Unbelievable TRUE article! :UPD

[Dmitry]

שלום לכולם!

בלתי יאומן כמה צדק ואמת בכתבה הזאת (ENG)! רוב הדברים שאתם תמצאו בה אני קיבלתי בשיאורים של המורה שלי:

איגור ארמלב, לפני שלוש-ארבע שנים... בטוח שאינני יחיד ששמע וקלט את הסברים החשובים, אבל מי יזכור את זה? :-)

http://www.paraglidingheadquarters.com/flyingtips.html#Can_we_trust_the_numbers

http://www.paraglidingheadquarters.com/flyingtips.html#The_secret_of_those_dream_flights

בכבוד למורה,
ד.

[אמיר מליק]

יפה מאוד דימה, כמה שזה נכון, לטעמי השוני הגדול הוא הטייס, המצנח יכול לעזור אבל לא בהכרח
כמו כן מזג האויר הוא פאקטור חשוב מאוד

תודה על המאמר

אמיר

[Dmitry]

אמיר,

הטייס - לא משתנה הכי חשוב, אלה רק איזון בין המשתנים: ציוד (לא רק מצנח), טייס, ותנאים תבעים.
לפי כתבה שניה - דבקה תנאים טבעים - הם דבר שקשה ביותר לשפר לתובת טיסה במצנחים רחיפה.
 
בעיניין של מצנחים אצמם - יחס גלישה בניפרד לא דבר חכי חשוב, כי יש עוד הרבה משתנים ורובם
אינם משתנים סטטיים - בטיחות, יכולות שליטה, יציבות, מהירויות ויחס גלישה לפי מהירותה של כנף.
לכן קשה מאוד לעשות חקירות אמינות לכול הבחינות! אבל, י"ג כרקטריסטיקה בסיסית בטייס ללא מנוע.

בתודה,
דימה.

[אוהד]

תפקידו של הטייס נימדד ביכולת הטירמול שלו והעליה בגובה אך ברגע שמתחילה הגלישה
לכיוון הגול נימדד המצנח. שם ניתן לראות את ההבדלים המשמעותיים מאד שיש בין המצנחים.
עדות לכך הרגשתי כאשר היתי אתמול בליגה בתבור. בעודי מרכס ליד העמדה ניקרתה בדרכי טרמיקה
של +4 והתחלתי למרכז בכל כוחי אליה. חגיי ווויקטור שראו כי טוב, באו גם הם ושלושתינו טיפסנו כשאני עוקב
אחרי הטייס הטוב ביותר שהיה באוויר .. עייט חורף שיצא כניראה בכיוון דרום למצריים. לאחר ששלושתינו הגענו לגובה
של 1300 מטר יצא חגיי ראשון לגלייד ואחריו אני וויקטור ובעודם בעלי מצנחי DHV2-3 אני עם סיירה שנת 99
בעלת דירוג 1-2 בסט גלייד שלי הינו 1ל 7 ושלהם נושק לעשר. מיותר לציין שהדבר הורגש באוויר , ובעודם מגיעים לכינרת
כמעט ללא כל סיבובי טירמול מצידם, עבדכם הגיע בקושי לשרונה . לכן מצנח הינו משמעותי ביותר במידה ורוצים תוצאות גלייד.
http://www.paraglidingheadquarters.com/flyingtips.html#Polar_curve

[ittai]

אוהד תרשה לי לחדד את הנקודה,
ההבדל בין המצנחים (הם טסים copetition ללא תקינה) גדול מאוד.
אך בטיסה עם רוח הגב היחס מצטמצם מאוד.
אתמול לא היית רוח כלל ולכן יחס הגלישה שלהם היה טוב בהרבה משלך.
הם כן עצרו לטרמל בדרך לכינרת (אני אשלח את הטרקים תוכל לראות), הם יצאו לדרך בגובה של 1450 מטר.
ההבדל הגדול בין המצנחים בולט ברוח צד או אף אך בעיקר כאשר משתמשים במערכת האצה.
אני טס על מצנח DHV 2-3 אך כשמאיצים גם לי שני החברה הנ"ל נעלמים באופק.

מה שחשוב לדעת:
המצנחים הנ"ל מסוכנים מאוד ואינם סולחים כלל!

אם תקנה מצנח DHV 1-2 בין ימינו תגלה שהפער מחגי וויקטור מצטמצם פלאים.
בנוסף על כך - מצנח XS הוא בעל מנת ממדים קטנה בהרבה משל מידות L אשר עליהן טסים השניים (בנוסף לתכנון המקורי שלהם).

איתי

[ittai]

אהלן אוהד,
הבטחתי אז קבל:
כפי שכבר אמרתי קודם שים לב למסלולים שלך, ויקטור וחגי.

אתה יוצא מהטרמיקה נמוך מהם משמעותית, תוסיף לכך מצנח נחות מהשניים שטסים על ידך.
שים לב שויקטור אשר טס על המצנח המתקדם ביותר (עד שחגי יקבל חדש) טס זהיר יותר ועוצר לפני חגי להתעקב על עילוי. כאשר חגי תופס טרמיקה חזקה ויציבה, ויקטור עוזב את שלו ומדלג לטרמיקה של חגי.
בטיסה לכנרת חגי מאמר על החוף ומחפש טרמיקות. ויקטור מקצר מרחק מעל המים ישירות לכיוון נקודת הפניה (רואים את זה במבט על ולא מהצד).

לסיכום:
כך טיפ לעתיד.
העובדות היבשות: אתה טס על מצנח איטי יותר, בעל יחס גלישה נחות (מהשניים שאיתך), אתה טייס בעל ניסיון תחרותי מועט.
תשתדל בפעם הבאה להמשיך ולטפס בטרמיקה עד סופה, תן לשניים האחרים לרוץ קדימה וכאשר הם מוצאים טרמיקה תן גז וטוס לטרמיקה שלהם.
אני עושה זאת לא פעם בתחרויות בחו"ל כאשר אני מזהה שאיתי בטרמיקה טסים טייסים טובים ומנוסים ממני אשר טסים עם מצנח מתקדם מהמצנח שלי (מצנח מתקדם לא בהכרח מצביע על טייס טוב).
יש לזכור שבשלב הטיפוס לפעמים קל יותר לטפס עם מצנח איטי ופחות מתקדם - ולכן בטרמיקה עצמה אין להם הרבה יתרון עליך.

טיפ בטיחות: שחרר קצת את הברקסים אתה טס על סף ההזדקרות. מהירות השקיעה המינימלית היא בסביבות 25% ברקס לא 85%.

בהצלחה בהמשך

איתי

[אוהד]

אחלה טיפים. המון תודה
עלי רק לציין כי הסיירה שלי רוקד בטיפים אלמלא אני מייצב אותו בברקסים מתוחים.
ניסיתי את עזיבת הברקסים ל30 אחוז בטירמול ואני שוקע יותר. הדרך לטיפוס אופטימלי לפי הווראיו וצרחותיו הינה במצנח הסיירה א ;)אקסטרה סמול
בכחמישים עד שישים אחוז ברקס בהתאם לתנאים כמובן. אם היתי על 80 זה היה רק בטרמיקות צרות.
שוב אני מודע לסכנה שבכניסה לטרמיקה משוך חזק בברקסים, מאידך בסיירה הזה הסכנה המשמעותית הינה יציאה אלימה
מטרמיקה ללא לחץ חופה מאסיבי , קרי ברקסים משוכים היטב.
אגב הפרש הגבהים לא היה ביני וחגי משמעותי, פשוט הוריו שלי התחיל מגובה נמוך ב50 מטר בעמדה.

[צחי רייל]

לשליטה על הטיפים במקום לטוס עם ברקסים משוכים ולחנוק את המצנח תנסה טיסה אקטיבית.

טוס עם קצת מתח בברקסים ושים לב למתח במשך הטיסה, שים לב שלפני קיפול של טיפ המתח בברקס באותו צד יורד, עכשיו כל מה שצריך לעשות זה לשמור על מתח קבוע ז"א אם אתה מרגיש שהמתח יורד אתה מושך את הברקס עד שאתה מרגיש חזרה את המתח, אם המתח עולה אתה משחרר קצת את הברקס. את המשיחות והשיחרורים יש לבצע בתנועות חלקות ומדודות לא במשיחות מהירות ואגרסיביות. זה כל הסיפור של טיסה אקטיבית על רגל אחת.
בעיקרון אתה מתיחס לכל צד בניפרד למרות שלפעמים תרגיש גם ירידות מתח בשני הצדדים יחד (כניסה לסינק) ועליות מתח בשני הצדדים יחד (כניסה לעילוי). אם הכניסה לא סימטרית על שני הצדדים הידיים אמורות להגיב לא שווה בהתאם וכך לשמור כיוון בצורה טובה יותר.

טיסה אקטיבית טובה תמנע את רוב הקיפולים אבל לא את כולם. (שאל את אופטי כמה זה הוריד לו את מספר הקיפולים)

[ittai]

אוהד,
תגובה בשני חלקים:

1. נתוני הטיסה כפי שהוקלטו במכשירים:

שם    גובה המראה      גובה בסוף הטרמיקה   
------------------------------
חגי     ן    490     ן       1507
אוהד   ן    452     ן       1275
=======================
           38-              232+     סה"כ ההבדל בסוף הטרמיקה 194 מטר לטובת חגי. כך שזה לא קשור לכיול הגובה בעמדה.
בהפרש יחסי הגלישה בין שני המצנחים מדובר על בערך קילומטר (רוח גב קלה).
אגב תלמד את המכשיר שלך ותכניס לו שם טייס ושם מצנח + נתוני פולרה בסיסיים - זה יעזור לך בהמשך.

2. נושא טיסה עם משיכת יתר בברקסים על בסיס קבוע נדון בינינו רבות.
הסברתי לך בעבר שזה שאתה חושב שכך המצנח טס טוב יותר ומטפס טוב יותר לא הופך את זה לעובדה. (ותאמין לי אני מכיר את המצנח הנ"ל עוד בתור אב טיפוס - אני לא בטוח שבכלל ריחפת באותן שנים).
זה שזה יותר מסוכן וגם הרבה יותר קרוב לנקודת ההזדקרות, זאת עובדה.
אני חייב לציין שהרבה מהנוכחים בעמדה היו מאוד מודאגים מלראות אותך טס ככה.
ידוע לי שאתה יודע כיצד מרגישה נקודת ההזדקרות ומה לעשות שעוברים אותה.
בטרמיקה קרוב להר בלי הרבה עודף גובה, הידע הנ"ל לא יעזור.
כידוע לך הדברים נכתבים מתוך דאגה ואכפתיות (ברור לי שאתה לא מרגיש כמו מישהו מדיון אחר - אבל ליתר ביטחון אני מציין זאת).

לאריה אין כזה מצנח קטן, אז באיזה צבע אתה רוצה את המצנח החדש שלך ? 

איתי

[VTaiga]

איתי,
תודה אל האנליזה של הטיסות.
אף על פי שאני לא מסכים עם חלק של המסקנות שלך ,האיכות של האנליזה וrelevance של התיפים שאוהד קבל ניראה לי מצוין. אם קל מתחרה מתחיל הקבל פאם הסבר כזה סביר של הטעויות שלו, פאם אנחנו ניראה את הליגה שלנו חזקה ומעניינת ביותר.בוא אולי נעשה מזה מסורת.
קול הכבוד!

ויקטור

[אוהד]

תודה על ההארות. פינקתי לכם את הקארמה.
אחלה השקעה איתי. כניראה שגם אחרי שמונה שנים של טיסה
יש עוד הרבה מה ללמוד. רק רציתי לשאול לפי הנתונים של היצרן,
איפה הבסט גלייד של הסיירה מושג כשיש לי רוח גבית של 10 קמ"ש וסינק קבוע של -1?

[Dmitry]

צחי,

>זה כל הסיפור של טיסה אקטיבית על רגל אחת.

תוספת פלפל או "רגל וחצי של טייס נמרץ": תמיד בא ביחד עם שליטת טרים (עברת משקל)! אבל ידע בלי תרגול מצבים
חרום באופן אוטומטי (רפלקסיבי) לא יעזור: רוב אנשים מתאהבים בכוח של מחם וזורקים מצנחים חרום אם גובע מאשר.
דרך אחרת - להתקרב כמה שזה אפשרי לשליטה על מצבים חרום באופן אוטומטי - בלי פסק זמו לחישובים מאיותרים...
האם זה יחזיר תנועת דבור מביצה תחרותית לנושא ראשי - איזון בין יכולות טייס, יכולות ציוד ותנאים של מזג האוויר? :-)

בכבוד,
ד.

[צחי רייל]

דימה אתה צודק בהחלט.
היגוי גוף נכון מאוד עוזר בטיסה אקטיבית. אני דיברתי רק על הקטע של מניעת קיפולים ולא על טיסה אקטיבית בכללי.

בכל אופן תודה על התוספת 

[Dmitry]

צחי,

>אני דיברתי רק על הקטע של מניעת קיפולים ולא על טיסה אקטיבית בכללי.

לכן כתבתי "תוספת"! :-)

בתודה

ד.