שלום,
אחרי שסיפרתי בהודעה הקודמת איך עברו עלי שישי שבת האחרונים במבוא חמה, אני חייב לכתוב גם מה ראיתי.
אני אכתוב את הדברים באופן מפורש, עם שמות, ולא עם כל מיני כינויים שקופים כמו "בית הספר של ההוא מלפני שלושים שנה" או "בית הסוהר של ההוא שבכלל לא הוסמך". אני לא כותב את הדברים כדי לפגוע או להעליב, או כי אני חושב שאני יותר טוב. להפך, מרחפים באשר הם חשובים לי, עצמותיהם חשובות לי, וחייהם חשובים לי. קטונטי מלהיות מבין גדול, או מטיף, אבל אני חושב שרבים חושבים כמוני. (גם הייתי היום שעה באוויר אז מותר לי לכתוב שעה בפורום... לשמור על יחס...) חוצמזה, כולם יגידו אמרתי לכם - אני אגיד כתבתי לכם.
נתחיל ב......
ארנון, (זה ב א')
החלטת לא ללמד חניכים בשלב הבסיסי הנפות הפוכות. זכותך. עם שלושים שנה לא מתווכחים (גם לא מתקדמים). אבל חניכים שרצים בהמראה בעמידה, מביטים מידי פעם אל החופה במקום להרגיש אותה, צעדיהם צעדי נמלה, ידיהם מושטות קדימה כאילו ניסו למשוך את החופה לאוויר מידיות הברקסים. כל אלו לא נראים טוב בכלל. חבל. ו"המראת טורפדו" הרי אינה מסובכת.
חניכים או מוסמכים אחרים טסים על רתמת "תיק בצפר" שספק אם יש בה רזרבי (שרוענן מתי לאחרונה?) והגנות קוולאר בלבד שעוזרות מאוד כאשר יורים עליך מלמטה (מעל הכפר רמה אולי) אבל בפגיעה בקרקע לא יועילו בכלל.
שימי, (בתקווה שאתה קורא את זה)
אין זו הפעם הראשונה שעיניי האנשים בעמדה נשואות אליך כשאתה טס. אתה ממריא באלימות, נוחת באלימות ובאמצע - אלוהים ישמור. ווינגים במרחק מטר מהאדמה. סיבוב 360 לתוך ההר שמסתיים כל כך קרוב לקרקע שאנשים קמים כדי לראות שלא קרה כלום. ספיראלות שמסתיימות צמוד לקו מתח החשמל. וכל זה בטנדם תוך סיכון נוסעת תמימה שאינה מבינה כמה ההתנהגות שלך מסוכנת. ובסינגל -ממריא, נצמד בפניות חדות לעמדה, מקפל חצי כנף מטרים מעל הקרקע.
חטא ההיבריס שימי, הוא זה שאת חוטא בו הלוך וחטוא. הלקח לא נלמד וספק אם ילמד איי פעם. שכולם ייראו אותך, זה מה שחשוב.
אבל איזו דוגמא זו?
זה מה שאני ראיתי היום במבוא חמה.
ותחשבו על זה.
שבוע טוב לכולם
