אביב, תודה
לא היה כל מגע בין החופה לרכס במהלך הארוע למזלי אחרת היה מסתיים אחרת. אכן חלפה אצלי מחשבה (בדיעבד) אם חול שהצטבר בקצה כנף במהלך היום השפיע אבל כשבדקתי את קצה הכנף בסוף היום היה שם חופן במקרה הטוב. בכל מקרה ה 80% זה תאור של עד ראיה בעמדה. מבחינת ההרגשה זה אכן הרגיש כך.
בקיצור חגגתי ברכס היום ארבע וחצי שעות למלא מצברים. בסביבות חמש אחה"צ לקראת שקיעה, 150 מטר צפונה מהעמדה בגובה של 20 מטר מהקרקע חטפתי את הקריסה השנייה מאז שהתחלתי לרחף בשנת 2000 והאלימה מבינהן. הופתעתי מאוד מהפתאומיות והעדר כל סימן מקדים. התחושה היתה שאיזה בועה השתחררה לי בפנים. בקיצור צד ימין הלך(וכנראה גם חלק מצד שמאל) ובאינסטינקט הטתי משקל שמאלה בחריפות. יכולתי להרגיש שהטיפ השמאלי בלבד טס ושהוא מאוד עמוס. המצנח הגיב בחריפות דרומה לתוך הרכס והרגשתי נפילה בקצב גבוה ושהרכס חולף על פני מהר מאוד וקרוב מאוד. תיקנתי שוב עם הגוף מערבה לים ונתתי למצנח ליפול ולצבור אנרגיה כך שאוכל לבצע פלייר אפקטיבי עם מה שנשאר מהכנף רגע לפני שאני פוגע. בערך בגובה של 7 מטר הכנף חזרה לטוס תוך שהחופה צוללת אבל הרעש של חופה נפתחת היה הרעש המועדף עלי. הכנף צברה הרבה אנרגיה בנפילה והיציאה בגובה נמוך היתה בתמרון פניה חד צפונה והמשך טיסה. כל הארוע נמשך אולי 5 שניות למרות שנחרט בסלו מושיין בזיכרון.לא הספקתי להביט בכנף אבל הבנתי מה קורה. במקרים של קריסה בגובה נמוך יש בד"כ צ'אנס אחד וברגע שהכוון הכללי בשליטה חשוב לאפשר למצנח לצבור אנרגיה למרות תחושת הנפילה - דורש התאפקות. גם חשוב קשר עין עם הקרקע כי לולא הכנף יצאה עדיין אפשר למזער את הפגיעה על ידי פלייר מלא והחלטתי שמתחיל ב 5 מטר עקב מהירות הנפילה הגבוהה.
גם כדאי לעשות חזרה מנטלית של PLF רגליים צמודות וגלגול - טוב נסחפתי.
בקיצור היה לי בהחלט מזל ותנו כבוד לרכס - יכול להפתיע ברגעים הכי לא צפויים...
צביקי
