אכן , היתה זו הפעם הראשונה בה אני משנן את המשפט הידוע " עדיף להיות על הקרקע ולרצות להיות באויר - מאשר - להיות באויר ולרצות להיות על הקרקע " .
יצאתי לטיסה שני בים שישי ( אני בד"כ לא יוצא ראשון וממתין ל "וינד-דמי" ) . התחזיות של השמ"ט , וינדגורו , רדיוסאונדה , וינד אלרט - לא הצביעו על מפל טמפרטורה "מדהים" אך אכן בכל התחזיות אובחנה חזית ועלייה מהירה של רוח . וכאשר מדובר על עלייה מהירה : הגענו בסביבות 10:00 , מדדנו רוח ( שהייתה רוח אף עם רכיב דרומי קל ) והעוצמה עמדה על 7-10 קמ"ש . לקח לנו פרק זמן של רבע שעה להתערגן והרוח עמדה על 15 קמ"ש ! יצאנו מייד במטרה לרכס ולטפוס טרמיקות בחוץ , להמנע ממצב של התחזקות הרוח בעמדה וסכנה בהמראה .
ההמראה היתה רכה וללא כל קושי . לאורך כל הטיסה באזור ההר לא היה כל קושי להחזיק 100 - 200 מעל ההר והרוח קבלה מפנה צפוני ברור !
אי לכך לא העזתי להרשות לעצמי להגיע למצב של המצאות בפאה הדרומית של ההר ולהכנס לאזור ה- "לי סייד " . הרגשתי כי הרוח מתחזקת , החלתי לטפס עם טרמיקה מעל האזור הצפוני של הכפר ובסביבות המנזר - בגובה -+900 המשכתי החוצה . הופתעתי מעד כמה שהטרמיקה הייתה מרוחה , ושמחתי לצאת החוצה היות וכל הזמן במהלך הטיסה במרחב האוירי של התבור "נלחמתי" והטיסה היתה אקטיבית מאוד - באופן חריג . כאשר יצאתי החוצה הגעתי למהירויות של למעלה מ - 65 קמ"ש , חויתי מכבסה , האויר היה פעיל בטרוף , מלחמת ריסון אין סופית והחלטתי לבטל טיסה ( באזור שדמות דבורה/כפר תבור)ולצאת להנחיתה יזומה . ההחלטה היתה בגובה רב (+500 ) , כך שהיה לי מספיק זמן לאפיין שדה רחב וגדול דיו לטובת נחיתה . הרוח היתה צפונית חזקה ולה היה ניתן לטוס מול הרוח . השתמשתי עם ספיד סיסטם ולקח לי לא מעט זמן ותמרונים רבים בכדי להכנס לנחיתה . הנחיתה היתה חדה ויעילה - תודות לנסיון הרכס המאופיין הרבה פעמים בנחיתה במצב של רוח חזקה .
אכן , אחד הימים היותר סוערים שחויתי , ושנדרשתי להפעיל את כל הידע והנסיון - בכל שלב - מרגע ההמראה , במהלך הטיסה ועד הנחיתה -
והכי מוזר - שחשבתי שרק אני חויתי יום פעיל במיוחד .
אה- כן - נזכרתי - צחיק לימד אותי מושג חדש : "לי-וויב " : הוא שאל אותי (בצהריים , כאשר עברנו דרכו בדרך בחזרה ) איך ניתן לדעת בפשטות כי תנאי הרוח "בעייתיים במקצת" ונתן לי רמז : "תסתכל על השמיים - הוא אמר" וואלה - הסתכלתי , ראיתי שמיים כחולים ונקיים מעננים , ומעל רכס הרי נצרת ראיתי ענן לבן וגדול . אמרתי לו " וואלה , לא רואה כלום ! " ואז צ'חצ'ח אמר : אתם רואים את הענן הגדול הזה ? אתם רואים את הצורה המרוחה שלו שאפילו מזכירה גל ? - זהוא "לי-וויב " וניתן לראות עד כמה חזקה הרוח !
ועל זה יאמר " כל החיים לומדים ובסוף מתים טפשים "
