טיסה ראשונה בתבור מאז התאונה. מראש תכננתי טיסה רגועה לצמח בלי טיולים לכל מיני כיוונים.
הרגשה מאוד מוזרה, הכל מרגיש מאוד מוכר אבל מאוד שונה. בתרמול מעל ההר כל הזמן מסתכל לאזור התאונה מה שמאוד הפריע לי לתרמל. עוזב את ההר מדרום בגובה 800, בדרך מרגיש לי מחותחת אבל אמרתי לעצמי "זה רק אצלך בראש, אתה חייב לעבור את זה". את רכס יבניאל חציתי נמוך יותר וברוח החזקה שם באמת היה מחותחת. עוד תידלוק האלומות שעזבתי ב600 כי גם ככה רציתי לרדת לצמח, בצמח לא כלכך פשוט לרדת אז יצאתי למים לאבד גובה ונחיתה ליד תל קציר.
שעה ורבע גובה מקסימלי 875, נראה לי השיא שלי מבחינת גובה מקסימלי הכי נמוך.
היום הרגשתי ממש איזה חלק אדיר בכל שיגרת הטיסה שלי היה ליורם, פשוט חסר לי בכל שלב של היום.
תודה לטדי ויעקי שלקחו אותי מהבית ואספו אותי ואת טקסי עד השווארמה ותודה לעוזי וגל שהחזירו אותי הביתה.
