לפני שאתם מתחילים לגלוש פה לנימה אישית ומיותרת בואו נעשה קצת סדר. ולקרוא עד הסוף לפני שמתעצבנים.
עם העובדה שיש כאלו שמגיעים לתבור בשלב מאוד מוקדם אין מה להתווכח זו עובדה (גם לזיכרון), נכון שכיום זה כבר הרבה פחות אחרי התאונה של דני בן רובי ז"ל אבל יש.
עם העובדה שיש חניכים שמוכרים להם חופה מתקדמת כחופה ראשונה גם אין מה להתווכח. למרות שבגלל שאנחנו טוחנים פה בפורום כמה זה לא בסדר יש ירידה בתופעה, אבל היא עדיין קיימת.
עם העובדה שיש חניכים כיום שרמת התיאוריה שמלמדים אותם היא מתחת לכל ביקורת גם אין מה להתווכח. למרות שגם יש מדריכים שכן מלמדים ברמה טובה יחסית.
עם העובדה שרוב המרחפים בארץ לא יודעים להעריך בעצמם את התנאים ומחכים לראות מצנח באוויר כדי להבין אם אפשר או לא לטוס, לצערי גם אין מה להתווכח. וכל עוד ניגשים אלי חדשים ושואלים "נראה לך שאני יכול לטוס היום?" אני לא אשתכנע שמלמדים את זה מספיק טוב בקורסים.
גם עם העובדה שיש גם ותיקים שרמת הידע שלהם נמוכה מאוד אין מה להתווכח, אבל היא לא סותרת את העובדות הקודמות. ולוותיקים קשה יותר לגרום לשנות הרגלים מאשר לגרום לחדשים להשריש הרגלים נכונים. ואין מה לעשות אם רוצים להשקיע בעתיד של הספורט זה בלהכנות בסיס ידע נכון לחדשים כי בעוד כמה שנים הם יהיו הותיקים שיסמכו עליהם בעמדות.
(ורגע אישי)
ערן בכללי אתה בגישה הנכונה ביותר של להתקדם בהתמדה ולא בספרינט, אני תמיד טענתי שצריך גם ליהנות מהדרך ולא רק מלהגיע.
רק טיפ קטן: תנצל דווקא את הפעמים האלו שאתה הולך לטיסה באתר שרומן נמצא בו כדי להפוך ליותר עצמאי. איך מבצעים? אתה בודק לבד את התנאים, מקבל החלטה לגבי מה התנאים ומה אתה הולך לעשות היום ואז מתיעץ עם רומן האם ההחלטות שלך נכונות, זה גם ילמד אותך לקבל החלטות וגם יתן לך ביטחון בהחלטות של עצמך. במקום סתם לשמוע את הניתוח של רומן ולפעול לפיו.
ככה אני עשיתי אחרי הקורס, הייתי מתלווה למדיריכם של "כנפיים" ומתיעץ איתם לגבי ההחלטות שלי.
דני ז"ל עלה לתבור בשלב מאוד מוקדם אבל התאונה שלו הייתה חודשים מאוחר יותר, גורם לא פחות מכריע היה התנאים בהם בחר לצאת בשעה מאוחרת מאוד ביום תרמלי. שזה מתחבר אצלי שוב ליכולת לא רק להחליט באיזה אתר לטוס אלא באיזה תנאים ולא עלפי "יש מצנחים באוויר".
נ.ב. אביב אל תדעג זה שאדוה ואחרים מתעצבנים לא ישנה כלום. אנחנו נותנים עצות, מי שרוצה מקבל מי שלא לא מקבל.
