מוצאי שבת קודש
כאשר ישבתי בבית הכנסת וקראתי את הפסוק: השמים מספרים כבוד אל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע.... חשבתי לעצמי אין כמו לראות את זה ממרום מושבנו, עולים למעלה מעלה נוגעים בשמים ומביטים אל מעבר לאופק. רואים כמה העולם הולך ומצטמק ככל שעולים בגובה. ואתמול זה היה יום מיוחד בשבילי. פעם ראשונה אני נוסק לגבהים של 2000 מטר, עובר מטרמיקה לטרמיקה מתמרכז ועולה שוב למעלה.
התחלתי בתבור עם רוח דרום מערבית טסתי צפונית לשרונה עד לטבריה עלית שם קיבלתי טרמיקה יפה שהעלתי אותי ל 1800 וטיילתי להנאתי מעל העיר טבריה. מראה מדהים, הכל פרוש מתחתיך כל העיר כמו במיני ישראל.... לאחר שכבר תיכננתי נחיתה בשדות שליד טבריה, שוב טרמיקה שלוקחת אותי דרום מזרח לגובה 2000 מטר... וואו.. אני נסחב כבר מעבר לקו החוף של טבריה, ומתלבט לחצות את הכנרת או לא. פעם ראשונה, ללכת על זה או לא – אך משום מה חששתי והעדפתי להיות סמוך לקו החוף ולא לתכנן לחשוב כל הדרך על סירה כל שהיא שתאסוף אותי.
בכל מקרה פניתי לכיון צמח והגעתי עד לשם ללא שום טרמיקה נוספת (מה שאומר במחשבה לאחור שיכלתי לחצות את הכנרת...) לא נורא פעם הבאה.
לסיום, נהנתי מכל רגע, שעתיים של טיסה מעניינת, מלמדת ובעיקר חוויתית.