זה היה אחד מהיומם המוזרים שראיתי. יש לי כמה הסברים אבל אשמח לשמוע דע של המומחים.
יום התחיל בזיכרון. היה צפוני וחזק. החלטנו ששווה לנסות את מבוא חמה. שם יש כנרת ומצב מזג האוויר סבבה יכול להיות שונה לגמרי. בדרך קיבלנו הודעה שאכן יש מצנחים באוויר. ראינו מישהו עומד מול הרוח בתבור והמשכנו. הגנו לעמדה ב 12 . מספר מצנחים באוויר. כמה חברה מתכוננים, רוח מצוינת על האף. אני מהר מאד מתלבש ויוצא לאוויר. וכאן בעצם מתחיל הסיפור. אחרי מספר דקות מכשיר שלי אמר "א-א-א-א" ומתנתק. נגמרה הסלולה. אין בעיה. יש לי סלולה חדשה נחליף אותה מהר. אני מסתובב מערבה מוצאי קלים, סלולה ,מפרק מכשיר סם סלולה חדשה. אבל זה לוקח קצת זמן וכאשר אני מסתובב חזרה מזרחה ,לכיוון הרכס ,אני ראוה מצנחים אחרונים בורחים עם האוזניים לכוון נחיתה. מבט מהיר לעמדת המרא מסביר סיבה – רוח התחזקה. אני מסתובב כדי לראות את כנרת ומוצא את עצמי טס 15 ק''מש מערבה! בודק עוד פעם. אכן על הקרקע אצים מתכופפים ואני חודר 10-20 ק''מש בלי לגעת בSS. ועז מתחילה טיסה מדהימה. תרמיקות עדינות בכול פינה. אני רודף אחרי ציפורים ועננים. טס צפונה ודרומה לכנרת וחזרה ,מסתובב, מנסה שיטות שונות להורדת גובה ושוב עלה. בדק מדי פעם שכיוון ועצמה של הרוח לא השתנו. ובאותו זמן גלשנים מוותרים על המראה בשל רוח חזקה. מסתיים הכול עם נחיתה יזומה בשדות למלה אחרי כמעט שעתיים באוויר.
אז מה היה. במשך כל הטיסה לא נגעתי בSS ותמיד התקדמתי 10-20 ק''מש נגד הרוח. אבל ניסיתי לא לרדת לפחות מ100 מ מעל העמדה ולא לעבור את קו הרכס לכוון מזרח. באותו זמן רק 100מ מתחתי רוח הייתה 40-50 ק''מש. תמיד ידעתי שעונות מעבר מליות הפתעות אבל בצירוף כנרת תוצאה יכולות להיות הרבה יותר מפתיעות.
