טוב, לא בא לי להשאיר לך את המילה האחרונה... מדובר כאן בקביעת קריטריונים להוצאות כספיות ומכיוון שמעולם לא נקבעו כהנחיה קבועה, אלא נידונו בכל פעם מחדש, אתה יכול לבוא ולטעון שהוצאה מסויימת לא נראית לך. זה עדיין לא הופך את ההוצאה לבלתי ראויה.
לגבי שקיפות הניהול אתה צודק, והיה הגון מצד חברי ההנהלה להודות בטעויות (אולי לא ניהלו כלל פרוטוקול, או ניהלו ואיבדו אותו או אולי נמחק ההארד-דיסק...או אולי כלל לא היו מפגשי הנהלה...) ולענות לטענתך הצודקת.
לגבי הסגנון: חגי יקירי, הרי כשלצד המותקף אין תשובות טובות, הוא תוקף את סגנונו של המתלונן (בבחינת חיסול השליח) ואתה, ברוך השם, מספק לא מעט סיבות להסטת הדיון מהתוכן לסגנון (זה פרק ידוע ורחב ברטוריקה, שאתה כנראה לא קראת, אבל לעולם לא מאוחר).
ועוד: בליהוק השחקנים בהצגה, נראה לי שאתה תמיד מתעקש לקבל את תפקיד הנרגן (לאלה שלא כל כך חזקים בשפה - מדובר בזה שיושב בצד ומקטר). מעניין למה, הרי יש כל כך הרבה תפקידים עם קצת יותר זוהר, עניין, עומק. מתי תצא מהפינה הזאת שלך?