תשובה לאלה עם האהבה ולאלה שעדיין מחפשים. לאלה שרק קוראים ולאלה הכותבים, כאלה שמפחדים או מפחידיםו גם לאלה שעדיין נהנים מטעם ההצלחה ותחושת ההחמצה, כאשר שני אלה תמיד בכפיפה אחת באותה טיסה!
את סיפור הטיסה אשמור למגזין כנפיים כדי שיהיה יצוג גם לענף ספורטיבי שאין לו אגודה (עצוב). טיסה של 1:50 מתבור דרך נצרת לצומת אלונים, גובה מרבי 2100, +3 יציב, אמנון גם לי הייתה שקית נילון שסימנה את הטרמיקה. עשיתי דרך זו פעם אחת מיבניאל, מה שמיחד את הפעם זה כוון ההמראה וכוון הטיסה. כן, תימרות העשן שינו כוון בכל פעם, אני עד. בתחנת הדלק של זרזיר הייתי כבר בגובה של 400, כאשר העשן התחלף מדרומי לצפוני, הבנתי שיש שם טרמיקה וכל העיטים הגיעו מהר מאד לגבהים של מעל 1100 הגובה שלי המקיסמלי בשלב הזה של הטיסה. משם גלייד ארוך עד לשדה הצפוני לקניון אלונים. נחיתה אנכית מול בריזה צפון מערבית ערה. תודה לבני ישראל ויקי שלבירכו בסוף ונסעו את הדרך חזרה מהתבור ברכב.
שימי, בג'ידדיה מתגורר סטודנט שלי מוינגייט ואביו הוא מנהל מחלקה בב"ח רמב"ם, יש חיים צפונה להרצליה...
.
כן גם לי יצא בסתיו האחרון לנחות בצומת טל-אל מול הבריזה הימית שלא נתנה לי את הסיכוי להגיע לעכו.
וכעט נמתין לגשם?
אריה
