מחדלי הגופים הציבוריים האמונים: רת"א, משרד התחבורה וכו', בהחלט מוזכרים בדו"ח ולא מעט.
לאורך כל הדו"ח אני קוראת שנקבע, הומלץ, הוחלט...., הוצהר ע"י הגופים השונים שיש שיתוף פעולה, שזה לא במגרש שלנו, אנחנו תלויים במשרד זה או אחר, אבל כן, התקיימו פגישות עבודה, נכתב חוק, עבר אישור, ממתין ליישום (מתוייק במגירה) שעדיין לא יושם וכו' וכו'.
מודגש בירוק בכל כמה שורות, המשפט הנצחי "... עד למועד סיום הביקורת... לא נעשה דבר...."
איזה יופי שמידי פעם יש גם אמירות של "... מומלץ להרחיב את שיתוף הפעולה..." או בנימה אחרת, מומלץ להתחיל לעשות את העבודה במקום לתכנן ולדבר ולהטיח ולהסיר אחריות, ולדבר ולתכנן ושוב להתנער וכו' וכו'.....
לסיכום
אז אולי פשוט שכל גוף כזה, יקח אחריות על מה שבתחומו, ובסך הכל יעשה מה שהוא צריך לעשות שלשמו הוא קיים!!!
וממש מסקרן אותי, העתקתי לכאן מילה במילה פסקה קטנה מתוך הדו"ח, (עמוד 47 למטה)....
"...ביוני 2008 פנה מנהל רת"א אל סמנכ"ל בכיר למינהל ולמשאבי אנוש במשרד התחבורה, בבקשה לאשר העסקת פקחים המפקחים על תחום התעופה הספורטיבית בימי שישי. ביולי 2008 השיב לו הסמנכ"ל כי יש להגביל את עבודת הפקחים, בשבתות ובחגים למקרי חירום."
אולי מישהו יכול להסביר על איזה מקרי חירום מדברים פה?
אולי מקרה של תאונה חס וחלילה בשבתות וחגים?
ואז מה כבר יועיל הפקח לאחר מעשה???
תחי הבירוקרטיה
הללו את החלמאות וחוסר המעש
סיגי