוח כל כמה דקות והיא היתה סביב 15-20 בזמן הזה (מוקדם יותר היא היתה חזקה).
רולי ויונתן המריאו ואני עוד התלבטתי. רולי, יונתן וצוק נראו טוב באויר וטסו בלי בעיות.
אחרי רבע שעה בערך המראתי גם. 20 דקות היה נחמד מאד, אח"כ הרוח התחזקה וראיתי שאני לא חודר. לא נשארתי לבדוק אם זה יחלש או שזה קבוע. טסתי לאורך הרכס לכיוון דרום (דרום מזרח בעצם), עקפתי את ההר ונחתתי בשדה לייד כפר תבור. בנחיתה עם הפנים לרוח ירדתי כמעט אנכית.
אני ממש לא רוצה להביע דעה אם היה נכון או לא להמריא. קטונתי. רק מנסה להביא את התנאים שהיו באותו הזמן ואת שיקול הדעת.
כשלעצמי ברור לי שאלמד מהיום הזה למקרים הבאים.
ערן
-
צוק ורולי היקרים . אתם חברים ואני מאוד מעריך אתכם , אבללללל.....
כמו שאומר הפתגם :" אין חכם כבעל ניסיון מחורבן - של מישהוא אחר"
מיכל נתנה לכם ריכוז אינפומצייה , ידע והדרכה - כל מילה בסלע , כל מילה פנינה.
במקום להתנצח עימה ולהצדיק את מעשיכם , תגידו יפה ובשקט - תודה !
ומוטב לכם ללמוד קצת מניסיונה רב השנים , זאת לא בושה.
נ.ב - האוייב הכי גדול של האדם זה האגו שלו . תחשבו על זה .
-
תודה
נקודה
-
רולי בבקשה
רק עשה טובה ותלמד מזה לעתיד זה הדבר הכי חשוב בדיון הזה.
ערן באיזה גובה היית?
שי
-
המצחיק הוא שהיום (שישי) התנאים בתבור היו חזקים יותר מביום המדובר אבל בגלל שהיו הרבה שבכל זאת באו לתבור היו גם הרבה שהמריאו בין המשבים.
אגב צוק לא המריא היום למרות שהיו מצנחים באוויר ושהיו אחרים שכן המריאו, אז נראה לי שאתם נובחים על העץ הלא נכון.
וזה שדווקא יש לו נסיון מחורבן עם להמריא בימים כאלה כן המריא. אז תחשבו על זה.
-
צחי, תחשוב קצת יותר חיובי !!!
אולי צוק לא המריא היום כי בכל זאת הוא הפנים משהו מהדיון שהיה פה???
אולי רולי עזב את העמדה כי בכל זאת נפל לו איזה אסימון ?
אף אחד לא נבח על אף אחד וזה בסדר לגמרי לדון בנושא באופן ענייני.
ולגבי היום:
כשהגעתי בבוקר מדדתי 19-38.5 קמ"ש .
אח"כ כשהגעתם אתם, הרוח ירדה קצת ומדדתי 5-25 קמ"ש (הפרש של 20 קמ"ש בין מינ' למקס') עם פיקים קצרים אבל חוזרים על עצמם של עד 33 קמ"ש.
המריא מי שהתנאים האלה מתאימים לו ורבים אחרים לא המריאו או כמוני אפילו לא הוציאו ציוד מהאוטו.
אגב... האמיצים שטסו- ספרו מה עשיתם? תזרקו איזה עצם לפחדנים שחזרו הביתה בלי לטוס?
-
תודה לנקודה למחשבה....
ואני שהרגשתי יום חזק מבית הכרם ב8 בבוקר... ..טילפנתי אלך(לא שיגרתי) ונסעתי להגיד שלום לכל החבר'ה והייתי הראשון לעזות ת'עמדה..... וגם אתמול עזבתי בלי לרחף שם.... :-\
מקווה למחר... (אופפפפ עם הדלק)!!!!!!!!!!!!!)..רוצ ה אוטו חברה ;D
-
מיכל "לנבוח על העץ הלא נכון" זה ביטוי זה לא אומר שמישהו מהכותבים פה נבח.
ואם תקראי שוב את השרשור הזה מה שהיה היום זה דוגמא מצויינת בדיוק למה שצוק ענה לך. זה שבאים הרבה אנשים זה לא אומר שעושים את ההחלטה הנכונה, אז הטיעון שלפני שבוע לא באו הרבה אנשים לעמדה הוא ממש לא טיעון הגיוני.
היום התחזית הייתה טובה אבל התנאים בעמדה היו הפרשי משבים של 20 ו25 קמ"ש, מדי פעם משבים של 35 ויותר. אבל התחזית אמרה שטוב והגיעו הרבה חברה אז אפשר להמריא גם אם רואים שזה לא בדיוק בטיחותי. סליחה אבל אני מעדיף את הגישה של צוק.
אגב המריאו גם 2 דקות אחרי משב של 40+.
-
צחי, מה הקישקוש הדמגוגי הזה ????
אני לא מבינה מה אתה מנסה להגיד.
כשכתבתי לצוק התכוונתי שהעובדה שהרבה אנשים החליטו לא לצאת מהבית באותה שבת היתה צריכה להדליק למי שכן יצא נורה אדומה. זה לא אומר שום דבר על מצב הפוך שבו הרבה אנשים ממריאים בתנאים מסוכנים.
ביום כמו היום כל אחד עשה את השיקול שלו. אני חושבת בדיוק כמוך שגם היום רוב האנשים או כולם לא היו צריכים להמריא ולכן אני ממש לא מבינה את מה שאתה אומר. אני אישית ניתחתי את המצב לפי ראות עיני ובניגוד לך, אפילו לא הוצאתי ציוד מהאוטו.
גם אותך שמעתי ברגעים מסויימים מודד את הרוח ומסתובב אחורה ואומר לחברים שלך ש"זה נראה בסדר"... אז לא הבנתי... המראת? לא המראת? היה מתאים להמריא? לא היה מתאים?
אולי תסביר לי למה אתה מתכוון?
-
מה שאני אומר זה שהיום דווקא רוב האנשים לא עשו את השיקול שלהם (את אומנם כן אבל הרוב לא), ועובדה כמה פעמים שאלו אותי היום (אם אני זוכר נכון לפחות 5 מרחפים שונים) "נראה לך שאני יכול להמריא?" ...... מי שלא יודע אם הוא יכול להמריא לא צריך להיות בעמדה בכלל.
כמו שצוק אמר תופעת העדר הרבה יותר מפחידה מהשיקול להגיע לתבור ביום שהתחזית גרועה.
לדעתי השיקול של צוק אחרי שמדד את הרוח הרבה יותר בטיחותי מלשאול "נראה לך שאני יכול להמריא". צר לי שזה נראה לך קשקוש דמגוגי אבל זו דעתי.
לא זכור לי שאמרתי "זה נראה בסדר" אמרתי "כרגע זה נראה כאילו בסדר אבל יש הפרש משבים של 25 קמ"ש" אז כדאי לצטט כמו שצריך אם כבר מצטטים ;)
אחרי שהיה משב של 35 וכמה דקות אחריו משב של 40+ החלטתי סופית לא להמריא. אין לזה ממש קשר לעובדה שהוצאתי את הציוד, לי אין בעייה להחליט לא לטוס אחרי שהוצאתי את הציוד. את הציוד הוצאתי כי היה נראה לי שיש סיכוי להתמתנות של התנאים, לא קרה לא המראתי.
-
ולגבי היום:
כשהגעתי בבוקר מדדתי 19-38.5 קמ"ש .
אח"כ כשהגעתם אתם, הרוח ירדה קצת ומדדתי 5-25 קמ"ש (הפרש של 20 קמ"ש בין מינ' למקס') עם פיקים קצרים אבל חוזרים על עצמם של עד 33 קמ"ש.
המריא מי שהתנאים האלה מתאימים לו ורבים אחרים לא המריאו או כמוני אפילו לא הוציאו ציוד מהאוטו.
אגב... האמיצים שטסו- ספרו מה עשיתם? תזרקו איזה עצם לפחדנים שחזרו הביתה בלי לטוס?
בסיס ענן היה היום ב 1300 .
על ההר היה נחמד יחסית למה שחשבתי שיהיה
שהחלטתי להמריא הכנתי את עצמי לטיסה חזקה
בדיעבד לא היה כל כך חזק
אני נחתתי בחוף גופרה צפונית למבוא חמה
עד יבניאל הרוח סחפה דרומה
ואחרי יבניאל הסחיפה היתה חלשה יותר
בכנרת נחיתה ב 0 רוח
היתה אחלה טיסה רק הנחיתה שלי היתה מבישה
מזל שאף אחד לא ראה :)