היי,
בעולם, מייחסים לתחקירי התאונות חשיבות רבה מאוד, וזאת בעיקר כדי להפיק את הלקחים המשמעותיים ביותר ומניעת מקרים דומים בעתיד. תאונות אוויריות הן מקור מידע וצבירת ניסיון לכל מי שאדרלנין התעופה זורם בדמו. תאונה והגורמים לה הינם מקור ענין ונושא שיחה ומחשבה בלתי פוסקת כאשר מדובר באנשים הנגועים בוירוס כמונו ולשם אני רוצה לקחת את הדיון.
אני עדיין בהלם מהאירוע הקיצוני הזה אבל אנסה לשפוך קצת אור מניסיוני הקטן על מה היה שם. אגש לפרטים היבשים בתחילה ולאחר מכן אגיע למקרה.
בתאריך 1.10.08 ביום רביעי המראתי מהתבור בשעה 10:50 לטיסה של כשעתיים עם מצנח של סול דגם אילוס 2 גודל M, ריתמה של עפקו דגם קונטור XL עם הגנות ורזרבי מידה 18 שעבר בדיקה וריענון ב17.2.08. במהלך הטיסה נשאתי תיק טייס שבו מצפן, מכשיר קשר ו- GPS. המראתי ברוח דרומית מערבית בעמדה בעוצמה של 23 קמ"ש לא בדקתי על ידי מד רוח אבל זו היתה הערכתי כשבשלב זה היו כבר חברים באויר מטרמלים להנאתם.
במהלך הטיסה חוויתי טרמיקה ממוצעת 2+ ומקסימלית 6.5+ כמו כן סינק ממוצע 2- ומקסימלי 4-עד למקרה הרזרבי.
אדלג על שלב ההמראה ואגיע לשלב הנחיתה והארוע.
מעל אזור רמת מגשימים בגובה של 325מ' מעל פני הקרקע כשאני מסתובב שמאלה על טרמיקה עם ברקסים בשליש מהלך ובעיקר הטיית גוף אני מקבל הזדקרות אלימה מאוד בצד שמאל בעודי מנסה להבין את שהיה המצנח מזדקר בצד ימין ומכאן התחילה מכבסה של בין 10-14 שניות ימינה שמאלה למעלה ולמטה, בייגלה מאחורה ומקדימה ושני מצבי סווינג. בהתחלה רציתי לתקן אבל ראיתי שהתגובה שלי איטית מדיי והמצנח איך שאני חושב לתקן כבר מתקן בעצמו אז החלטתי שאני עם ידיים מורמות. אך הטלטלות הרבות הקשו על פעולה ובהשארת הידיים למעלה. באמצע הארוע היה ניסיון נוסף של תיקון, זיהית שהמצנח רץ קדימה בטירוף בלמתי אותו, אך כנראה לא מספיק כי עדיין היו בו אנרגיות שלא הצלחתי להבין כך שהניסיון כשל. כשאני מבין שהמצנח לא יוצא מהמצב לבד מחליט על זריקת רזרבי מרגע הזריקה תוך כ 7-9שניות אני נוחת באדמת טרשים. הרוח היתה חזקה באזור להערכתי כ 30 קמ"ש מהסיבה שביצעתי בדיקות רבות לאורך הטיסה לדעת האם אני חודר או לא ובאמצעות הGPS ובכל הפעמים חדרתי במהירות של מעל 6 קמ"ש. לאור הרוח החזקה מרגע הנחיתה הרזרבי התחיל לגרור אותי, ניסיתי למשוך אותו אליי כדי להגיע לאחד החוטים וכך לחרב אותו אך ללא הצלחה. נעמדתי על שתי הרגליים רצתי במהירות לרזרבי וחרבתי אותו
מסקנות :
1. קורס SIV הוא חובה לכל מרחף שמבצע טיסות מרחק.
2. טיסת מרחק לדעתי צריכה להיות מלווה בקשר עין עם טייס נוסף למקרה חירום.
3. כל מרחף צריך לדעת להגדיר לעצמו באלו תנאים הוא טס למשל עוצמת רוח הפרשים בין משבים כיסוי עננות וכו'.
4. ממליץ בחום על ריתמה שיש לה AIR BAG תקל על הנחיתה במקרה קיצון.
5. יש לקחת בחשבון התחזקות של התנאים באזור הרמה ולכן הימנעות מטיסה באזור בשעות הצהריים המוקדמות מומלצת.
6. ממליץ תרגול של הושטת יד לרזרבי ובדיקתו לעיתים קרובות.
7. בנחיתה על הקרקע עם רזרבי חשוב לנסות גילגול מאוד קשה לבצע לאור הלחץ המופעל.
8. טיסה באזור הרמה במהירות קרקעית של 6 קמ"ש מסוכנת מאוד.
9. ממליץ על יום מרוכז בהדרכת אחד הבכירים על חידודים בתיאוריה וניתוח מצבי חירום שונים
מצורף קישור לטיסה מלאונרדו וכן נתונים של גרף פולארי שלהמצנח
[url=http://www.paraglidingforum.com/modules.php?name=leonardo&op=show_flight&flightID=139556
http://www.para2000.org/wings/index.html
תגובות בעניין למי שיוכל להוסיף מנסיונו יתקבלו אם הן נאמרות בצורה בונה ולא ביקורתית עוקצנית
מבקש להודות ליהודה ויוגב שבאו לאסוף אותי גילו חברות אמיתי והיו לי לאוזן קשבת. וכן לכל מי שהתקשר לשאול ולהרגיע.
טוסו בביטחה
אבי מסד
