סליחה שאני חמור קופץ בראש...
הערכתי (למרות שלא הייתי שם) היא שנדב פגש בטרמיקה חזקה שהרימה אותו לגובה, ולא ידע איך להשתלט על הגלשן (לנסות לצבור מהירות למרות הקירבה המפחידה לקרקע) והגיע למצב של הזדקרות בגובה.
מתוך היכרות עם השדה העליון בשעה בה התרחשה התאונה (בסביבות 13:00 - 14:00) וכמו שהזכיר חגי, השדה מאוד תרמלי בשעה הזו. מספיק לשחרר את האף בראונדאאוט (סוף הפיינל ותחילת ההתיישרות) בזמן שתרמיקה משתחררת בנתיב הגלשן (שבעצמו הוא טריגר לשחרור טרמיקה) והרי לך נסיקה לגובה ומצב שסביר שיסתיים בהזדקרות.
משתי סיבות חשוב לי עד מאוד להדגיש שזה מצב יותר סביר מהתיאור הרווח כרגע לגבי פלייר חזק:
1. הגוזלים למדו לא לעשות פלייר חזק ברוח חזקה. ירון הדגיש את זה לאורך הקורס שלנו, ואני מאמין שגם בקורס שהסתיים לא מזמן הוא חזר על כך שוב ושוב. בנוסף על כך, כל החניכים תורגלו בחוף טאיו (בת ים) בשלב זה או אחר, ושם הרוח מתחזקת בשעות הצהריים כך שאין צורך בפלייר חזק. אני זוכר מכה כואבת במיוחד בברך כשלמדתי עד כמה חשוב לתזמן את הפלייר ברוח חזקה. גם ב-20 קמש אין צורך לדחוף חזק. אז לחוסר הניסיון אני מייחס פה בעיקר את בעיית נתוח המקרה.
2. המצב שאני מתאר שכיח מאוד ועלול לקרות גם לגוזלים האחרים.
לרוע המזל בקורס שהסתיים קיימת בעיה של "אנחנו יודעים יותר טוב". ניסיונות להסביר עד כמה אנחנו עוסקים בספורט מסוכן נתקלים לרוב בקיר אטום. חוסר הבנה של מטאורולוגיה מעשית, כזו שנצברת עם ניסיון, לא מטריד אותם. קשה להסביר משהו שלא ניתן לראות (זרימת האויר) ועוד יותר קשה להסביר את זה למי שלא חושב שיש לזה השפעה עליו. לכן, אני מאמין שגם עכשיו רוב הגוזלים מייחסים את המקרה לחוסר הניסיון של נדב, ולא מבינים כלל עד כמה הם קרובים בעצמם למצב דומה. לחניכים שקוראים את הפוסט הזה יש לי חדשות: כולכם תתקלו במצב הזה מתישהו. זה רק עניין של זמן עד שטרמיקה תרים כל אחד מכם בשלבים האחרונים של נחיתה. כך מתנהג שדה תרמאלי. אז בבקשה תלמדו מהניסיון של אחרים ותתכוננו למצב הזה, הוא יגיע. החדשות הטובות הן שאפשר וצריך לצאת ממנו שלמים.
דבר נוסף: בסיום הקורס שלי קיבלנו הנחיה מירון לא לצאת לנחיתות למעלה לפני שנצבור קצת ניסיון. לא להאריך את הטיסות הראשונות שלנו מעבר ל- 20 - 25 דקות, עד שנצבור כושר טיסה ונתרגל לזמן אויר, וזאת כדי להשאיר לעצמנו כוחות (פיזיים ומנטאליים) לנחיתה. כולנו לקחנו את ההנחיות של הבוס ברצינות ואף ויתרנו על נחיתות למעלה בשלבים ראשונים, גם כשהגובה איפשר את זה, וזאת מתוך כבוד לידע שהבנו שעדיין לא צברנו. לא רצנו קדימה, הערכנו את שיקול הדעת של בוס והבנו שהחיים שלנו תלויים בלימוד הזה!
נראה שחברי הקורס האחרון מסרבים לשהות לאזהרות מעין אלו. אני יודע שאף אני חזרתי עליהן באוזניהם. חברים צעירים, אתם לוקחים סיכונים מיותרים. תענו לעצמכם ברצינות: לאן יש לכם למהר?? למה אתם לא משקיעים בלימוד של הכלי שעליו אתם עפים והאויר שבתוכו אתם טסים? רישיון דרגה 2 הוא רישיון מתלמד. משמעותו בעיני היא: אתה יודע איך להמריא ולנחות מבלי להרוג את עצמך. עכשיו צא ותתחיל ללמוד גלישה. נראה שאתם חושבים שאתם כבר גולשים מדופלמים. חבל. התאונה הזו לא הייתה מפתיעה
נדב, סליחה, אבל זו המציאות.
אני יודע שאתה אחלה גבר, ומשיחות איתך אני יודע שיש לך אחלה ראש על הכתפיים, ועדיין, מה שאתה לא יודע יכול ל...
ולשאר הגוזלים אני רוצה לומר, גם אתם לא יודעים מספיק. אז תנו כבוד לספורט.
סליחה על החפירה, אני רוצה שכולם ימשיכו לטוס בבטחה.
ואסיים בדברי הטייס הראשי בהרצאתו על בטיחות באחד מערבי מ"ח:
"המטרה הראשונה שכל גולש רוצה להשיג כשהוא יוצא ליום גלישה, היא לחזור הבייתה בשלום. כל שאר המטרות באות אחריה".
המראות בטוחות ונחיתות רכות,
יוסי.
