המפתח בידיים שלך ושלי, לא אצל אף רשות.
כשתגיד לנוסע שהטייס שלו מסוכן ואיתך יעמדו עוד מרחפים וכולכם איתנים בדעתכם, ספק אם הנוסעים יסכימו לטוס איתו.
כשתגיד ל"חניך" שלא מבין אפילו מה לא בסדר בתהליך ההכשרה שלו שהוא נמצא בסכנת חיים ואיתך יעמדו איתנים עוד מרחפים, יש סיכוי שתדליק אצל החניך נורה אדומה מספיק בוהקת כדי שילך לרשת למצוא מידע.
כשתגיד לאדם שתקף אדם אחר "מצטער, אני לא מקבל את ההתנהגות שלך, אל תפנה אליי", אולי תהיה תופעה זו של אלימות פחות נפוצה.
קמו פה קולות נרעמים על "איך לא אמרו קודם" לגבי תהליכי הדרכה לוקים בחסר של בתי ספר אחרים, בפה מלא יש אנשים שאומרים "שרדנו את ארנון"...
והיום כאשר יש באפשרותכם \ באפשרותנו לתקן התנהגויות לקויות, למקצע את הספורט ולהוציא בסטיונרים מהדשא - אנחנו לא עושים דבר בנושא.
רצית מפתח? קיבלת מפתח, בתנאי שנדבוק בו כולנו ולא נתעורר רק כאשר תוקפים אותנו, ואז נשכח ונמשיך בסבבה כאשר אדם אחר מאויים.
אם אתם רוצים שכונה יאללה.
אבל בטח מתחיל לדגדג לכם שהספורט הזה מיוצג לציבור ע"י תתי אדם צעקנים וחסרי דרך ארץ, שתוקפים ומאיימים, מרסקים וגוררים, מקללים וגונבים... ואני לא מדבר רק התופעה הפסיכוטית ההזויה שאתם מכירים, יש מוקדים נוספים של אלימות ושכונתיות.
אני יודע שלי זה מגרד ואני לא מתכוון לוותר בשביל הנימוס.
בשביל הנימוס אדבר בפה מלא ואציג את העובדות בפני הנפגעים בפוטנציה, אחרת אני מסתיר מידע שעלול להוביל לתאונה.