הטנדם הראשון שלי היה מדהים.
אין לי מילה אחרת לתאר את ההרגשה הזאת.
להיות מעל הכל,כל כך נעים להרגיש את הרוח עליי.
הרחיפה הראשונה שלי עם אבא 'סופרסף',הייתה בארסוף.
יום שישי בשעה שלוש וחצי אחרי הצהריים, כשהשמש בדיוק במרכז הים.
להסתכל על המים הצלולים מלמעלה,לעשות שלום לכל האנשים שמנופפים,
לשמוע את הרוח החזקה,ולרחף-זאת הייתה תחושת הלם.
ברגעים הראשונים של ההתנתקות מהאדמה היה לי בלק-אאוט-
לאחר מכן לא רציתי לרדת משם,כל הפחד והבהלה נעלמו.
רק אבא,אני,האוויר והמצנח - מה יותר טוב מזה ?
מה אני אגיד ? התמכרתי,עכשיו אני לא מפסיקה לדבר על זה.
פעם הבאה עולה עם מצלמה , והפעם אני לא אתעצל לעשות סרט.
מקווה לעוד מיליון ושלוש רחיפות נעימות כאלה.
תודה פא שלי , אוהבת אותך.
נועה [ יש לי אח ] , שלך.