תודה על העזרה וסליחה על הדאגה.
תודה לרזצ'יק על התמיכה והעזרה בתחקור הארוע.
ניפגש ביום רביעי...
יומיים בהר.
עמק רחב, מכוסה שטיחי טראסות אורז ושעורה פוגש את הרכס הראשון של ההימליה. מגובה העמק, ב1400, הרכס מתנשא ל2700 תוך קילומטרים ספורים.
מהעמק לא ניתן לראות את הפסגות הגבוהות.
עולם ההר הגבוה, הנישא ל6000, הוא עולם בראשית.
שמש נקיה, שיני גרניט ושלג בוהק יוצרות בועות עם טמפרמנט.
המראה מבילינג ב10:40
מוקדם.
בימים האחרונים חיכינו עד שתים עשרה - אחת להמראה. בשלב הזה העננים יורדים לגובה הרכס הראשון, ומאפשרים טיסה רק בקדמתו.
הדרך היחידה לעבור מאחורי הרכס, היא לטפס במהירות 800 – 1000 מטר, לכיוון ה3200, ולגלוש אל המורדות הדרומיים של הרכס מצפון לעמק ברוט.
עשר דקות ראשונות בהאוז טרמל שומר גובה. ב11:00, עשרים דקות לאחר ההמראה, איבדתי 200 מטר.
פאבל בינתיים טיפס לפחות 500. אין לי שום כוונה לאבד אותו.
אני מהמר על רכס עם צלע המסתכלת דרום מזרח בעמק הצר שממזרח לבילינג.
הימור מצליח ועלייה ל2700 – אל גובה הרכס הראשי.
ב11:26 אני ב3300
פאבל וכנף נוספת מראות כיוון למנאלי - מזרח צפון מזרח
ב11:36אני מסיים את המעבר עם 2800 אל תוך בועות פעלתניות.
ב11:50 אני ב3800, מסתכל אל הארץ המובטחת.
בסיס ענן שם יותר גבוה, השמש משחקת דרך ה5/8.
יש לי כפר לנחיתה בגלייד, מעבר לעמק. נחיתה = לך תדע מתי האוטובוס הבא.
פאבל עבר את העמק, מטפס למעבר ההרים ב4200. משם, אין איפה לנחות.
פול קומיטמנט.
קיבינימאט.
אני מרגיש זרזוף מהענן. בינתיים הענן מחבק את פסגת ה4000 לעברה אני טס, עד שאקבל החלטה.
פאבל יגיע.
זאת הולכת להיות תחרות בעננים. עננות כבדה מתקרבת מדרמסאלה, כלל וכלל לא ניתן לבטל אפשרות לCB.
אתמול אחה"צ ביג פייס והטובלרון רעמו. שמעתי אלים משתעלים.
פאבל יגיע...
אני עוד לא בנוי לטיסה סביב ענני רעמים, נעול מטרה על יעד כמו טיל מיוחם.
תמיד יש מחר, אני אומר לעצמי, מתנחם בקול המבוגר האחראי.
או אז, עם תחושת המשקל הכבדה של ההחלטה, הגיעה אליי קריצה מהשמיים.
צביטה בלחי של דוד אוהב שאומר לך, פעלת נכון. סגור. על תבזבז יותר זמן בהתלבטות. תתמקד ביעד הבא.
ברד. על בודדת. מתחת לעין ימין.
נשימה עמוקה, ואני עולה צפון מערב, חזרה לעמק ברוט, לחצייה באיזור הטובלרון הקטן.
נבדוק מה קורה בטובלרון, אולי יש מצב ל highway לדרמסלה
מבט אחרון על הארץ המובטחת והחלטה נוספת.
אני לא משנה את השם שלי למשה.
בשעה 12:10, עם3750 אני מתחיל את החצייה.
בשעה 12:17 עם 3300 אני על צלע ההר המסתכל דרומה על עמק דרמסלה, והפרוטזה ניתקת מהרגל.
יש לי מספיק גובה לתפעל את העניין.
"זה לא תפעול התקלה הראשונה, זה תפעול התקלה השניה בעוד הראשונה לא נפתרה..."
"אני יודע שאלה מילות אהבה, צחי ידידי" אני מתנשף תוך שאני מנסה לחלץ את קרבינת העקב מתוך הנעל. היא הצליחה איכשהו להיזדחל לתוך איזור כף הרגל ולהתקע סביב מפרק ברזל.
מחשבות מצטלבות.
קודם כל, קח את עצמך החוצה מפה. אם היא נופלת, קח WP.
נחיתה לא טובה, הפרוטזה חצי עלייך, אתה שובר את העצם מעל הקטיעה,... דיפ שיט.
5 דקות אחרי ניתוק הפרוטזה ו370 מטר נמוך יותר, אני מצליח לנתק את הקרבינה מהנעל ולחבר לקרבינה הימנית. אני בועט את הפרוטזה ומחלץ את הגדם מתוכה. עכשיו אני יכול לפתוח את הוולקרו ולחבר את צד שמאל.
מחזיר את עצמי לטיסה מלאה.
יש לי תחום משחק צר. אני באיזור שמסוכן לטוס בו בגובה נמוך. אני טס על להב משונן עצים שמפריד את עמק ברוט לשני עמקים. אני על הצלע האנכית של הY.
מולי יש את שדה הנחיתה היחיד ברדיוס של 10 קילומטר.
שלוש דקות אחרי אני עדיין לא תפסתי גובה, ומחליט לנחות.
בשעה 12:27, אני נוחת.
