היום הגעתי לשרונה ב4, בידיעה שכולם טסים או מגרזנים בגלבוע.... (צחי סליחה שאחרתי ב6 שעות
). כוונתי לשחק קצת עם החופה. אבל אפילו לזה לא היתה רוח
ראיתי את דובי יוצא מהבית (המתגורר בבית שליד העמדה למי שלא מכיר). ושאלתי שאילה. במטרה לשמור על יחסים טובים...
"יש משהו שאנחנו המרחפים עושים ומפריע?."
דובי ענה לי אבל ביקש לא לפרסם ואני הפעם לא מתייחס על ה"לא חשוב,זה כלום" שאמר בסוף התשובה.
נתחיל בעניין שינה. גם בבוקר ובמיוחד אחרי הצהריים בשישי או שבת. "אני מבין, אתם באים מלא אדרנלין ולא רואים אף אחד ממטר."
צעקות ורעש, בלגן והשינה הלך. הוא לא דיבר אבל אני יודעה שמפריע לו שמכוניות חונות לפעמים ביציאה של הבית שמאחורה. ולפעמים גם מקדימה.
לא אמר מילה על נחיתות בשטח הדרומי צמוד לבית. ולפעמים הכל כל כך צפוף ולא לכולם יש את היכולת לנחות בעמדה או לפני העמדה.
הבחור מקבל אותנו כמו משפחה... אז הדבר המינורי (לשמור על שקט) זה תרומה אפסי על יד משאנחנו מקבלים ממנו.
תודה
