אמיר, עברו כבר כמה שנים מאז פרץ המועדון הוירטואלי של רוח הקודש. בזכות יכולתך המיוחדת לאסוף, לעזור ולפרגן התרחב מעגל החברים המכירים את הרוח המיוחדת של המועדון. מקבוצה זעירה של שלושה מרחפים, שאחד מהם הוא הנהג והשני הוא המתרסק והשלישי בדיוק לא בא לו לטוס התרחבה הקבוצה להיות מה שהיא היום: ההתארגנות החברתית הגדולה, המשמעותית, היציבה והמשפיעה ביותר בשטח. אני מקווה שהעבודה הטובה הזו תמשיך, בהתנדבות, באהבה ובפרגון הדדי של כל החברים ברוח הגדולה, ושנדע להפיק מזה את הכי טוב שאפשר: להיות חברים שיש להם בסיס ספורטיבי משותף. בתוך כך אני גם רוצה למסור את אהבתי לכל שאר החברים (הוותיקים בעיקר) שימשיכו להיות מה שהם תמיד היו: הרוח החיה של המנוע הזה של רוח הקודש.
