דיווח על תאונה בגלבוע

[צחי רייל]

עוד דבר ששכחתי


תודה ענקית לכל החברה שעזרו בחילוץ, היה שת"פ יפה של מרחפים וגולשים. יחסית לצוות שמעולם לא עסק בחילוץ נתתם עבודה מעולה,עבודת צוות מסודרת בשקט ובלי לחץ לאט לאט והגענו למעלה מהר יותר מהתיכנון.

ותודה מיוחדת לדוק' אביב שטיפל,בדק,הרגיע ושמר שמד"א לא יעשו שטויות. נכס לספורט.

[danieler]

שלום לכולם

קל מאוד לקרוא את התגובות בלבד ולא להגיב מפאת "לא לדבר לשון הרע" או "לא לרכל" או כל דבר אחר
כאחד שלומד רק מספר חודשים ראינו איך המצנח של ניר מזדקר בגלבוע.לרוץ בין הבולדרים ולראות את המצנח זרוק בין הסלעים בלי לדעת מה עלה בגורלו עד להגעה אליו היתה נוראית.
כדי להיות פרקטי (המסקנות שלי):
1.לשאוף לצאת לריחפה באתר הומה בבני אדם (סחיבת הקרש נשיאה חייבה הרבה ידיים) למרות שהקהל הוא ניג'וס.
2.אם לניר הייה קשר עם הקהל (מישהו מבין על הקרקע שצופה בו) אזי היו מודעים לו שהוא"מושך ברקסים יותר מידי" ויכול להיות שזה הייה מונע את המקרה.
3.צריך לעשות סדר בספורט הזה,זה יועיל לכולנו.אולי להתחיל בישיבה של "זקני השבט" לדון באופציות בכך?
פגישה של סיעור מוחות?
4.ניר,יש לך אבא מדהים שסחב את הקרש כמעט לאורך כל הדרך ללא חילוף,מאחל לך החלמה מהירה.

[אורי שמיר]

יניב,  אתה בטח מתכוון לקומותיים?!

[ittai]

צחי,
בהודעה שלי מהמחשב של אבי נמחקו שתי שורות בסוף ההודעה.

באחת השורות חתום שהכותב הוא אית מהמחשב של בארי לנואל (אשר צופה בפורום מהשם משתמש של שי).

אנשים חושבים ששי בארץ 

[צחי רייל]

אז יש לך שתי אופציות:

1) תלחץ "ערוך" ותוסיף אותן.
2) תביא את שי לארץ.

 

[אילן]

אלטצ'ולר - רק מאחל לך החלמה מהירה מכל מכאוב - ושוב - אבינו שבשמים פרס את חסותו עליך ( כנראה שבאמת אתה אדם טוב/צדיק )

[עופר]

מר שמיר
ראשית תודה על הציון "יפה" ,  ואני  רגיל ל "טוב מאד".
ושאלה קטנה:   גם בבית אתה צועק שהפח מלא ושמישהו צריך להוריד את הזבל ?  
                 או שלפעמים אתה פשוט מוריד את הזבל לבד ?

לילה טוב

[אבי שאול]

בסוף ניר ישאר לילה בבית החולים להשגחה
נקוה שישחררו אותו מחר

[אדרי]

ניר כאמור נשאר עוד לילה להשגחה בבית החולים
ניר מבקש להעביר את אהבתו לכל מי שעזר בחילוץ ,ודאג לשלומו.
משפחת אלטצולר מאוד מעריכה את הדאגה של המרחפים ,והחברים שבמהלך כל היום היו ,טלפנו ,ועודדו את רוחו
ניר כנראה יחזור לביתו מחר ויכתוב בעצמו
אדרי / בשם ניר אלטצולר.

[יוגב ברנדט]

ניר...

איזה יופי שיצאת מזה בנס !! רק על בירה תוכל להסביר את פרטי האירוע (זה לא רמז, זאת דרישה).

[אורי שמיר]

עפר יקירי,

א. אצלי לא מורידים את הפח אלא הולכים אליו (אין מדרגות).
ב. אני עדיין עושה, לא כל דבר ממה שאני עושה אפרסם בפורום הזה מאחר ולדעתי יש בכך טעם לפגם.
ג.  ומה אתך?


אורי

[אוהד]

תרגיש טוב ניר, מקווים לראותך בעמד בקרוב.
או אולי בערב שביום חמישי, מי יודע אולי גם גולדי
תיהיה שם.

[אריה לשובר]

ניר היקר!
דיר בלק עם הסטטיסטיקה, הלוואי שההפחדה הזאת תספיק לא רק לך אלא לכולנו!!!!
אני שמח שיצאת ללא פגע , אז תברך הגומל מהר
ולא רוצה להוסיף ספסלים בביהכ"נ למטרה זו!!!!
פחד!!!!
זאת התגובה שלי!
כן פחד.
אני מודה קבל עם ועדה, שאני מפחד בכל המראה ובכל נחיתה, וגם בטיסה עצמה אני מפחד.
אני מתייחחס בכבוד רב לאויר הבלתי נראה.
אם בכביש יש בור אני יכול לראות אותו .
לא כן באוויר.
אני לא מסוגל לראות שום טורבולנס בזרימת האוויר.
אז אין ברירה צריך לטוס בדריכות מקסימלית כל הזמן.
נכון שזה לא דומה טיסה בקרבת ההר ללטיסה בסינק הארוך לאחר עזיבת הטרמיקה ה אחרונה  בתבור אחרי שהשארנו את המנזר הרחק למטה ואחרינו.
ושתי המצבים לא דומים לריכוז הנדרש לטרמל בטרמיקה צרה וכו'.
אבל הצד השווה של כולם  זה שאנחנו משולים לעיוור המגשש באפילה והצריך להיעזר בחושים האחרים המחודדים מפאת חוסר היכולת שלו לראות את הדרך.
גם אנחנו לא יכולים לראות את זרימת האוויר שהוא הכביש שלנו.
יצא לנו לא פעם לנסוע אחרי משאית המובילה מיכלים פלסטיים ענקים כאלה ושקופים מלאים נוזל כלשהו.....
התזוזות של הנוזל אפשר לראות, התזוזות של מולקולות האוויר . לצערינו לא נוכל לראות.
כאשר המצב הוא קיצוני , אנחנו אומרים היום  האויר מחותחת.
אבל בכל מצב אם אנחנו טסים,  עלינו להיות תמיד דרוכים, תמיד להשתדל לטוס טיסה אקטיבית ולהשתדל ללמוד מהטייסים הטובים באמת, אלה שששומרים כל הזמן על המצנח מעל הראש ומקדימים את התגובה  לפני שהקריסה או ההזדקרות  או הכמעטים מתרחשים.
אין בטיסה קיצורי דרך.
כאשר אני נפצעתי כמעט שנתיים אחרי הקורס, חיפשתי קיצורי דרך, חשבתי שאני כבר יודע לטוס, הייתי שאנן ויהיר, וקיצור הדרך עלה לי ביוקר רב. הפסקת טיסה למעלה משנה. חזרה לטיסה מאובנת ואחורה בשנות דור...
הלוואי ונוכל  כולנו ללמוד מנסיונם של אחרים....
הצרה היא שלפעמים אנחנו לא מסוגלים ללמוד אפילו משגיאותינו שלנו אם היה לנו מזל  כאשר איזו התנהגות מטומטמת שלנו לא הסתיימה בכי רע.....
הצרה הגדולה היא הקלות הבלתי נסבלת, בשביל להשתמש בפרפרזה, הנחוצה בשביל לנהג מצנח רחיפה.
אתה מושך ברקס ימין ופונה ימינה, ברקס שמאל ופונה שמאלה ושניהם  ביחד לנחיתה.
וואלה ! אני כבר יודע לטוס!!!!!
זהו שלא. אם אנחנו טסים שנתיים, רק את יסודות הטיסה רכשנו , ואם  טסים יום יום... אז אולי קצת יותר...
אין חכם כבעל הניסיון. ומה לעשות חייבים להפנים שאי אפשר לקצר את הדרך.
בינתיים  יש לקרוא המון, חומר טיאורתי, ולנסות ללמוד משגיאות שלנו ושל האחרים.עוד קורסים, עוד שיחות עם וותיקים, עוד ערבי בטיחות, עוד מפגשים, עוד קריאת תחקירי תאונות ומאמרים מקצועים, ועוד ועוד.
ולא להתבייש לפחד!!! לא פחד משתק, אבל פחד מחדד, שגורם לרכוז יתר ולדריכות.
והעיקר הענוה ,שמה שחסר לנו עוד לדעת  עולה לעין ערוך על מה שאנו  כבר יודעים.
למשל כשאנו רואים סרטון על ווירטואוז באקרו בטח לא ננסה לחקות אותו, אבל למה לא לנסות לחקות את הקוסמים שבשליטה קרקעית מגיעים לדרגת שליטה מדהימה? גם אם לעולם לא נגיע לדרגה שלהם , נוכל לשפר המון את היכולות שלנו, וזו רק דוגמה כדי שנפנים כמה חסר לנו עוד ללמוד על שליטה קרקעית.
ושליטה זו היא שתציל אותנו בבוא העת (והיא תבוא העת הזו, במוקדם או במאוחר) באוויר.
לא התכוונתי שיצא לי כזה ארוך, אתכם הסליחה, אבל די כבר עם התאונות לכל הרוחות. נחפש את הסיבות אצלנו פנימה ורק אח"כ נלך לסיבות החיצוניות.שגם הן חשובות כשלעצמן.
מספיק להיום, מי בא מחר יום ב לטוס? במפון?
אריה לשובר SOL PARAGLIDERS DEALER

[אורי שמיר]

אריה, יפה מאד וחשוב לקרוא.
אבל למה באדום? ואם זה הצבע שלך לפחות תדגיש.

אורי שמיר

[אריה לשובר]

[size=12pt]אורי חביבי
 אדום זה הצבע שלי כי אצלי הכל מודגש מאז שגנבתי את הצבע של ספי.
אבל תסביר לי מה להדגיש כי לא הבנתי.
הלוואי שאם אכתוב באדום להזהר כללי הזהירות יוכלו להיכתב בהרבה פחות דם.
התשוקה שלנו לספורט האהוב שלנו לפעמים היא בעוכרינו.
הבה לא נשכח כי " האהבה מקלקלת השורה" ,
 כנאמר במדרש.

אריה לשובר SOL PARAGLIDERS DEALER[/size]

[נתי_ה]

ניר היקר!
דיר בלק עם הסטטיסטיקה, הלוואי שההפחדה הזאת תספיק לא רק לך אלא לכולנו!!!!
אני שמח שיצאת ללא פגע , אז תברך הגומל מהר
ולא רוצה להוסיף ספסלים בביהכ"נ למטרה זו!!!!
פחד!!!!
זאת התגובה שלי!
כן פחד.
אני מודה קבל עם ועדה, שאני מפחד בכל המראה ובכל נחיתה, וגם בטיסה עצמה אני מפחד.
אני מתייחחס בכבוד רב לאויר הבלתי נראה.
אם בכביש יש בור אני יכול לראות אותו .
לא כן באוויר.
אני לא מסוגל לראות שום טורבולנס בזרימת האוויר.
אז אין ברירה צריך לטוס בדריכות מקסימלית כל הזמן.
נכון שזה לא דומה טיסה בקרבת ההר ללטיסה בסינק הארוך לאחר עזיבת הטרמיקה ה אחרונה  בתבור אחרי שהשארנו את המנזר הרחק למטה ואחרינו.
ושתי המצבים לא דומים לריכוז הנדרש לטרמל בטרמיקה צרה וכו'.
אבל הצד השווה של כולם  זה שאנחנו משולים לעיוור המגשש באפילה והצריך להיעזר בחושים האחרים המחודדים מפאת חוסר היכולת שלו לראות את הדרך.
גם אנחנו לא יכולים לראות את זרימת האוויר שהוא הכביש שלנו.
יצא לנו לא פעם לנסוע אחרי משאית המובילה מיכלים פלסטיים ענקים כאלה ושקופים מלאים נוזל כלשהו.....
התזוזות של הנוזל אפשר לראות, התזוזות של מולקולות האוויר . לצערינו לא נוכל לראות.
כאשר המצב הוא קיצוני , אנחנו אומרים היום  האויר מחותחת.
אבל בכל מצב אם אנחנו טסים,  עלינו להיות תמיד דרוכים, תמיד להשתדל לטוס טיסה אקטיבית ולהשתדל ללמוד מהטייסים הטובים באמת, אלה שששומרים כל הזמן על המצנח מעל הראש ומקדימים את התגובה  לפני שהקריסה או ההזדקרות  או הכמעטים מתרחשים.
אין בטיסה קיצורי דרך.
כאשר אני נפצעתי כמעט שנתיים אחרי הקורס, חיפשתי קיצורי דרך, חשבתי שאני כבר יודע לטוס, הייתי שאנן ויהיר, וקיצור הדרך עלה לי ביוקר רב. הפסקת טיסה למעלה משנה. חזרה לטיסה מאובנת ואחורה בשנות דור...
הלוואי ונוכל  כולנו ללמוד מנסיונם של אחרים....
הצרה היא שלפעמים אנחנו לא מסוגלים ללמוד אפילו משגיאותינו שלנו אם היה לנו מזל  כאשר איזו התנהגות מטומטמת שלנו לא הסתיימה בכי רע.....
הצרה הגדולה היא הקלות הבלתי נסבלת, בשביל להשתמש בפרפרזה, הנחוצה בשביל לנהג מצנח רחיפה.
אתה מושך ברקס ימין ופונה ימינה, ברקס שמאל ופונה שמאלה ושניהם  ביחד לנחיתה.
וואלה ! אני כבר יודע לטוס!!!!!
זהו שלא. אם אנחנו טסים שנתיים, רק את יסודות הטיסה רכשנו , ואם  טסים יום יום... אז אולי קצת יותר...
אין חכם כבעל הניסיון. ומה לעשות חייבים להפנים שאי אפשר לקצר את הדרך.
בינתיים  יש לקרוא המון, חומר טיאורתי, ולנסות ללמוד משגיאות שלנו ושל האחרים.עוד קורסים, עוד שיחות עם וותיקים, עוד ערבי בטיחות, עוד מפגשים, עוד קריאת תחקירי תאונות ומאמרים מקצועים, ועוד ועוד.
ולא להתבייש לפחד!!! לא פחד משתק, אבל פחד מחדד, שגורם לרכוז יתר ולדריכות.
והעיקר הענוה ,שמה שחסר לנו עוד לדעת  עולה לעין ערוך על מה שאנו  כבר יודעים.
למשל כשאנו רואים סרטון על ווירטואוז באקרו בטח לא ננסה לחקות אותו, אבל למה לא לנסות לחקות את הקוסמים שבשליטה קרקעית מגיעים לדרגת שליטה מדהימה? גם אם לעולם לא נגיע לדרגה שלהם , נוכל לשפר המון את היכולות שלנו, וזו רק דוגמה כדי שנפנים כמה חסר לנו עוד ללמוד על שליטה קרקעית.
ושליטה זו היא שתציל אותנו בבוא העת (והיא תבוא העת הזו, במוקדם או במאוחר) באוויר.
לא התכוונתי שיצא לי כזה ארוך, אתכם הסליחה, אבל די כבר עם התאונות לכל הרוחות. נחפש את הסיבות אצלנו פנימה ורק אח"כ נלך לסיבות החיצוניות.שגם הן חשובות כשלעצמן.
מספיק להיום, מי בא מחר יום ב לטוס? במפון?
אריה לשובר SOL PARAGLIDERS DEALER

יפה מאד כתבת אריה

אלטשולר החלמה מהירה .