שלושה מיקרים שקרו לי עם בד"ח לקוי, למזלי שמתי לב לפני שהמראתי בשניים מהם, בשלישי זה היה פשוט מזל
1. אנחנו בהר הארי לפני 3 שנים, אני, ענת, דני כהן, ועוד כמה שאני לא זוכר, כולם יוצאים וממריאים אני עוזר לענת היא ממריאה ואני מתחיל להתארגן, אני כבר רתום ואין משב של רוח, מחכה מחכה והנה הטלפון מתחיל לצלצל, אני מנסה להגיע אליו אבל הוא בכיס של הרתמה, אני מתנתק מהרתמה ומדבר (אני לא זוכר עם מי) ואני מתחיל להרתם חזרה, לדאבוני בקטע הזה לא עברתי על הבד"ח שוב, ותוך כדי הנפה גיליתי שרצועת החזה שלי פתוחה, די נבהלתי וחירבתי ישר את המצנח, די רעדתי, אבל נרתמתי שוב והפעם עברתי על הבד"ח בדיקדוק, והמראתי.
2. ברכס, לא זוכר מתי בדיוק, אני כבר עומד להמריא ומישהו מעיר לי שאני ללא קסדה, לא זוכר את הפרטים אבל זה היה מה זה מוזר, כי אני תמיד מקפיד על בד"ח, דווקא ברכס יש מן זילות כזאת שהכל בסדר וזה רק סיבוב קטן ואני נוחת, ואז באמת שוכחים דברים.
3. ברכס שוב, אני מבצע בד"ח אבל לא בשלמותו, אני ממריא ואיך שאני ממריא נפתחת לי רצועת הרגליים של צד ימין, מיותר לציין את דפיקות הלב שעברתי, התישבתי ובאוויר חגרתי אותה, עשיתי בד"ח לפני הטיסה, ובד"כ אני מנער את הרצועות חזק כדי לראות שהכל רכוס (מחלה של הרתמה הישנה שלי) אבל הפעם לא עשיתי זאת
מסקנות אישיות שאני מקפיד ליישם בשטח
1. לבצע תמיד בד"ח, מבחינתי הסדר לא חשוב כמו שהוא תמיד יהיה לפי אותו סדר, כמו רובוט, אין דרך אחרת, כי רק כך אתה תזכור שמשהו לא ביצעת, כי זה יהיה חסר לך, כמובן שסדר הגיוני של ההרתמות יקל על זה, אבל העיקר זה תמיד שיהיה לפי אותו סדר - אצלי הסדר הוא כך -נעלי רחיפה, מצנח נבדק, מצנח מחובר נכון לרתמה (אחרי כל הבדיקות) ספיד סיסטם מחובר, קסדה על הראש ורכוסה, רצועות רגליים - רצוי לנער, רצועת חזה גם רצוי לנער
2. לא למהר, להגיע לעמדת ההמראה תמיד לחכות, להסכל, לחוש את האויר, לתת קצת זמן, והכי חשוב להרגע ולא להיות לחוץ להמריא.
3. כיבוי הטלפון כחלק מהבד"ח, הטלפון נזרק בתוך הרתמה ועד הנחיתה הוא לא מעניין אותי.
4. ברחיפה להיות מרוכז רק ברחיפה, גם ברכס, מדברים, צוחקים ועוד המון דברים, ברגע שאתה נרתם, לבצע את זה ברצינות כאילו אתה בתבור לפני טיסת XC ארוכה ומיגעת, להעביר הלאה את כל הדברים שמסיחים את הדעת לפני ההמראה.
5. לא לרחף לבד, זה יכול לתפוס אותך במקום מאוד לא נעים ומיותר לציין איך, רצוי שמי שאיתך מבין ברחיפה ויכול לבצע לך בד"ח עם העינים.
גם לפני שבוע כשריחפתי באוסטין, הגענו לעמדה והיה ברור שאנחנו על זמן שאול, פרסתי מהר, וביצעתי בד"ח, ממש הקפדתי, וגם האמריקאים (שדי מיותר לציין יותר ישרים מדיקט) הסתכלו עלי ושמרו עלי לקראת היציאה, הם ממש עשו לי בד"ח עם העינים שלהם.
זו דעתי, אולי יש עוד דברים ששוה להוסיף לבד"ח מה דעתכם?
טוסו בביטחה
אמיר