מתוך האינטרנט
http://www.sitvanit.com/Articles/Emrgn/DHVrpt.htmתרגום - שימי הנגבי
דו"ח DHV על תאונות רחיפה.. לשנת 2001
הדו"ח מתייחס בחלקו לתאונות של טייסים גרמניים, ודרום אפריקה בלבד...
15 תאונות קטלניות של טייסי מצנחי רחיפה גרמניים בשנת 2001, 4 מקרי מוות בגרמניה ו- 11 מקרי מוות מחוץ לגרמניה.
2 מקרי מוות של טייסי מצנחי רחיפה כתוצאה מתאונות בדרמא"פ. מקרה אחד בדרמא"פ והשני מחוץ לדרמא"פ
תאונות חמורות------ סה"כ של טייסים גרמניים 122 של מצנחי רחיפה + 39 של גלשני אוויר = 161 מקרים חמורים שדווחו.
הסיבה העקרית של תאונות חמורות היא תנאי מזג אוויר קיצוניים שהביאו לקריסות אסימטריות.
הסיבה השנייה, ניהוג חריף ונעילה בצלילה ספיראלית.
תנאי מזג אוויר שגרמו לרוב התאונות והקריסות הם רוחות חזקות מלוות בפעילות תרמלית חזקה ביותר.
בדרך כלל כתוצאה ממודעות לקויה, לדוגמא, כאשר טייס אחד ממריא בתנאים גבוליים, כל השאר יוצאים אחריו, עד אשר אחד מהם פוגש בקרקע.
הסכנות הנפוצות, כגון סופות רעמים ותופעות ייחודיות של מזג אוויר סוער בדרמ"פ כמעט ולא היוו גורם.
רוב התאונות התרחשו בתנאים של פעילות תרמלית חזקה מאוד.
הגורם הבא בתור הוא רוח חזקה, ורוטורים של לי-סייד.
8 מקרי מוות נגרמו מרוחות חזקות ורוטורים.
51 מהתאונות החמורות, היו מלוות בקריסות קדמיות או קריסות אסימטריות, בעיקר בחופות בעלות דירוג DHV 2 או 2-3 וגם חופות DHV 3... היו אף חופות של דירוג נמוך 1 ו- 1-2 הוכחה לכך שגם חופות *בטוחות* עשויות לבעוט..
חופות מתחילים בעלות דירוג 1 או 1-2 המהוות נתח שוק נכבד, כמעט אינן מופיעות ברשימת התאונות בכלל.
כמו בשנים קודמות, הבעיה העיקרית היא ייצוב לא נאות של החופה על ידי הטייס, לאחר התרחשות קריסה. דבר זה מלמד על חוסר הכשרה נאותה וכמובן חוסר מיומנות טייס.
ניהוג יתר של החופה לאחר קריסה מהווה בעיה קטנה יותר ברשימת הגורמים של תאונות.
רוב התאונות שנגרמו בעקבות קריסות היו לאחר המראה, בדאיית רכס, או בנחיתה. (אין זה מפליא כלל וכלל, אם אין לך גובה אין מספיק זמן כדי להשתלט על הקריסה)
ב-50% מהתאונות בהן מעורבת חופה בדירוג בטיחות 1-2, הסיבה לתאונה היא הזדקרות. חצי ממספר התאונות הללו התרחשו על דגם אחד בלבד – Rebel. מערכת ההאצה מהווה גורם המוריד את רמת הבטיחות ומעלה את הדירוג ל – 2.
בשלשה מקרים ננעלו טייסים בצלילה ספיראלית ולא היו מסוגלים להשליך רזרבי, אך ניצלו.
במקרה אחד, איבד טייס את ההכרה כאשר ביצע אימוני טיסה של תמרונים מתקדמים, נכנס לצלילה ספיראלית, פגש בקרקע ונשאר בחיים עם חבלות חמורות.
טייס מבוגר, עם 5 טיסות בשנה, השאיל חופה של מתקדמים ונהרג לאחר שננעל בצלילה ספיראלית אל תוך הקרקע.
תאונת הרחיפה הראשונה שהתרחשה בשנת 2002 במסגרת האגודה הגרמנית למצנחי רחיפה (לצורך העניין, יש להבדיל בין מבדקי DHV, לבין האגודה הגרמנית למצנחי רחיפה... כל הדיווחים הנ"ל מתייחסים לכלל האגודה הגרמנית, ולא לטייסי הניסוי של התקינה) הייתה של טייס שננעל בצלילה ספיראלית הוטח למאגר מים (אגם) וטבע למוות.
מאז שנת 1997 לא היו מקרי מוות כתוצאה מצלילה ספיראלית, ולפתע פתאום בשנת 2001 ששה (6) מקרים כאלה, ועוד מספר רב של חבלות חמורות כתוצאה מנעילה בצלילה ספיראלית.
DHV ביצע מבדקים חוזרים לשתיים מהחופות בהן היו מעורבים מקרי מוות כתוצאה מנעילה בצלילה ספיראלית, וגילה שמצנח רזרבי הקשור בחזית הרתמה תורם לסכנה להינעל בצלילה ספיראלית..
סגירה הדוקה של רזרבי הקשור בחלק הקדמי של הרתמה באזור החזה, עשוי להוות הידוק של רצועות החזה ולשמש כזרז לכניסה ונעילה בצלילה ספיראלית.
כתוצאה מבדיקות חוזרות אלה, כדאי לבדוק את הדיווחים של התנהגות חופה של יצרנים כגון **פרו דזיין דגם **Relax בהם ניתן להבחין בתופעה בה קיים עיכוב ביכולת לצאת מצלילה ספיראלית בקצב שקיעה מעל m/s 12 וצלילה יציבה ביותר מעל 14 m/s....
טייסים חדשים וטייסים בעלי מספר שעות טיסה נמוך, מהווים את קבוצת הסיכון הגדולה ביותר.
קיימים מקרים רבים של תאונות הנגרמות בעת טיסת מבחן לפני רכישת חופה חדשה. 3 מקרי מוות נגרמו בזמן ניסיון של חופה חדשה. הגישה הוא לנסות את כל התמרונים האפשריים בחופה בה טסים בפעם הראשונה.
קיימת מגמת עלייה במספר מקרי חבלה של עמוד שידרה. הרבה מקרים של שבר אגן ירכיים, הנגרם כתוצאה מפגיעות צד.
מספר תאונות ה- טנדם הוכפל, כתוצאה מחוסר הכשרה נאות הדרוש לטייסי טנדם.
המסקנות מדו"ח שנת 2001---
* אגודת מצנחי הרחיפה הגרמנית DHV עומדת להוציא קלטת ווידאו להדרכה בה יושם דגש על הנקודות החלשות שהוזכרו כאן.
* מומלץ להשקיע יותר ויותר בהדרכה והעשרת ידע, ולהמשיך לדבר עוד ועוד על תאונות...
