אני מרחף יותר 12 שנים בתדירות לא גבוהה במיוחד, ובעקבות כל התאונות האחרונות ישבתי וניסיתי לחשוב האם ובמה השתפרתי ברחיפה מאז תחילת הדרך:
לאחר קורס גובה חשבתי שאני מסוגל לטוס בכל אתר ואם היה לי מצנח באוטו והיו 8 מצנחים באוויר המצנח לא היה נשאר באוטו גם אם היו ענני סערה מתקרבים מהים. וגם אם הרוח הייתה צפונית בתבור (תמיד יש משב דרום מערבי או אולי מערבי ואולי......... זה רק הסרט בכיוון הלא נכון והרוח בסדר גמור).
ובקיצור לאחר שלמדתי לצאת לאוויר חשבתי שהדברים פשוטים ושהסכנות קטנות. שלא תבינו לא נכון לא יצאתי לרחף בהרגשה שאני יוצא להתאבד פשוט הייתה לי תחושה שאני שולט במצנח בצורה טובה ושאם אחרים מצלחים להמריא ולטוס אז גם אני יכול.
עברו מספר שנים מאז שעברתי את קורס ואני חושב שלמתי לרחף קצת יותר טוב, אבל יש שני דברים שלמדי ולא הצליחו להנחיל לי בקורסים. למדתי להישאר על הקרקע כשלא צריך להמריא, ולמדתי שיש לי עוד הרבה מה ללמוד ולהשתפר בנוגע לרחיפה.
בשנים הראשונות של הרחיפה שלי המזל האיר לי פנים גם שעשיתי טעויות ויצאתי לאוויר במקומות ובתנאים שאסור היה לי לחשוב בכלל להוציא את המצנח מהאוטו (מזלללללל!!!!).
התחושה שלי שבתי הספר לרחיפה בארץ אולי מלמדים טוב לרחף אבל לא מצליחים ללמד מספיק טוב להישאר על הקרקע. היום אני יודע שאני יצאתי מהקורסים הראשונים עם תחושה שאני יודע הרבה יותר מהידע שהיה לי בפועל.
