זה התחיל בכלל ביום רביעי ברכס. היה לי יום מצוין.
אח"כ ביום שישי עוד טיסה קצרה לקראת השקיעה (גרזון)
ובשבת עוד 3 טיסות: הראשונה: ריכוס בתנאי בוקר (כולם אמרו לי שאין סיכוי להחזיק), והשניה גרזון מושהה (שדה הנחיתה שחרר טרמיקה עדינה שאפשר היה להחזיק איתה עוד ועוד... אבל ראיתי שהאיסוף שלי סיימו לקפל אז קיפלתי אוזניים ונחתתי).
ובשלישית...
בשלישית, אחרי 2 טרמיקות קטנטנות באזור הטיסה "הרגיל" חזרתי לגובה ההר, ויצאתי בגלייד לכנרת במטרה לנחות בחוף הפיראטי (זה שמגיעים אליו דרך השביל של תחנת הדלק).
לא זכרתי שמאז שראיתי את חמו ואורון נוחתים שם - המים קצת "התקדמו" ומחכה לי נחיתת דיוק או נחיתה בתוך המים - אבל היתה לי נחיתה טובה ומדוייקת והייתי מבסוטה רק מעצם העובדה שנחתתי - ולא בשדה הנחיתה הרגיל.
ביום ראשון זה קרה שוב:
יום ראשון חופשי, ורומן מזמין אותי לבוא לתבור(!!!)
אפרת, רולי ואני מתייצבים בסטאר ב-9:30 כי אמור להצפין מוקדם - עולים. אני מתרגשת, והפה יבש.
מחכה שאפרת תצא וגם רולי ויוצאת אחרונה בלי שום ציפיה. רולי מטפס יפה ויוצא לקרוס. אפרת גם היא מטפסת מצוין - ויכולה לצאת אבל בוחרת שלא...
אני מתחילה יפה את הטיפוס, אבל לא משכילה לברוח בזמן מאיזה שהוא סינק ומוצאת עצמי מתרחקת מההר לכיוון שדה נחיתה.
בדרך החוצה, פתאום אחת יפה יפה. כנראה זה כבר היה בשלב שיצאתי מהשוק של "הנה אני בתבור". טיפסתי איתה בסיבובים הדוקים. הייתי רחוקה מההר, לא גבוהה במיוחד (אין לי GPS), והרוח בנתיים הצפינה. התחלתי לחפש שדה נחיתה.
עוד טרמיקונת בדרך. קצת שמיניות בתוכה - אבל מחליטה שזה הספיק להפעם, ושדה הנחיתה הגדול והיפה שמתחתי מסמן לי את סוף הטיסה. מאבדת גובה מעל השדה... איפה אני? בשדות למרגלות התבור?? לא - הוא רחוק מידי... יכול להיות שזה נחשב קרוס? לא בטוחה... קרוסון אולי.
מה שבטוח - זו התחלה לא רעה בכלל.
אוספת את הציוד, הכביש קרוב ואין הרבה הליכה. מגיעה בדיוק מול השלט של הכניסה לכפר קיש.
