שימוש בברקסים בפניות

[צוק]

האם נכון באופן עקרוני להמנע כמה שניתן משימוש בברקס בעת פנייה ולהשתמש כמה שיותר בניהוג גוף?
שימוש בברקס בפנייה, כשיכלנו לקבל את אותה התוצאה בניהוג גוף, יוצר סתם גרר מיותר שמוריד את היעילות של הכנף לא?
אשמח לתשובות ולדיון מעניין, מקווה שלא נעבור את ה 2-3 עמודים בוויכוחים

[אדרי]

YouTube - Broadcast Yourself.
קבל רמז לתשובה
אדרי

[צחי רייל]

אדרי אם זה הרמז שלך או שלא הבנת את התשובה או שאני לא הבנתי את הרמז 


שני דברים מאוד חשובים שצריך להבין בתור התחלה:
1) כדי שמצנח רחיפה יסתובב כנף אחת צריכה לטוס יותר לאט מהשניה. (ההסבר למה מצנח מסתובב בהיגוי גוף לא פשוט כמו שזה נראה אבל בסופו של דבר הטיפ הפנימי איטי יותר מהחיצוני)
2) מה שפוגם ביעילות הכנף בסיבוב בצורה משמעותית יותר זה לא הגרר אלא ההטייה.

עכשיו ואולי אפילו קודם צריך להבין איזה סיבוב אתה רוצה לעשות. בכל סיטואציה בטיסה אתה צריך לעשות סיבוב שונה.
דוגמאות: בגלייד ארוך אתה רוצה לשנות טיפה את הכיוון (סיבוב איטי ושטוח), בא מולך מצנח/גלשן קרוב ואתה חייב למנוע התנגשות (הסיבוב הכי חד שאתה יכול ואולי אפילו חצי ספין), בתרמיקה (טוב זה מאוד תלוי בתרמיקה עצמה ובד"כ משתנה גם באותה התרמיקה), בעילוי חזק ברכס (לא משנה איך תסתובב לא תאבד גובה), בעילוי חלש ברכס (סיבוב עם כמה שפחות איבוד גובה אבל מהיר יחסית (טכניקה קצת פחות פשוטה ממה שנוטים לחשוב)).

בסופו של דבר מבחינת יעילות הכנף (לפי שני הסעיפים בהתחלה) אין הבדל בין השניים בצורה משמעותית אבל יש הבדל בהתנהגות של הכנף. היגוי גוף יהיה סיבוב איטי יותר הן מבחינת הכניסה והן מבחינת היציאה מהסיבוב, עם ברקסים אפשר להכנס ולצאת מסיבוב מהר יותר וגם להגיע לסיבוב חד יותר. כמובן שבסיבוב חד יותר הכנף פחות יעילה מבחינת עילוי בגלל ההטייה החזקה שהיא מקבלת כתוצאה מהכוח הצנטרפוגלי. עוד דבר שפוגם ביעילות הכנף בכניסה ויציאה מהירים מסיבוב זה תנועת העילרוד של הכנף החיצונית.

בסופו של דבר רוב הסיבובים מתבצעים בצורה היעילה ביותר ע"י שילוב של היגוי גוף וברקס ביחד, כמה מכל אחד זה כבר תלוי בסיבוב, במצנח, בטייס, במזג האוויר וכו'.

אם ניקח את דוגמאת התרמיקה: תרמול נכון הוא שילוב של 1) להשאר כמה שיותר מהזמן שלך בתרמיקה במרכז החזק של התרמיקה 2) להיות בהטייה המיטבית.
בקיצור כל הזמן אתה צריך לשמור על איזון בין קוטר סיבוב והטייה. ולמה השארות במרכז חשוב יותר מההטייה? כי בהטייה קצת מוגזמת אתה מפסיד 0.3 מטר/שניה לעומת הטייה טובה יותר בזמן שהמרכז יכול לעלות ב 3 מטר/שניה יותר מהר מהשוליים (משתנה מאוד בין תרמיקות אבל כעיקרון).
ישנן הרבה טכניקות לתרמל אבל בסופו של דבר המתרמלים הטובים הם אלו שיודעים להשאר יותר זמן במרכז החזק של התרמיקה יותר מאלו שיודעים להסתובב יעיל. בנוסף מי שיודע לשלוט בתנועות העילרוד של הצד החיצוני בסיבוב יסתובב יעיל יותר גם בהטייה חריפה יותר (רמז לסיבוב מהיר עם מעט איבוד גובה).
והאמת שזה נכון גם לרכס: מי שיודע לנצל יותר טוב את העילוי יטוס גבוה יותר ממי שמסתובב מעולה אבל בטיימינג גרוע.

בקיצור לא רק שעדיף לשלב היגוי גוף וברקס, כדי שהסיבוב יהיה יעיל ביותר צריך גם לשלוט בעלרוד של הצד החיצוני.

[צוק]

אוקי אז בדוגמא עם הגלייד הארון ושינויי כיוון עדינים אני צודק לא?

לא הבנתי את עניין עלרוד כנף חיצונית.

[זיו אגרי]

צחי קראתי את התגובה שלך כתבת הרבה אך לא בהכרח דברים נכונים תחזור למקורות בעניין עבודת העילוי ואוירודינמיקה

זוית הטייה של כנף אינה פוגמת ביעילות שלה כפי שציינת היא רק מטה את העילוי לכיוון אחר שאינו למעלה בהכרך ולכן קצב השקיעה גדל אבל..... הרכיב שמוטה הצידה מגדיל את המהירות הזויתית של הכנף על היקף המעגל הדמיוני שהיא מציירת באויר ולכן בגלל שהכנף נעה יותר מהר היא מייצרת אותה עילוי והגובה נשמר
הסיבה המרכזית לכך שהכנף מייצרת פניייה עם הטייה גוף היא בלל העיוות שאתה יוצר במרכז הכנף מאין מדרגה שכולם מכירים שמטה חלק יחסי יותר גדול מהעילוי לכיוון הסיבוב הנדרש

בקשר למה שכתבת צוק זה אכן נכון סיבוב עם הטיית גוף עדיף על סיבוב עם ברקסים מאחר ואכן נוצרת פגיעה במבנה הפרופיל וכך יורדת יעלילות הכנף
צחי ציין עובדה נכונה  כאשר אתה רוצה לברוח ולא ממש מעניינת אותך ירידה של 8 מטר לסיבוב לעומת להיתנגש במישהו  שימוש בברקס בצורה מושכלת יהיה פתרון מצויין אפילו עד לנקוטדת הספין במידה ואתה מכיר נתון זה ויודע איך להמשיך לפעול מהגעה אליו ואילך
המשך חיים יפים והמון המון טיסות בטוחות

[צחי רייל]

זיו כמובן שהכוונה ב"פגיעה ביעילות הכנף" אני מתכוון למהירות שקיעה מוגברת, א. כדי לחסוך ממני חרטטנות יתר ב. שטייס מצנח רחיפה מסתובב הוא מחפש מהירות שקיעה קטנה ולא פרופיל יעיל מבחינה אווירודינמית ומבחינתו(תנו) מהירות שקיעה קטנה זה "יעיל" ג. זה גם מה שצוק התכוון.
נראה לי שכולם הבינו את זה חוץ ממך.
הפגיעה ביעילות הכנף בסיבוב זהה היא זהה (גם מבחינת מהירות שקיעה וגם אווירודינמית) בין עם אתה עושה אותו עם הברקסים או עם הגוף בלבד מהסיבה שכבר ציינתי שבכל מקרה הצד הפנימי מאט ביחס לחיצוני ולא משנה איך גרמת לזה, רק שתמיד עם הברקסים אנחנו עושים סיבובים חדים ומהירים יותר ולכן זה גם בולט יותר וחריף יותר.
רק מה לעשות שברוב המקרים חוץ מימים של "הכל עולה" סיבוב איטי של רק גוף יוציא אותנו מהעילוי ומבחינת הטייס זה פחות יעיל להכנס לסינק.

ואגב לא זו לא המדרגה שנוצרת שמסובבת את המצנח. אבל אין לי כוח להכנס להסבר הזה אם זה מעניין אותך חפש בPGF יש שם דיון מאוד ארוך ומעניין על זה.

צוק כן שינויים ותיקונים קטנים בגלייד נכון יותר לעשות אותם רק עם הגוף או אם אתה מתכוון לעשות סיבוב גדול ועצלן אז זה נכון אבל כל סיבוב שאתה צריך לעשות שהוא טיפה יותר מהיר מממש איטי תצטרך גם ברקס כדי לבצע אותו, לדוגמא אם אתה בגלייד ונכנסת לסינק חזק ואתה רוצה לברוח ממנו הצידה כי אתה רואה מצנח לידך שלא שוקע כמו אבן אז עדיף לך סיבוב מהיר יותר עם טיפה יותר מהירות שקיעה אבל לטוס החוצה מהסינק מהר יותר.
רוב הפעמים שאני מסתובב רק גוף זה באוויר למינרי כמו באפקט כינרת למשל או תיקונים של כמה מעלות בגלייד, אבל שאני רוצה ממש להסתובב זה בשילוב של שניהם.

לגבי ציר העילרוד ממש כמו בטיסה ישרה שאתה נותן למצנח להתנדנד קדימה ואחורה זה פוגם לו במהירות השקיעה ובגלייד כך גם בסיבוב שהצד החיצוני של המצנח מתנדנד קדימה ואחורה זה יפגום במהירות השקיעה. זה בולט בעיקר בתרמיקות שהמצנח יכול להתנדנד חזק ובצלילה קדימה מן הסתם מהירות השקיעה עולה (וגם הסיכוי לקריסה), אבל גם בסיבוב בעילוי חלש ברכס שליטה נכונה בצד החיצוני של המצנח בכניסה והיציאה מהסיבוב תביא אותך לסיבוב עם פחות איבוד גובה שמבחינתנו הוא יעיל יותר.



ושוב אני מזכיר "יעילות" מבחינתנו בטיסה עם מצנח רחיפה זה מהירות שקיעה קטנה או קצב עליה טוב יותר ולאו דווקא התאוריה הפיזיקלית המושלמת לפרופיל ספציפי של המצנח שלנו. וכך גם אני מתייחס לזה.

[זיו אגרי]

צחי כתבת שוב את מה שכתבת בהתחלה וקבעת שזה נכון ושלחת אותי לחפש  במקורות אחרים על עקרונות אוירודינמיים של כנף רכה
לא הבנתי ממה שכתבת איך בדיוק הטיית גוף פוגעת באופן זהה ביעילות הכנף לעומת שימוש בברקס כאשר אתה מבין ומסכים איתי שברקס עושה עיווות !!!!!!!! לפרופיל ואילו הטיית גוף רק מטה את העילוי של הכנף למקום אחר   איך איך איך איך זה בדיוק אותו דבר איך ?
 פרופיל יעיל מייצר בהכרח קצב שקיעה קטן יותר מפרופיל מקומר עקב שימוש בברקסים שיוצרים מלא מערבולות וגרר אתה משנה את קצב ההתקדמות במקרה זה ולא את קצב השקיעה
ברקס: בולם, מוסיף גרר, פוגע, הורס, מחרב, קרא לזה איך שמתחשק לך. הטיית גוף מטה את העילוי ומשנה את כיוונו לכיוון שאליו אתה רוצה להסתובב
מה שאתה אומר עם עניין הברקסים מבחינת  שמירת מצב בתוך מרכז טרמיקה  או התמרכזות לתוך זרם עולה זה נכון. אתה משתמש בברקס כדי למקסם את  הניצול של זרם האויר העולה ע"י שהייה מקסימאלית באיזור  זה. אתה פוגע בכנף מתוך ידיעה שהאויר העולה מקטין לך את קצב השקיעה ובמתוך בחירה בעצם אתה  מגיע למצב של קצב שקיעה מינימאלי כדי  לנצל כמה שיותר מהטרמיקה גם אם היא צרה.
תקן אותי אם אני טועה אבל במידה ומתאפשר סתם לצורך העניין ויש לך טרמיקה רחבה מספיק איך אתה עושה סיבובים, עם ברקס או בלי ברקס בתוך הטרמיקה ??! מלבד ה10 אחוז האלה שאתה מחזיק כדי להרגיש מתח על השפת זרימה ?!

הכל מקרה לפני שנתחיל להתגלגל סתם בלי להבין או שאני פשוט קשה הבנה  ואולי שווה להסביר לנוספים כמוני
מה אנחנו מנסים להשיג בעצם ?
א. זמן שהייה מקסימאלי ועיבוד גובה מינימאלי ותגובה מהירה וחדה
ב. טיסה במצב יעילות מקסימאלית של הכנף מבחינה אוירודינמאית בביצוע פניות רחבות ומושכלות לצורך העניין בטרמיקה     
   וללא מצבי חרום וגם להגיע לאן שהוא  נניח בקרוס למשל..

[צחי רייל]

לפי השאלה שלך בסוף בכלל לא קראת את מה שכתבתי בהודעה השניה. (חוץ מדוגמא אחת קטנה בהודעה הראשונה לא הזכרתי מצבי חרום בכלל). אז אולי תקרא שוב את התגובה השניה שלי לפני זו.

העניין של כולנו זה שקיעה מינימלית (ז"א כמה שפחות לאבד גובה בפניות) או עליה טובה יותר בתרמיקה ובכך להשאר כמה שיותר זמן באוויר.
מה עוזר לי שהכנף שלי יותר יעילה אווירודינמית ב5% יותר אם קדמי עוקף אותי בתרמיקה?
אני מעדיף לטוס עם פרופיל פחות יעיל ולצאת מהתרמיקה שאני 200 מטר מעל קדמי, כי זה אומר שהטיסה שלי יותר יעילה.
"יעילות" מבחינת טייס מצנח רחיפה זה לעלות גבוה יותר, להשאר באוויר זמן רב יותר ולהגיע רחוק יותר.

כדי להרגיש את הכנף אני מושך הרבה פחות מ10%, אני מושך עד שהמיתר מתוח ובקושי מתחיל להזיז את שפת הזרימה.
בתרמיקה אני תמיד מושך ברקס פנימי ונותן גוף, אם אני רוצה סיבוב יותר רחב אני נותן פחות משניהם באותה המידה. (אם אני רוצה כניסה ויציאה מהפניה מתונים יותר אני עושה את הפעולות לאט יותר)
יש אפילו תאוריה שבתרמיקות מאוד  מאוד רחבות שווה לתת ברקס פנימי והיגוי גוף החוצה כדי להקטין את ההטייה. (אישית אני לא אוהב לטוס ככה כי קשה לי יותר להגיב מהר לקריסות בכנף החיצונית ככה וגם אף פעם לא מצאתי את זה באמת יותר יעיל בפעמים שניסיתי)


לגבי הסיבוב: אם הכנף הפנימית טסה לאט יותר (והיא חייבת כדי שהמצנח יסתובב) אז זרימת האוויר על הכנף פחותה.
על זה אני מקווה שאתה מסכים.

כנף שתאט את זרימת האוויר עליה מתחת המהירות המינימלית שלה תזדקר, גם אם תאט אותה ע"י עיוות הפרופיל וגם ע"י הטיית העילוי על הכנף (תאורטית אם היה אפשרי במצנח).
גם על זה אני מקווה שתסכים.
מה שאני אומר זה שבסופו של דבר כדי שמצנח יסתובב האוויר צריך לזרום לאט יותר על אחת הכנפיים, והכנף שעליה יש זרימת אוויר פחותה תיצר פחות עילוי ובעצם תהיה פחות יעילה.

עכשיו תסביר לי מה ההבדל בין כנף שזרימת האוויר עליה פחותה בגלל עיוות הפרופיל או מסיבה אחרת, כי לדעתי אין הבדל.
ובטח שלא הבדל שיהיה מורגש בין פניה עם היגוי גוף או ברקס. ההבדל הוא רק בגורם לחוסר היעילות.



ואם נעזוב לרגע את התאוריה ונעבור לעולם האמיתי, ניסית פעם להסתובב בתרמיקה רק עם גוף? לא סיבוב אחד אלא ממש לעלות בתרמיקה נגיד להכנס לתרמיקה בגובה העמדה בתבור ולצאת לקרוס רק ע"י היגוי גוף.
במהלך הקריירה שלי בספורט ראיתי מעט מאוד תרמיקות שהיו גדולות מספיק לנסות את זה בכלל, וחלקן הגדול היו חזקות ככה שהיה צריך להתאמץ אבל ממש להתאמץ גם עם כל הגוף וגם הרבה ברקס רק כדי לא להזרק החוצה מהמרכז (שוב חוזרים לנקודה שלהשאר במרכז עדיף על סיבוב "יעיל").
בחיים שלי לא שמעתי על מישהו שהצליח לטפס בתרמיקה לגובה משמעותי (נגיד יותר ממה שאותה התרמיקה תרים בסיבוב אחד או שניים) רק ע"י היגוי גוף.

ממה שאני מכיר עד היום העילוים היחידים שהשתמשתי בהם רק בהיגוי גוף והמשכתי לעלות זה אפקט כינרת או בימים ברכס שבועת העילוי רחבה מספיק (הימים האלו שאתה יוצא למים וממשיך לעלות). אבל בשניהם לא משנה איך תסתובב תמשיך לעלות כל עוד לא התחלת ספירלה.

[יובל - נשרק'ה..... נשר מצנחי רחיפה]

צחי - הסבר יפה. תודה.
לגבי משיכת ברקסים : עשו ניסוי פשוט (...) צאו לטיסה באוויר יציב "מעבדה" ,בדקו את שיעור השקיעה הרגיל.
עכשיו הוסיפו 10% ברקסים ובדקו שיעור שקיעה,20% ברקסים בדקו שיעור שקיעה וכו'.
כדי להסתובב צריך ברקס, אין ממש ברירה, זאת גם אחת מהסיבות שיש ברקסים
אם אתם עולים בטרמיקה למרות משיכת ברקס/ברקסים+-הטיית גוף אתם עושים משהו נכון
ולעניין לדעתי הכל עניין של הרגלי טיסה.
פעם לפני שנים רבות כשעוד ידעתי לטוס סולו הייתי משתמש המון בברקס חיצוני,הטיות גוף ושאר ניואנסים.
היום עם הטנדם נשאר לי רק משחק בברקסים ובהחלט אני ממתן פניות עם ברקס נגדי ובינתיים העסק עובד יפה.

[צחי רייל]

הייתי מוסיף עוד משהו לניסוי של יובל:

תנסו לעשות סיבוב 360 רק עם הגוף. מי שיש לו GPS יכול לעשות אחרי זה השוואה של קוטר הסיבוב, מי שאין לו פשוט יכול להשוות את הזמן שלוקח להשלים סיבוב.
תמצאו שסיבוב בגוף בלבד שווה לסיבוב עם בערך 10% ברקס (15% אם מתהפכים לגמרי כמו אריה יעקובי), סיבוב עדין כזה גם עם מבוצע רק עם ברקס מהירות השקיעה כמעט ולא נפגמת.

אולי מקור הטעות הוא הנסיון להשוות סיבוב ממוצע גוף לסיבוב ממוצע ברקס, למרות שסיבוב רק עם הגוף שווה רק ל10% הראשונים של הברקס.
בסיבוב נורמלי עם ברקס בתרמיקה מושכים כ30% או יותר שמן הסתם יהיה עם שקיעה חריפה יותר, אבל זה לא בגלל הברקס אלא בגלל שהסיבוב חד יותר.

ואז כן בסיבוב עם יותר מ15% ברקס עיוות הכנף משמעותי יותר והבדל המהירויות בין שני הצדדים גדול יותר ויש פגיעה משמעותית יותר בקצב השקיעה, אבל בהיגוי גוף אי אפשר להגיע לסיבוב כזה!

[זיו אגרי]

נו שיגעון.. לא היה קשה.
 מעצם זה שהפרדנו בין שני הענינים פתרנו שתי בעיות במכה אחת, מצויין .
תודה

[ערן-ש]

בתרמיקה אני תמיד מושך ברקס פנימי ונותן גוף, אם אני רוצה סיבוב יותר רחב אני נותן פחות משניהם באותה המידה. (אם אני רוצה כניסה ויציאה מהפניה מתונים יותר אני עושה את הפעולות לאט יותר)

שאלה לצחי - אם אני מבין נכון, בשימוש בברקס הצד שטס לאט יותר עושה את זה (בעיקר) בגלל הגדלת הגרר, מה שמוסיף גם לאיבוד הגובה שלו בהשוואה לאותה הפניה שנעשית רק בניהוג גוף.
תחת ההנחה הזו האם לא עדיף להשתמש במקסימום ניהוג גוף ולהשלים את זוית הפניה הרצויה עם הברקס, כדי לאבד כמה שפחות גובה בפניה?

ערן

[צחי רייל]

לדעתי הגדלת הגרר זה לא מה שגורם לאיבוד הגובה באופן ישיר אלא עצם העובדה שהכנף איטית יותר, וכמו שכבר אמרתי אם המצנח פונה סימן שהכנף איטית יותר ולא משנה איך גרמת לה לפנות.


בפניה רגילה (לא בתרמיקה) אין הבדל של ממש אם אתה עושה את הסיבוב עם גוף,בלי גוף או עם קצת גוף. ולכן אם הסיבוב שאתה רוצה לעשות הוא איטי וגדול אין בעייה לעשות אותו אפילו רק עם גוף (לא שזה ישנה משהו). אגב בגליידים עם ספיד סיסטם אפילו מומלץ לעשות את שינויי הכיוון הקטנים רק עם הגוף.
בתרמיקה יש הבדל שעם ניהוג גוף יותר קל לשמור את המצנח בסיבוב קבוע סביב המרכז, אין קשר ליעילות של קצב השקיעה בניהוג גוף אלא לעובדה שקל יותר להשאר במרכז המהיר יותר ולכן בתרמיקה הוספה של ניהוג גוף הופך את התירמול ליעיל יותר.
ישנן כמה דרכים לתרמל וכל אחד בסופו של דבר מוצא את הדרך שנוחה לו, תלוי בטייס ובמצנח. יש כאלו שמסתובבים עם הרבה גוף קבוע ושולטים דינמית בסיבוב עם הברקסים, יש כאלו שטסים עם הברקסים כמעט קבועים (או עם ברקס פנימי קבוע) ושולטים דינמית בתיקונים הקטנים עם הגוף, ויש כאלו (כמוני) שטסים דינמית גם עם הברקסים וגם עם הגוף ומנסים להתאים את היחס בינהם לתרמיקה הספציפית כל פעם. אבל בכולם מה שהופך תירמול ליעיל זה השליטה הדינמית במצנח והשימוש בגוף עוזר בזה לרובנו, אין קשר לקצב השקיעה.

[יורם אגמון]

הסבר מעניין מ cross country שניתן על ידי Will Gad.

OK, so you’re flying along and your vario starts beeping with the good noises. What to do? First, did your glider surge forward or fall back behind you just before the beeps? If it went behind you then you’re probably dealing with a “gust.” Wait and see if the beeping continues or goes back to sink. If it’s a thermal and the beeping increases, turn. I don’t worry too much about which direction; if one side of the glider is noticeably more pressurized or higher above you, then lean meaningfully in that direction and pull on the brake smoothly. How much pull ? Higher pressures in your glider indicate a stronger thermal, meaning you can pull harder you can. However, the most common mistake in thermalling is to pull too aggressively on the inside brake. When you pull too hard on the inside brake your body tends to swing to the outside of your turn in a small wing-over. Then your body swings back under the glider, you lose the turn and fly straight out of the thermal. Many pilots then crank another wild-ass turn to try and get back into the thermal; I flew this way for about five years before getting it figured out. What you want to do is fly in a “coordinated” banked turn. This is like riding a bicycle; you and the bike are at the correct bank angle for your speed and the sharpness of the turn. One of the most common problems pilots have is maintaining a consistent circle while thermalling; I expect you know what I mean… The correct technique is to start a turn with a smooth, controlled lean and simultaneous progressive inside brake application. The glider will bank up, your body will follow it, and due to centrifugal force you will continue to stay outside the glider’s circle and smoothly ride the thermal up. Jerking the brake instead of applying smooth increasing pressure will just swing you to the outside of the glider - then you’ll swing back under it, repeat. The glider will also remain over your head in a true coordinated turn; if it falls behind you, reduce brake. If it threatens to surge in front of you, apply a quick correction while maintaining your lean and turn.

    If you can’t figure out what I mean, pull on one brake sharply and release it; you’ll swing out from your glider then back under it, usually with an oscillation or two as a bonus. Then try leaning hard for a second or two then go back to neutral lean; you’ll swing out to the side of your glider then back under it, but not as much. Now smoothly lean, pull gently and progressively on the brake and hold it; you’ll enter a gentle spiral dive or circle, same thing. This is what you want.

    Airspeed and bank angle are directly related; the higher the bank angle, the more airspeed you need to keep the turn coordinated (think of a spiral dive). The lower the bank angle, the less airspeed you’ll feel on your face. Thermals are seldom perfectly consistent; this means you will have to continually adjust your brake and lean to maintain a coordinated turn. If your airspeed starts decreasing and the glider levels out, lean a little more, let up on the outside brake a little bit, and increase your airspeed and bank angle. If your air speed increases suddenly, lean a little less, pull a bit more on the outside brake, and maintain your bank angle. If you can learn how to thermal in a coordinated bank then you are well on your way to thermalling efficiently.

יהיה נחמד אם אחד מהשולטים בשפה יתנדב לתרגם.

[ittai]

צחי הכל יחסי,

אפתח ואומר שלא קראתי את כל מה שכתבתם.

שתי הערות:

הכנף הפנימית איטית יותר, אבל כתוצאה מכך רכיב העילוי (זוית התקפה גבוהה) עובד אנכית יותר ביחס לקרקע (לכן הניסוי של יובל יוכיח קצב שקיעה איטי יותר בתחילת מהלך הברקס).

כאשר הכנף החיצונית טסה משמעותית מהר יותר, היא מייצרת יותר עילוי (לגבי טירמול עם ברקס חיצוני משוך).

יורם,
כשיהיה לי זמן (וגשם) אני אקרא את המאמר באנגלית ואנסה לעזור בתרגום 

[צחי רייל]

נכון באמת לא קראת את כל מה שכתבנו 

[שי לנואל]

צחי ברוך הבא לשיח חרשים........



אתה מדבר על  "יעילות"  אחת וזיו על אחרת אתם פשוט מדברים על שני נושאים שונים עם שם דומה.

יאללה ביי

[צחי רייל]

שיקה גם אתה לא קראת את כל הדיון כנראה.

אני מדבר על היעילות שצוק מחפש וזיו הבין את זה כבר בדף הראשון שזה הרבה לפני 5 דפים ככה שיחסית למה שהפורום מסוגל זה לא ממש שיח חרשים.

כמו שאמר איתי הכל יחסי