תאור אירוע באפולוניה 7.6.09

[אדרי]

אלי
קבל מה ספר עזר מבצעי מגדיר ותחליט לבד מה חסר לך

  קורס לקבלת הגדר רכס

1. מטרת הקורס -

השלמת הגדר רכס ושיפור רמתו המקצועית של המרחף מדרגה 1 במסגרת טיסה על הרכס. הקניית הידע והכישורים לרחף כמעט בכל אתר רכס, בתנאי דאייה חלשים עד מתונים, תוך שיפור היכולת לשפוט את האתר ומזג האוויר.

2. מסגרת -

מסגרת השלמה זו תועבר במשך שני ימי פעילות לפחות. במהלך ימי הטיסה הנ"ל על החניך להפגין עצמאות ושליטה במצנח ולעמוד בכל דרישות המינימום. במהלך בצוע הרחיפות יש לוודא את התקדמותו של החניך לפי הנקודות והדגשים שיובאו להלן ובסדר בו הם מובאים.

3. נקודות ודגשים ללימוד בקורס

· תדריך מסודר באתר.

תדריך על תנאי מזג האוויר ותנאי הטיסה באתר.

עצמאות מלאה של החניך בהכנה לטיסה ובבדיקות החיוניות.

לימוד הנפה מוצלבת והמראה לאחר בצועה.

לימוד תפקידי המשגר (איש צוות קרקע) והכוונתו.

טיסה ע"י הדרכה במכשיר הקשר של המדריך לעזרה בישום טכניקת הטיסה על הרכס.

· הפגנת יכולת של החניך להסבר על נתוני הרוח ותנאי מזג האוויר באתר, וכן תדרוך לעזרה בהמראה ופרוט הסיבות מתי היא דרושה.

· מעבר הדרגתי של החניך לעצמאות תוך הצגת יכולת שהיה ובצוע נכון של פניות.

· בצוע המראות ונחיתות על הרכס (top landing), ונחיתות דיוק לנקודה שתוגדר באזור הנחיתה.

· הצגת יכולת שפוט ופנוי דרך בטיסה תוך התייחסות למצנחים/גלשנים נוספים.

· עצמאות מלאה של החניך תוך עמידה בכל דרישות המינימום.

· לאחר כל טיסה, החניך יקבל תחקיר קצר לאחר הנחיתה. תינתן לחניך בעיה אחת בולטת שעליו לשפר בטיסה הבאה. יש להדגיש שוב את הנושא לפני המראה.

[עופר]

דבר שני אני רוצה להסביר טיפה על מה שאיתי אמר שהוא לא מכיר דבר כזה "נכנס משב והדביק אותי לצוק", האמת אני מסכים לגמרי עם איתי והסיבה היא פשוטה, מתחת לגובה הרכס וצמוד אליו כל עליה במשב תגדיל את העילוי ולא את המהירות האופקית של הרוח כי באזור הזה אין זרימה אופקית הרוח פוגעת ברכס ועולה ורק אחרי שהיא עוברת את גובה הרכס היא מקבלת זרימה אופקית חזרה. וזו גם הסיבה שברגע שטסים מתחת לגובה הרכס  המהירות הקרקעית גדולה יותר מאשר מעל לרכס.
לכן נראה לי שהפגיעה ברכס היא מבחירה של נטיב לא נכון (וקרוב מדי).

צחי,  בוא נתווכח קצת 

1. לפי דבריך שק רוח (לדוגמא) שתקוע באמצע המדרון לא ישנה את מצבו גם אם הרוח עולה    נו באמת !!! 
   עולה גם עולה הזרימה האופקית, שעקב הפגיעה  במצוק (ובגוש אויר שלפניו) הופכת לעילוי.

2. מי שנכנס למצוקה ברכס בד"כ נוהג אינסטיקטיבית  להצמד ולגרד את המצוק.  כיוון שפני המצוק אינם חלקים והרוח לא    
     בדיוק על האף, אז כאשר הוא נכנס לואדי שמוסתר מהרוח, הוא מקבל רוטור אופקי שיכול להדביק אותו למצוק.
   אגב בכניסה לואדי נוצרת גם זרימה חזקה יותר בגלל הוונטורי, וזו  סיבה נוספת  לתחושת הסחיפה פנימה.

עופר

[צחי רייל]

שק רוח באמצע מצוק בטח ישנה את מצבו הרי עוצמת הרוח עולה אבל הוא לא ישנה את הכיוון.
ההבדל בין מדרון ומצוק הוא שבמדרון יש גם זרימה אופקית.

ושוב אני מדבר על האיזור שקרוב מאוד למצוק, איך בדיוק תהיה שם זרימה אופקית? מה האוויר נספג בתוך הצוק?

באזור הקרוב לצוק כל האוויר זורם כלפי מעלה, ולכן שק הרוח שמראש יראה זרימה אנכית יתנפנף ביתר מרץ אבל באותו הכיוון, ממש כמו ששק שתקוע במישור לא משנה את הכיוון שלו בגלל עלייה בעוצמת הרוח (בהנחה שהוא התנפנף גם קודם ולא היה שמוט, ושלא עברה תרמיקה או דסטי).

ואני לא חושב ככה ראיתי את זה, לפני שנתיים היה סרט רוח שמישהו זרק מהעמדה בארסוף והוא היה תקוע בחצי גובה באיזה חריץ, הסרט הראה זרימה אנכית בלבד למרות שהיו משבים בין 23-30 קמ"ש.

[עופר]

ושוב אני מדבר על האיזור שקרוב מאוד למצוק, איך בדיוק תהיה שם זרימה אופקית? מה האוויר נספג בתוך הצוק?

 

אל תשכח שהכנף   הרחוקה  אינה צמודה למצוק (כמו הסרט בארסוף), ונמצאת
 למעלה מ- 12 מ' רחוק מקיר המצוק.
מעניין באמת איך לא היתה לא קריסת כנף ?!.

[צחי רייל]

כי גם 12 מטר מהצוק כל האוויר עולה, אל תשכח שמדובר בהרבה מאוד אוויר.

[עופר]

אולי במרחביה  הכל עולה,
אצלנו בנתניה,  זה עובד קצת אחרת - תלוי בכיוון ובעצמת הרוח.

[צחי רייל]

בכיוון נכון אבל לא בעוצמה. אולי אצלכם בנתניה פשוט לא מלמדים פיזיקה כמו שצריך.

לגבי הכיוון נגיד שלרוח יש רכיב צפוני אז הזרימה האופקית שלה תהיה דרומה לאורך הרכס ובכל מקרה לא לתוך הרכס. ככה שזה כרגע לא רלוונטי לדיון.