כן, שוב קופצת מאנונימיות יש סיכוי שלתמיד...
אני לומדת רחיפה, זה היה השיעור השלישי שלי היום. שליטה קרקעית.
יומיים נאבקתי עם מצנח והיום הכל עבד.
ברגע אחד שקט שהייתי לבדי עם המצנח, הנפתי ופתאום הכל הסתדר, הבנתי מה אני עושה, המצנח הבין מה אני רוצה והרוח היתה..טוב, היא היתה מה שהיא אוהבת להיות..רוחנית.
שלטתי יפה, הורדתי יפה ופתאום שמעתי שאגות, מחיאות כפיים וצווחות של כל הכבוד. היו אלה ניר ארואסטי ורולי שצפו בי מרחוק.
עבור המילה הטובה הזאת, וזאת של תום שהצטרפה למחמאות אני רוצה להשיב תודה. תודה על העידוד, אין כמו תחושה טובה להתחיל בה את השבוע ולאזור אויר וציפייה לשיעור הבא.
אמרתי כבר תודה?