איך לא, הרי ברור שהמצלמה היתה בתוך תיק ההריון שהכנו מבעוד מועד
ענת קמה ב 5:30 בבוקר וכבר ידעה שזהו זה, צירים של 5 דקות שהולכים וסוגרים,
העילינו את הבנות לסבתא (עוד יתרון כשגרים מתחת להורים) ויצאנו לבית חולים מאיר
הפעם (להבדיל מ 3 הפעמים הקודמות שביקרנו בבית החולים) כבר היינו בלידה, בסך הכל, צוות בית החולים היה פשוט מדהים, ואם אני משווה אותו לקפלן (מהלידה הקודמת) אז הצוות הזה ממש מעולה.
8:30 נכנסנו לחדר לידה, 13:00 התחילה הלידה, 13:40 הוא הגיח לעולם דרך מכשיר וקום ומשיכה שכמעט פירקה לו את הראש מהמקום (או כך זה היה נראה).
בן זכר, שוקל 4230 קילו, שזה ממש הרבה, ענת היתה אמיצה מאוד והחזיקה מעמד עד הסוף, והיא כבר מתה לחזור לרחף, כשהיא תחזור למיטבה, נתחיל קודם באימוני הנפות כמובן, אבל זה בוער בדמה, ומיותר להסביר לכם מה עשו לה כל סיפורי הרחיפה שהייתי מביא איתי הביתה במשך 9 החודשים האחרונים.
והנה התמונות המצורפות
הוכחה על המשקל של התינוק [attachthumb]
ענת קצת אחרי הלידה [attachthumb]
הסבתא והבנות (נו טוב יש להם בובה חדשה) [attachthumb]
תמונה של העולל [attachthumb]
תיראו כמה הוא דומה לי [attachthumb]
טוב יאללה אני מת מעיפות, אז לילה טוב.
אמיר
נ.ב, איתי, היכן אפשר לקנות בובות מצנחים למובייל?