רוח דווקא הייתה, אבל קודש לא היה פה

[צחי רייל]

אני בטוח שהסיבה לזה היא אחרת לגמרי ....  רמז, גם אני לא מדבר איתך בעמדות 

[עופרי אייזן]

אה , זה שאני לא מגיע לעמדות, זה שולי...זאת לא סיבה עניינית 

[אריה לשובר]

אוווף!
הצלחנו לסיים שרשור בלי הרבה דם!!!!!!
כנראה שמתבגרים .כל הכבוד!!!!
אחלה חברה, עופר בדרך כלל בחור נחמד, בעיקר למי שמבין את ההומור שלו, נכון עופר?
היות ועופר לא ממש התנצל, והחברה לא ממש צלבו אותו, אז אני אנצל את סוף השרשור ואני אתנצל על מספר פעמים בימי הששי הקצרים שלא השתתפתי מספיק באיסופים וגם ככה הגעתי הביתי סמוך מאוד להדלקת הנרות.....
אבל את זה אני מנסה לתקן בימי הקיץ הארוכים.
ועוד לא קרא לי מעולם שלא אספו אותי מהשטח, או שלא חזרתי בטרמפים, או במונית, או באוטובוס.....
רק פעם אחת ביום חמסין מטורף , כארבעים מעלות בצל,כשהמראתי בשרונה ושכחתי את הטלפון ברכב, וכאשר נחתתי למטה על המדרון היה נראה שזה לא נורא לטפס ברגל........
וואי עופר תאמין לי , שמה זה קללות סיננתי בין השיניים, עד שהגעתי לעץ היחידי באמצע העליה, שם נשכבתי בצל חצי מיובש..... ובעיקר מבויש על טפשותי כי רבה.
על כך שבקום לרדת עד לכביש ולנסות לטפוס טרמפים.... שחקתי אותה גיבור והתחלתי לטפס.
רק אז הבנתי למה בני ישראל היו כאלה נודניקים עם משה בספר במדבר.
ואני לא טיפסתי 40 שנה רק 40 דקות עד העץ....
אבל זה היה נראה לי נצח.
כשסוף סוף הגעתי לחעמדה זיוה שאלה אותי למה לא צלצלת הייתי מיד באה לאסוף אותך....
ואני שידעתי שבהחלט היא היתה באה לא היה לי כח לענות אפילו. אז פטרתי אותה בחיוך רפה.
שבוע טוב ומבורך לכולם, גם לאוספים ולנאספים גם יחד.
והנה תמונה בזכרון לפני איסוף מאוד מעניין שלי ושל קרלוס.
אריה לשובר SOL PARAGLIDERS DEALER