עד היום אני נהנה מכל גירזון... למרות שפעם היה כל מה שרציתי והיום יש גבול לגירזונים.... והחישוב דלק/זמן הגעת לאתר/זמן אוויר ,תופס מקום שבשנה הראשונה לא היה לו.
במבט לאחור... אני חושב שמי שיכול להנות מכול שלב עד הסוף בלי להסתכל (יותר מידי) בשלב הבא, הוא המרוויח הגדול... וזה תופס לכל דבר בחיים ולא רק בריחוף.
לכל אחד יש את הקצב התקדמות שלו. אני אהבתי לעשות נמוכים שכבר הייתי בגובה... ,גובה שידעתי לעבוד עם תרמיקות, לתרמל לוקל גם שיכלתי לצאת לקרוס.(לפעמים בחוסר ברירה בגלל העבודה-זמן שהיה לי.ותמיד נהנה. והחומוס שאחרי.. או מיסעדת הבוקרים של אז..

.
ולבסוף.. תנצלי את מזלך עם התרמיקות ותישמעי מה שיונתן אמר אתמול... לא לרוץ לקנות ואריו, גם אם דילרים ממליצים, מטלפנים או כותבים בפרטי.... אם כבר מזלך הדבקת תרמיקות... ולא סינקים כמו אצלי.... תעבדי על רגש ותחושות..ותהני מהטיסות גובה בינתיים.....