פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: צחי רייל על August 01, 2011, 01:34:34 pm
-
לאור הארועים האחרונים נראה לי שמושג החברות ותפקידו של החבר התבלבלו לגמרי במחוזותינו.
מה הייתם מצפים מחבר טוב שיגיד, את האמת בעינייו גם אם לא נעימה לשמוע או רק מה שנעים לכם לשמוע?
האם חבר שמעודד לעשות טעות הוא אכן חבר?
האם חבר שנמנע מלהגיד ביקורת כי היא לא נעימה הוא אכן חבר?
האם באמת להגיד לחבר שנפצע שהוא "הטייס הכי טוב בארץ" זה מעשה יותר חברי מלנסות בכל הכוח למנוע ממנו מלהפצע שוב? גם במחיר העלבתו ואפילו במחיר החברות עצמה?
האם בעצמכם הייתם מצפים מחבר שרואה אותכם עושים טעות שיגיד לכם שזו טעות או שיגיד לכם כמה אתם טובים?
האם הייתם מעריכים יותר או פחות את אותו חבר? (בשני המקרים)
האם מי שנותן "מילה טובה" במקום את האמת הוא חבר?
איך הייתם מצפים מהחברים שלכם להתנהג?
אני תמיד אגיד לחברים שלי את האמת כמו שהיא בעיני ואני מצפה מהם ללא פחות מזה. ולמען האמת אנשים שתמיד אומרים לי מה שנראה להם שאני רוצה לשמוע אני לא מסוגל להחשיב כחברים.
-
צחי
לדעתי אתה צודק ב 100%, ניסחת זאת בדרך הכי טובה שאפשר.
ועוד תוספת קטנה:
להגיש עזרה לפצוע זו לא התנהגות שמעידה על "חברות", אלא על "אנושיות".
אני בטוח שעומרי, או כל אחד אחר, היה נחלץ לעזרת מרחף שנפגע, גם אם הוא בכלל לא מכיר אותו.
אני אישית מעדיף חבר שינסה למנוע ממני מלסכן את חיי, על פני "חבר" שיבוא לעזור לי רק אחרי שנפצעתי.
אבל זה רק אני ................!
גורדון
-
"הוכח תוכיח את עמיתך"
זו מצווה מן התורה.
יחד עם זאת, לפני הציווי להוכיח ולתקן את השני כתוב: "ולא
תשנא את אחיך".
כלומר- תנאי מקדים להוכחה הוא לבדוק את עצמנו שאין
בליבנו רגש שלילי כלפי אותו אדם, וכי אנו פועלים באמת מתוך
אהבה ורצון בטובת הזולת.
ועל כן מייד אח"כ כתוב: "ולא תשא עליו חטא", כלומר- שאם לא
פעלה ההוכחה, אתה הוא האשם...
כיון שלא היו דבריך יוצאים מן הלב, ולא נאמרו מתוך אהבה
ואכפתיות,ועל כן לא נכנסו אל הלב, ולא פעלו את פעולתם.
האם לדעתכם יש תוקף בימינו למצוות התוכחה ?
תחשבו על זה
ברוח הימים הנוראים 3 השבועות לפני 9 באב
לא עוד שתייה ,בשילוב עישון לפני טיסה .
אדרי
-
כמובן שאת דעתי כבר יודעים
קיבלתי מספר הערות שאין זה מעיננו להתיחס למשפחת הפצוע.
הרי לשם כך הפעלנו את ארועי רוח הקודש, ארועי פורים ויום הולדת לרוח הקודש
כל הרעיון הוא כן ליצור קשרי חברות עם המשפחות .
בכל מקרה הניסוחים ככל שהכותב נסער , צרכים להיות מנומסים יותר.
וכאן רציתי להתנצל על כתיבתי בשירשור של עומריי. התנצלות היא בפני כל חברי רוח הקודש.
-
הייתי רוצה להוסיף עוד שאלה שנשמטה מההודעה הראשונה כי מיהרתי.
האם לעזור לחבר אחרי שנפצע זה יותר חברי מלנסות למנוע ממנו להפצע?
או אולי ניקח את זה צעד אחד קדימה למה שאני באמת מרגיש.
האם לעזור למשפחתו של חבר אחרי שנהרג זה יותר חברי מלנסות ולמנוע ממנו לעשות את הטעות שהרגה אותו?
כאן אני עומד ידידי ורעי!
אף אחד ממכם לא חבר יותר קרוב של אף אחד בספורט הזה כמו שאני וגיל יערי ז"ל היינו קרובים. אחרי הלוויה הבטחתי לטרייסי אלמנתו שכל עזרה בכל זמן שהם אי פעם יצטרכו אני יעזור. התכוונתי לזה מכל הלב ואני עדיין מתכוון, אבל תמיד יושבת לי המחשבה בראש שהעזרה הכי טובה שטרייסי והמשפחה היו יכולים לקבל ממני הייתה אם הייתי "מציק" לגיל יותר על איך שהוא תמיד מגרד את ההר. אולי זה היה משנה ואולי לא אבל אני לא נתתי את העזרה הזו בכלל ....... גם כן חבר.
-
אדרי
אני מזכיר לך: אתה "הנשיא", לא "הרב הראשי".
תפסיק עם השטויות, ושאלוקים יעזור לך.
גורדון
-
האם באמת להגיד לחבר שנפצע שהוא "הטייס הכי טוב בארץ" זה מעשה יותר חברי מלנסות בכל הכוח למנוע ממנו מלהפצע שוב? גם במחיר העלבתו ואפילו במחיר החברות עצמה?
צחי, נו די. אני ממש מצטערת שאני חושבת שפרנקי הוא טייס טוב, אבל אני לא מתכוונת לשנות את דעתי. הסברתי לך מי הוא טייס טוב בעיני בפרטי.
אה - להגיד לו שהוא טייס חרא יעזור עכשיו? פרנקי, אתה טייס חרא! זבל של בנאדם וגם מכוער פחד. וואו - אני לא מאמינה. הוא קם מהמיטה, ואין לו כאבים! השברים נעלמו... איזה נס!!! :P
מה לא מובן בעניין עבר-הווה-עתיד? בעבר היינו צריכים להגיד לו - ואולי לא אמרנו מספיק, כי היינו בטוחים שהוא למד מהטעות בנתניה, ולא יחזור עליה שוב! זוהי הטעות שלנו, כחברים. מודה - גם שלי. כנראה בשיחות בהם דיברנו על התאונה ההיא, בהן הרגשתי שהוא באמת הבין למה קרה מה שקרה - לא ממש עזרו.
בהווה - אנחנו כחברים, מחוייבים לעשות את כל מה שנדרש כדי לתמוך בו שניה אחרי שהוא יוצא מניתוח. וכן, צחיק - לגיל יערי לא הייתה לך אפשרות להגיד כלום בהווה. אבל אילו, והלוואי זה היה קורה, הוא היה שובר צלע, אגן וחוליה. היית יושב לידו בבית חולים באותו הערב, ואומר לו: גיל, יא מטומטם - אמרתי לך לא לגרד את ההר, זה עושה אותך טייס חרא, ואתה לא יודע לטוס! (?)
בעתיד - אנחנו מחוייבים כחברים להמשיך להעיר לו ולשמור עליו. יהיה קשה - אבל אם הסנקציה החברתית תהיה קשוחה יותר ממה שהייתה קודם (אגב - קודם לא הייתה שום סנקציה. אולי קצת התעלמות מסרטונים בפורום, וקצת הערות... בפורום, אבל כשיושבים בנתניה על הדשא - אף אחד. לא אני, ולא אף אחד מהחרב המעופפת תופס אותו ואומר לו: בנאדם - תזכור את הפעם הקודמת!).
קשה לחכות כמה ימים? אני לא מדברת על שבועות, חודשים, או שנים. כמה ימים מסכנים. אתם זורקים עליו את כל הזבל עכשיו, כשהוא בחדר ניתוח?
וצחיק,
אפילו שאנחנו לא מסכימים בשיט על העניין הזה... אני עדיין מאוד אוהבת אותך (וחושבת שגם אתה נמנה על חבורת הטייסים הכי טובים בארץ!). hug
-
אבל אילו, והלוואי זה היה קורה, הוא היה שובר צלע, אגן וחוליה. היית יושב לידו בבית חולים באותו הערב, ואומר לו: גיל, יא מטומטם - אמרתי לך לא לגרד את ההר, זה עושה אותך טייס חרא, ואתה לא יודע לטוס! (?)
א. אף אחד לא אמר שפרנקי טייס חרא או לא יודע לטוס אז בבקשה לא להכניס לנו מילים לפה. אז או שתלמדי לקרוא או שתתיחסי למה שכן כתוב.
ב. אם היית כותבת - "אמרתי לך לא לגרד את ההר, בפעם הבאה החוסר זהירות שלך גם יהרוג אותך, שליטה במצנח לא מקנה לך את היכולת לזלזל בבטיחות", הייתי אומר לך כן בטח ברור וכמה שיותר פעמים. ואם את לא מאמינה לי תשאלי את חמו מה בדיוק אמרתי לו בזמן שתפרו לו את הברך אחרי שאני פיניתי אותו לבי"ח !!!!!
את באמת חושבת ששתי האופציות היחידות זה להלל או לקלל? וואי אני כנראה באמת לא מכיר אותך.
-
אני תמיד מעדיף שיעירו לי.
אבל אני באמת לא יודע איך להתנהג שאדם עושה טעות,יש אנשים שמקבלים את זה בהעלבה אישית. לחברי הקרובים אני תמיד יעיר כי הם חשובים לי אני מקווה שהם גם.
אבל באמת שבירו אתה ענק,ואני רוצה להצתרף להתנצלות הקולקטיבית והעיקר האישית לעומרי,גורדון רשם שהגשת עזרה היא אנושיות ולא מצביע על חברות,אז בהיכרותי הקצרה עם עומרי אני בטוח בזה שהוא חבר אמיתי,והוא אכן כך.
באותו יום שדודי נפצע כולם היו על אמוציות אני בכול אופן לקחתי את זה באופן אישי,כול כך כאב לי עליו שפשוט ההיתי בהלם. כי שניה לפני שהמריא שוב,רציתי להגיד לו שיבוא רגע מתחת לאוהל וינוח,אני כועס על עצמי שלא עשיתי כך.
-
קל להגיד וקל להתבלבל בין השניים.
המון פעמים מצאתי את עצמי מקטרת ש"רומן בטח ממש שונא אותי" כשהוא היה כועס על משהו בשיעור על טעות או שטות שעשיתי. אין ספק שרומן ממש לא שונא אותי. הוא מלמד אותי. גם אם לא תמיד היה לי נעים לשמוע.
כמורה וכחבר אין לי ספק שהיה רק רצון למנוע ממני להכנס לטעויות שבעתיד כשהוא לא יהיה שם לשמור עלי עלולות להרוג אותי.
כנ"ל רולי שאין ספק שרק דאגה בליבו אליי.
אבל קל להתבלבל. להיעלב (או במקרה שלי גם להיעלב בשביל אחרים)
גם לכיוון השני...תספרו עד 10 לפני שאתם מעירים..תוודאו שהדאגה היא מה שמניע. החברות. ולא הקנאה, העצבים או כל רגש אחר.
מה שכן אני מסכימה מעט עם גולדי היקרה, עכשיו...עכשיו זה לא עוזר. עכשיו שיחלים, אם יחזור לפעילות ולסורו, לכו ותגזרו לו את כל המיתרים. אולי גם לפני היה רעיון טוב לעשות אז זה. כרגע, עם כמה שאני מסכימה עם כל מה שנכתב, אין בזה טעם.
-
O.K אני אמרתי לו ואפילו כמה פעמים.
אמרתי לו שהוא יהרוג את עצמו ,אמרתי לו שהתאונה הבאה היא עניין של זמן אמרתי... אז מה?...
דודי עונה : אני יודע ואני יודע מה אני עושה.
גם אמרתי לו שללווייה אני לא אגיע. (לצערי אני לא מצליח להגיע אפילו לביקור חולים - אני עסוק בביקור חולים בב"יח אחר...)
טייס טוב?
טייס טוב הוא זה ששורד...שלם...
טכנאי ענק -כן !
דודי -תרגיש טוב ותבריא לאט ובבקשה כשאתה חוזר לטוס שמור מרווחי בטיחות אמיתיים.
חבל שלא תספיק ליישם השנה את התכניות על אירובטיקה באפקט כינרת -לא ביזבוז?
-
מסכים עם רוח הדברים שייצגו צחי, שבירו, גורדון נועם ואחרים.
ראשית אני עדיין טוען שהספורט לא מסוכן, אבל חלק מהאנשים מסוכנים עד מאד.
שנית, נדמה לי שיש אצל חלק מהמרחפים חוסר ידע בתחום הבטיחות והמקצועיות. כתוצאה מכך אין ביכולתם של חלק מאלה להיות באמת חברים, גם אם הם באמת רוצים. ולעיתים המשוב שמקבל המרחף מהחבר הוא על פרטים "סקסיים" ולא על בטיחות או על נושאים של מהות מקצועית, וזה נובע להבנתי מחוסר הבנה ומקצועיות.
אריה
-
צחי מה יהיה? בזמן האחרון אני מסכימה ושותפה לדעותיך ועמדותיך :D
כדשיברתי עם אוהד בטלפון ביום התאונה, כשהיה עם דודי במיון, הוא אמר שדודי בהכרה ושאל אם למסור לו משהו? רציתי להגיד לו שימסור לו סטירה מצלצלת אבל עצרתי את עצמי, (ספרתי עד ...) ביקשתי שימסור לו חיבוק ונשיקה ושירגיש טוב.
אני מסכימה אתך לגמרי צחי, לגבי איך שצריכים לפעול חברים באופן כללי, לפני שקורה מה שכל כך חוששים ממנו, ואולי בזה להצליח למנוע את האירוע, אבל כעת דודי זקוק לקרבה שלנו, לחיבוק ועידוד שלנו. כואב לו וקשה לו גם מבלי שישמע את הביקורת על מעשיו.
יעלי, כחברים אנו חייבים לחשוב איך עלינו לנהוג בעתיד לכשיחזור דודי לתפקוד (והוא יחזור כמובן), נכון שהוא עונה בפשטות שהוא יודע מה הוא עושה, הוא מודע לכך שהוא מסכן את עצמו וכו' וכו', השאלה היא איך עלינו לנהוג ומה עלינו להשיב??????
לדעתי אסור לתת לזה חיזוק, כן צריך להזכיר לו איזו אחריות יש לו כלפי עצמו ולא פחות כלפי משפחתו, מותר להביע כעס, ולפחות אסור לחזור ולשבח אותו על טיסותיו המסוכנות.
אנחנו אוהבים את דודי ורוצים שיהיה בריא ובחתיכה אחת, זה הוא העניין שצריך להיות בראש מעיינינו, לא איך הוא יאהב אותנו יותר, או מה יהיה לו נעים או נוח יותר לשמוע.
נדמה לי שלמדנו פה שיעור מאוד חשוב.... לא למהר להתפרץ או להגיב, כשאנו נסערים, ניקח אוויר, נספור על 10 או אם נדרש גם עד 1000, נחשוב על מה שאנו רוצים להגיד, איזה מסר אנו רוצים להעביר...
האם זה הזמן הנכון?
האם המסר יקלט כפי שאנו רוצים להעביר אותו?
מה תהיה התוצאה? האם זו התוצאה לה אנו מצפים?
איזה רווח יהיה לנו? האם לזה אנו מכוונים?
איך נוכל לנהוג נכון וטוב יותר?????
גורדון
תתכונן, בערבי בטיחות הבאים, ישולבו הרצאות בנושא דת, ההרצאות יועברו על ידי מי אם לא הרב, הנשיא משה אדרי; ועוד מעט חברי החרב יתבקשו להגיע לעמדות כשכיפה על ראשם lugh
סיגי
-
את באמת חושבת ששתי האופציות היחידות זה להלל או לקלל?
לא.
מדברים במטאפורות. לא לכעוס. hug
-
כבר מספר ימים שאני קורא את השרשורים.
נאמרים פה הרבה דברים חשובים, חלקם ענייניים וחלקם טבולים בקורטוב אמוציות.
אני מסכים עם צחי, מבחינה עניינית. וחושב, שמקומו של הפורום הוא גם לאפשר לאנשים להביע את דעותיהם.
ניתן לבקש שיעשו זאת ברגישות, אבל אינני חושב שצריך לסתום פיות.
כמתחיל בתחום, שמתייחס לכל המראה בחרדת קודש, חשוב לי לקבל את הפרטים בזמן אמת. בשבועות האחרונים היו מספר תאונות וחשוב לי לוודא שמרווחי הבטיחות שלי מספיקים.
אני מפציר בחברי הפורום לומר את מה שיש להם כשיש להם ולא לחכות למועדים מתאימים יותר. עם זאת, בנשימה אחת, הייתי שמח שהדברים יאמרו בצורה עניינית ולא פוגעת.
הקהילה הזו מורכבת מהרבה אנשים טובים, והרפש שנכתב מוריד מערכה של הקהילה כולה ולא רק מהכותב או מנשוא כתיבתו.
-
צחי,
אני חושב שאתה צודק בהחלט.
אני רוצה גם להוסיף שלדעתי הערה חריפה וקולנית לא תמיד משיגה את המטרה. אם טייס מתחיל יקבל בעמדה צעקות על זה שהתנאים לא בשבילו - יש סיכוי טוב שהוא יחליט לא להקשיב כי ההערות מעצבנות אותו.
בעצם כל מה שאני רוצה להגיד זה שעדיף לומר את הדברים בשקט בצד בשיחה אחד על אחד. זו לא הערה לך כי ראיתי אותך נוהג כל יותר מפעם. זו דעתי על מתן הערות כך שגם יהיו אפקטיביות.
אגב, אני חושב שכלום לא היה עובד במקרה של דודי, אבל אולי במקרים אחרים.
ערן
-
ובהמשך לאדרי חוזר וטוען:
מצנחי רחיפה הוא ענף ספורט אתגרי לא מסוכן יותר מכל מקצוע ספורטיבי אחר.
חלק מהאנשים בתחום מאד מסוכנים לעצמם לסביבה הקרובה והרחוקה.
אריה
-
צחי הבהיר לי משהו חשוב לגבי השרשור הזה (שהוא בכלל לא קשור לדודי), ועל כן אני רוצה להבהיר את עמדתי:
אני חושבת שצחי צודק בהחלט שצריך, חשוב, והכי חברי בעולם זה להעיר למישהו כאשר אתה רואה שהוא עומד לעשות טעות או אחרי שהוא עשה שטות וניצל ממנה בזכות שק המזל.
במסגרת "מה את מבינה בכלל?" של ניסיוני המועט, אני בדרכ מעירה מאוד בנימוס, כי רק ככה אצליח לשנות, אבל מעולם לא חשבתי פעמיים אם להעיר או לא - ואגב, פעם גם הכנסתי את עצמי למצב לא נעים עם טייס מאוד ותיק ומנוסה, בגלל שבחרתי לא לשתוק.
-
חובה עלינו להעיר, מדובר כאן בחיי אדם, אם יש ספק אז אין ספק, פשוט להעיר, גם אם יעלב, באיזשהו מקום זה יחלחל.
רבים מאיתנו היינו קשובים לותיקי הענף ולהערות שלהם, מבחינתי כל פעם שהעירו לי לקחתי את זה תמיד לכיוון של איך אני משתפר, העירו לי הרבה בהתחלה (הנפות/כניסה לתרמיקה/חוקי דרך ברכס ועוד) ותמיד שמעתי והפנמתי, במיוחד בגלל שאני יודע שכל המרחפים (כן, כולם) הם חברים שלי ותמיד רוצים לטובתי.
המקרה של דויד (גולדי/צחי תסלחו לי שאני מחזיר את זה לשירשור) הוא מקרה יחודי, אין הרבה טייסים שיקרה להם מה שקרה לדויד ושהפחד לחזור לרחף לא ישתק אותם או יגרום להם להזהר, לחילופין אין הרבה טייסים שיבצעו את אותה טעות פעם אחר פעם אחר פעם (הטעות לעניות דעתי ואני לא נכנס למה איך וכמה קרתה התאונה היא מרווחי הבטיחות לביצוע אקרו)
מובן לכל שאם היה מבצע את התרגילים שלו ב 500 מטר מעל לכנרת התוצאה היתה אחרת.
דיברתי עם דויד לפני המקרה (בעצם לפני ואחרי כל תאונה אחרת שהיתה לו) והיה ברור לשנינו שזה יגיע שוב (אתם מבינים כמה משוגע זה נשמע), אין לי מילה אחרת להגדיר את זה מאשר נרקומן רחיפה, דויד פשוט לא יכול בלי זה ולא משנה הדרך/האמצעים/הסיכונים כדי להיות באוויר ולחוות את ה G הגבוהה והאדרנלין, גם אם זה אומר לסכן את חייו, זה סוג של התמכרות ורק מוסד גמילה יוציא אותו מזה, סלח לי דויד שרשמתי זאת כאן אבל זאת דעתי.
אני התרעתי לפניו ואמשיך להתריע, מבחינתי שרק יצא או יכנס מניתוח, זה לא משנה, בשבילו ובשביל הכאבים שלו זה לא ישנה כלום, אם באמת היה אכפת לו מה שכותבים לו הוא לא היה נמצא עכשיו בבית החולים מלכתחילה, אנחנו חברים, הוא יודע שאני רוצה בטובתו כך שהשאלה האם לכתוב זאת כשהוא בבית חולים לא רלוונטי, נו באמת... הוא יעלב מזה?
אני כמובן מאחל לדויד החלמה מהירה ונטולת כאבים, דיברתי איתו היום והסבל שהוא עובר הוא קשה מנשוא, אני מאמין שגם כאב המשפחה הוא גדול
אין לי כל כך גם מה להגיד לגבי העתיד, רק לאחל לדויד שיעבור לו מהר ושיחזור לרחף בטוח
אמיר
-
הכול פה נכון.
אמיר תודה שסוף סוף עוד מישהו מסביר את מקרה דוד.
וערן מרחף מתחיל שצועקים עליו שהתנאים לא עבורו ועדיין ממריא..........שמיש הו זר צועק לך עצור כשאתה בא לחצות כביש מה תעשה קודם? תעצור או תרוץ לכביש כי הוא צעק?
רוב המתחילים יעריכו שמישהו מעיר להם או צועק עליהם שלא ימריאו כי התנאים מסוכנים עבורם, במידה ולא הם מסוכנים עבור עצמם ושאר המרחפים ועדיף שיפרשו מהספורט.
אין בכוונתי להתנצל על הדרך הישירה בה אני כותב את הערותיי הכנות ומקצועיות לא רוצים אל תקראו לא מכריחים אותכם.
שי
-
אדרי
לא הבנתי אתה רומז שהחברה האלה מעשנים את השיח במקום להסתתר בצילו?
שי
-
צחי, בגדול אני מסכימה עם הגישה שלך. בד"כ אני "הילד מבגדי המלך החדשים" שאומר מה שאחרים יודעים ולא נעים להם להגיד.
אבל....
בתקופה האחרונה יצא לי להשקיע ולכתוב דברים לאי אילו אנשים שעמדו במרכז הדיונים כאן ונתקלתי בחומה אטומה.
לפעמים, גם כשאומרים אין בצד השני מי שמוכן להקשיב.
-
גולדה גם לבעלי נסיון מועט יחסית מותר להעיר וזו אפילו חובתם, ומקרה שהיה כך היה.
לפני כמה זמן בתבור, הרוח צפון מערבית עם משבים של עד 15 קמ"ש. לדעתי מספיק מערבית בשבילי. גורדון וההורסטי חשבו אחרת שהיא צפונית מדי והעירו לי על כך, מה שגרם לי לעצור לרגע ולבחון שוב האם זה באמת מתאים לי.
למרות שבמקרה הזה החלטתי בסופו של דבר כן להמריא עדיין אני מעריך מאוד את זה שהם ראו מצב שלדעתם אני מקבל החלטה שלא בטוח שהיא הנכונה וגרמו לי לבחון אותה שוב, ועל כך אני צריך להודות להם וגם נראה לי שעשיתי זאת ואם לא אז - תודה חברים, בפעם הבאה תעשו את אותו הדבר גם אם נראה לכם שלא הקשבתי לכם כן גרמתם לי לבדוק את עצמי פעם נוספת.
-
סתם כי נפלתם על היומולדת של אחי -
ביום שבת אחי היה אצלי, עם האופנוע החדש שלו, כל כך מתרגש, כל כך מתלהב. לקח אותי לסיבוב. אופנוע 800 יפה, חזק..הרגיש נפלא רכבתי עליו לבד, הרגשתי את המהירות. נסעתי עליו עם אחי.
כשחזרנו הביתה מהסיבובים בעלי שאל אותי נו, איך? אמרתי מדהים. אין לאפיק שום שליטה עליו. כל הדרך האופנוע רעד מתחתינו וניכר שאין לאח שליטה מלאה עליו. בחור כל כך צנום על אופנוע כל כך גדול. חדש. אין לו שליטה.
אמרתי לבעל. לא לאח.
עברו כמה ימים. יום חמישי הגיע. אחי חזר מהטכניון שם הוא למד. דרך דורי לכיוון גשר פז.סיבובים מעצבנים כאלה. דיבר עם אבא שלי בטלפון אמר שיחזור אליו כשיגיע הביתה.
הוא איבד שליטה. עף מהאופנוע שהמשיך את נסיעתו לבד. הרי גם ככה לא אחי זה ששלט בו. פגע במעקה הבטיחות. עם כל ההגנות שלבש עליו, הטובים שבשוק. נהרג במקום.
זה קרה לפני שלוש שנים. ואני אוכלת את השתיקה שלי מאז. את המילים שלי מאז. לבעל, לא לאח.
אפיק, היום זה יום ההולדת שלך. ואני ממשיכה לבכות את לכתך ואת השתיקה שלי. בבקשה, תבינו, כשהם לא פה זה כבר לא עוזר. זה לא מחזיר אותם לא משנה כמה שהלב שלך מתחנן שזה יקרה.
-
מעניין מאד!
אנשים בספורט הזה שותים ומעשנים סמים לפני טיסות טנדם ואף אחד לא אומר כלום , אף אחד לא עושה כלום!??
טייסי רחיפה שבאפן אישי ( לא בטיסת טנדם) עושים את הדברים הללו , מסכנים אותכם!!! טייסי טנדם מסכנים אתכם ואת הנוסעים שלהם ואתם שואלים עוד מה לעשות???
השתגעתם או איבדתם את ההגינות האישית והציבורית??!!!
את הדבר הזה צריך לעקור מהשורש ומייד בכל אמצעי שידרש אחרת קיומו של הספורט הזה מוטל בספק!
חשיפת הנושא על ידי אדרי והכרת מוקדמת של הנושא על ידי חלק מיכם מזעזעת אותי!
אורי שמיר
-
אדווה, מקרה עצוב. מאוד. משתתף בצערך.
אבל יכול להיות שמידת האחריות שאת לוקחת על עצמך על המקרה מופרזת.
כי גם היכולת להעריך ולצפות צקדימה, וגם היכולת להשפיע על התנהגות הזולת, גם כשהוא קרוב, מוגבלות.
שלא תדעי עוד צער.
-
http://i.imgur.com/JXuEu.jpg (http://i.imgur.com/JXuEu.jpg)
-
אדווה יקירה,
שלא תדעי עוד צער.
תודה שהחלטת לשתף אותנו בסיפורך האישי.
הסיפור השפיע עלי מאוד מאוד - אפילו ייתכן ששינה את דעתי לגמרי (לגבי הזמן והמקום שבו דברים צריכים להאמר).
(ואם אתייחס לציטוט של שי לעיל - אוסיף גם, שאין כאן ניסיון להחמיא לך על משהו... אבל בלי שום קשר: את מקסימה ואני אוהבת אותך).
-
יש דרך להעביר ביקורת, יש דרך להעיר.
אדם בעל אינטיליגנציה רגשית יודע להבדיל בין אופן דיבור שיחסום את השומע וייצור אצלו התנגדות ואופן דיבור שיחלחל ויעשה את המטרה שלשמה נאמרו הדברים.
בכל מקרה, הזמן והמדיה שבה נכתבו הדברים היו לא נכונים.
סוד - הבן של דודי קרא פה בפורום איך קראתם לו בשמות ואיך שהוא לא אחראי ובלה בלה בלה - איך הוא הרגיש?
אדרי פרסם בפייסבוק את שם הפצוע לפני שברר אם המשפחה יודעת - איך המשפחה תרגיש אם ככה תתגלה התאונה?
לחכות מספר ימים שיתבהר המצב הגופני של חבר לא יכולתם?
דיווחים בפייסבוק של אדרי על פצועים על החוף, נכונים או לא (למזלנו לא במקרה הזה), עדיף שיישמרו בשקט עד שתתברר נכונותם. ולו רק בשביל לשמור על הענף ולא להחדיר פחד לציבור בכל פעם שהם שומעים רשרוש כנף מעל ראשם.
חבר מנסה לעזור לבנאדם, לענות על הצרכים שלו באותו רגע שהם החלמה ורוגע.
לאחר מכן ניתן יהיה להעביר ביקורת חיובית בצורה מאופקת ללא שמות גנאי, לכו תדעו - אולי אפילו תצליחו להעביר את המסר ולא רק לירות מילים לאויר.
חבר אמיתי אומר כדי לשנות מצב, לא אומר כדי לשחרר קיטור, זה אנוכי ואין בכך תועלת לחבר שברצוננו לעזור לו.
מי שאינו חבר לא רשאי להכנס לנושאי משפחת הפצוע והאחריות האישית שלו, בטח לא לכתוב שמגיע לו שאשתו תעזוב אותו, או שאולי אני מתבלבל?
לגבי הרמיזה העבה שמי מאיתנו מטנדם כשהוא מעושן - קודם כל זה לא נכון, שנית - הרמיזה הזאת גובלת בהוצאת דיבה.
אדווה שיחות רבות לי ולך על נושאים מפה ועד הודעה חדשה. לסנן אותך כי חשבתי שאת רכלנית? ממש לא. פשוט שכשאין צורך במישהו בתוך מקרה חירום שדורש תפעול, אין זמן ואין סיבה לענות לו לטלפון.
לעולם לא אסנן שיחה, אלא אם אינני יכול לענות לה באותו רגע.
אם תחשבי לרגע כמה טלפונים היו לי מרגע ההתרסקות ועד הלילה - תוכלי להבין שהשתדלתי לבצע שיחות בעלות תכלית לוגיסטית בלבד עד אמצע הלילה.
ההורים שלי קיבלו סמס שהכל בסדר כשהם חיפשו אותי תו"כ האירוע, גם להם לא עניתי לשיחה מפאת חוסר בזמן ומקום בראש.
אני מאוד מחבב אותך ומאוד מעריך את העזרה שרצית לתת, אבל לא היה בכך צורך ולכן לא עניתי.
-
עומרי,כל אחד רשאי לתת הערות וביקורת גם אם אינו חבר של... וגם אם ההערות הן לגבי משפחת הפצוע.
הסיבה פשוטה -חלק נכבד מהעוסקים בספורט נשואים עם ילדים.
הלחץ שמופעל על חלק מהמרחפים -להפסיק לרחף- אחרי כל תאונה ,הוא גדול.
לגבי העישון והשתייה - במו עיני ראיתי !
-
מעבר לזה שאני מסכים עם נשרקה בכל מילה, עוד שני דברים קטנים.
1) איפה ראית אי פעם שמישהו קרא לדודי בשמות גנאי?
2) עומרי, אדוה היא פרמדיקית. אין שום מקרה חרום בעולם שאתה יכול לתפעל יותר טוב בלעדיה אם היא באזור. להפך אם היא באזור היא צריכה להיות האדם הראשון שאתה מתקשר אליו. גם אם יש רופא במקום (ובלי לזלזל חס וחלילה בדוק' אביב) יש לפרמדיקים הרבה נסיון ברפואת שטח והרבה פעמים יותר מלרופאים שלא עוסקים בזה ביום יום.
(כמי שעבד בשטח הרבה גם עם רופאים וגם אם פרמדיקים)
אגב רוב הביקורת שכתבנו מאז התאונה בכלל לא הייתה מכוונת לדודי אלא אליכם החברים הקרובים שלא רק לא עושים כלום לנסות למנוע ממנו להסתכן בצורה חסרת אחריות כזו אתם עוד מעודדים אותו לזה ומריעים לו על כך.
-
צחיק אדווה הייתה במרחק X בזמן שעל החוף היינו מספיק אנשים.
היה רופא אביב (ובאמת בוא לא נתייחס לתפקודו - הוא בא לעזור).
היו חבר'ה מ 669 ששחו על החוף
היו פרמדיקים
היה מסוק בדרך
לא היה צורך באף אדם או בעל תפקיד נוסף.
שכחתי להזכיר שלמטה על החוף אין קליטה כמעט לגמרי ואני אפילו לא זוכר אם היה לי טלפון או לא...
אבל זה באמת בקטנה.
את הדברים שיש לי להגיד לחבר שלי אמרתי גם לפני, גם אחרי וגם כל יום שנפגש לעוף ביחד (אם זה יקרה).
לא כתבתי לו את הדברים בפורום באופן שמשפחתו עלולה לקרוא.
לא התנפחתי עליו והתעצבנתי עליו ולא קראתי לו בשמות גנאי (כן זה קרה, מישהו לכלך את הפה שלו, לא מעוניין להתעסק בזה).
אז בתור חבר צריך להבין מתי זה פשוט לא הזמן.
עכשיו זה לא הזמן.
-
אז זהו שלדעתי עכשיו זה בדיוק הזמן. המוח צריך ליצור אסוציאציה ישירה בין הכאב לפעולה (במקרה שלנו תרגול אקרו ברכס), אם תחכה עד שיעבור הכאב זה כבר לא יקרה.
כמו שאמרתי שאל את חמו מה אמרתי לו בזמן שתפרו לו את הברך.
-
חברים יקרים איש חכם מאוד אמר לנו פעם שבספורט שלנו החוכמה היא "לא להמרי לטוס ולנחות" אלה "החוכמה היא מתי לא להמרי" ולצערי רק מאתים מפנימים את הענין, אני מאחל לכולנו טיסות בטוחות וכייפיות כי לשם כך אנו טסים, וצחי יקירי להעיר לאחר ובצורה הנכונה גם עם לא תמיד זה נעים או לא, זו לדעתי אזו חובה מוסרית שיש לכול אחד ואחד מאיתנו,וטוב נעשה זואת גם למי שאנו לא תמיד חושבים שהוא חבר, כי מדובר בניני נפשות, ושהייה לכולם המשך טיסות בטוחת!! :-* :o hug hug
-
עומרי אתה קורא את מה שאתה כותב?
אתה זהו זה שכתב שדוד שהוא חסר שליטה= לא אחרי!!! (הראשון שכתב את זה) אז למי בדיוק הביקורת שלך מופנת?
מעבר לזה זהו פורום סגור ואין שום סיכוי לנחש ילדיו של מי קוראים את הפורום.
לגבי עישון גראס שתיית אלכוהול ואז להטיס טאנדם.............. עצוב ומחריד באותו הזמן.
צחי אין לי ספק שבן אדם עם הבנה בספורט ששוכב עם כאבים של עצמות שבורות בבי"ח יודע שהוא עשה טעות גדולה ובד"כ גם יודע מה היא,השאלה היא האם הוא בוחר ללמוד ממנה לעתיד ומשנה את דרכיו.
דוד יודע מה הייתה הטעות בעבר ובחר להמשיך לקחת את הסיכון ביודעין זאת זכותו, וכן זאת זכותנו ואולי אפילו חובתיינו בכול זאת להעיר.
שי
-
צחצח,,,הדיון על חברות,כנות ובטיחות היו מראש על דודי ועומרי?
אם כן אז אני אמחק את התגובה שלי כי יש כאן כבר מספיק.
ואם לא אז אני חושב שחבר (טוב) חייב להעיר הערות לחברו, וחבר (פחות טוב) צריך ללמוד איך להעיר את הערות כי אחרת לא יהיה אפקטביות ואולי אפילו ההיפך.
רק צריך להחליט מחדש על נושא הדיון.
-
שוקי הדיון בכלל לא על דודי ועמרי הדיון הוא בדיוק על מה שהכותרת אומרת.
העלתי את הנושא כי אחרי התאונה של דודי עמרי ועוד כמה רמזו שזה לא חברי להעיר "עכשיו", אבל הדיון הוא לא עליהם אלא האם הם צודקים או טועים, האם יותר חברי להגיד מה שנעים לשמוע "עכשיו" או את האמת הלא כלכך נעימה לשמוע.