מועדון יום ה - זכרון

[טדי]

היום, 4:30 - 5:00 אחה"צ בעמדה.

מאידך אני פסימי... משהו קרה. פעם, כמעט כל ערב היה מישהו בזכרון, בטח ביום חמישי, שישי ושבת. היום מעטים מגיעים...

מה קורה? האם המקרה של יורם פגע כל כך עמוק בכולנו? אני יודע שבי זה פגע - אני הרבה יותר מפוחד היום.
אבל אני חוזר, לאט אבל בטוח.

טדי

[רולי]

טדי: אין לי ספק שהמיקרה של יורם משפיע היום על הנוכחות בעמדות. לכולנו עצוב, יש מי שהיחלית לפרוש, יש מתלבתים...
יש הפסקות, ויש הגבלות משפחתיות. מעט מאוד (אני בינהם) הגבירו . גם כי הייתי צריך לרחף לפי איזה הורמון שמסתבב לי בדם (לא קשור לטסטוסטרון) וכן קשור לרצף למנוע פחד, ולמזלי היו לי הרבה זמן פנוי.

קשור או לא קשור למצב הענף לא עוברים עליינו זמנים טובים.

[צחי רייל]

יש עוד קשר מעבר למכה שכולנו מרגישים עדיין כל אחד ואיך שהוא מתמודד, ברבים מהמקרים ה"מישהו" שהיה בעמדה בזיכרון אחה"צ היה יורם. לא זכור לי פעם אחת שהגעתי לזיכרון בלי להתקשר ליורם או שקיבלתי טלפון ממנו "אתה בא לזיכרון? יש יופי של עננים".

[אבי שאול]

היום, 4:30 - 5:00 אחה"צ בעמדה.

מאידך אני פסימי... משהו קרה. פעם, כמעט כל ערב היה מישהו בזכרון, בטח ביום חמישי, שישי ושבת. היום מעטים מגיעים...

מה קורה? האם המקרה של יורם פגע כל כך עמוק בכולנו? אני יודע שבי זה פגע - אני הרבה יותר מפוחד היום.
אבל אני חוזר, לאט אבל בטוח.

טדי

ללא ספק התאונה של יורם נוגעת להרבה אנשים

אני יכול להעיד על עצמי שמאז התאונה חזרתי
להרגיש פרפרים בבטן כבר מהיציאה לואדי ערה
ואני הרבה יותר קפדן לגבי מזג האויר והקוים האדומים שלי
להמראה בטוחה
אבל מה שבטוח שלא קל לעזוב את הספורט הזה