משהו שבלט לי וגם משהו שאני גם מתמודד איתו זה איך ליצור מעגלים יותר "חלקים" בתרמול - רואים בסרט שאתה עושה סיבוב אחד, מחכה שנייה, ואז נכנס לסיבוב הבא. ממה שאני מבין, זה פוגע באפקטיביות של התרמול. וגם באיזשהו שלב באמצע אתה בכלל מסתובב לצד השני (למרות שזה כן נכון לעשות אם יש עוד גרעין בתרמיקה בצד השני שאתה פונה עליו, אבל ניתן לדעת את זה בעיקר אם יש עוד מתרמלים בגרעין השני).
כעיקרון כל דאון (גלשן מצנח וכו') שוקע ביחס לאוויר סיבבו, תמיד. זה אומר שגם בעליה בתרמיקה אנחנו שוקעים ביחס לתרמיקה. אם יש רוח משמעותית והתרמיקה נסחפת זה אומר שכיוון העליה שלה הוא אלכסוני, מה שאומר שגם אם אתה ממורכז פיקס אתה בסופו של דבר תיפול מהמוקד במורד הרוח. כדי למנוע את הנפילה הזו בכל סיבוב עושים תיקון קטן של שניה (וברוח יותר חזקה יותר) לכיוון הרוח. אם מסתכלים מהצד (במצלמה לדוגמא) זה נראה שמתרמלים באליפסות קטנות ולא לעיגולים סימטריים.
למי ששואל את עצמו מה זה משנה אם אני נופל במורד הרוח או במעלה הרוח מהתרמיקה, דמינו את האלכסון שהתרמיקה עולה בו ואת הגלשן מחוץ לה וטס לכיוונה תוך שהוא שוקע ביחס לגוש האוויר, קל יותר לחזור לתרמיקה ממעלה הרוח מאשר ממורד הרוח. לכן עדיף לתקן לתוך הרוח כל הזמן קצת כי אם אתה נופל קל לתקן את זה שאתה שוקע לתוך העילוי מאשר שאתה שוקע מתחתיו.
ואם יש עוד מתרמלים לא מחליפים כיוון סיבוב בגלל התרמיקה, מחליפים כיוון רק כדי להסתובב לאותו כיוון כמו כולם. ונשארים באותו כיוון עם כולם.
נכון שגם הותיקים בגלשנים כנראה לא מכירים את זה, אבל זה נכון. (הכי הרבה פעמים שטסתי עם גלשן שפתאום הפך כיוון סיבוב בתרמיקה היה בטיסות עם הליגה)
לגבי הסרט אהבתי את רובו. את הקטעים של ההילוך המהיר פחות אהבתי, והייתי מחליף בקטעים קצרים יותר של טיסה רגילה או אם יש קטע יפה אפילו בהילוך איטי. קצת נירוטי לטעמי ההילוך המהיר קצת "תפסת מרובה לא תפסת". עניין של טעם.
