היה פשוט יום אדיר! (יום הטיסה הטוב ביותר שהיה לי בארץ השנה. מאוד מזכיר את התנאים במקדוניה..)
האמת שאכן יצאנו מעט מאוחר, היה סייקל חצי שעה לפני ההמראה שלי שכולנו פיספנו.
המראתי ישר לתוך טרמיקה שמהר מאוד גרמה לי להבין שכל התבור הוא ליסייד אחד גדול.
לאחר צבירה של 300 מטר בבועה המחותחטת הזו (מ - 2+ ל- 3- בגזירה) ואחרי עוד ניסיון קטן עם טרמיקה
אחרת. הבנתי שלהישאר בתבור זה לשחק באש.
לכן יצאתי החוצה לאיזור שלפני כן עבד ממש טוב בעודנו ממתינים על הקרקע. הגעתי לשם בגובה ממש נמוך, מעט מעל
קווי המתח הגבוה שהיו ליד ובמשך כמעט 5 דקות עבדתי על משהו ממש שחלש (שלא איפשר לי להרוויח גובה אלא רק לאבד אותו לעט יותר) ואז בבת אחת הבועה התנתקה מהקרקע והפכה ל 1+ יציב ומ-1200 התחזקה ל- 3+ עד למעל 2000.
את הטרמיקה הבאה פגשתי באיזור המיזרחי של רכס נצרת, איתה טיפסנו לאיזור ה - 2500 (מהנקודה הזו היה אפשר לראות את כל קו החוף מנהריה ועד חדרה! זה היה מדהים!!!). בשלב זה התחלתי להתאפס על תכנית טיסה. הרוח היתה צפון מערבית קלה. המטרה היתה הר הארי ואז חזרה לתבור או לצמח ומבוא חמה. חצאתי בגליידים את העמקים וטיפסתי ברכסים כל הדרך עד לכמון. הטרמיקות היו חלשות לרוב וכיוון שטסתי נגד הרוח הלג לקח המון המון זמן (בדיעבד, עם תנאים כמו שהיו היום, הייתי צריך לטוס עם יותר בר במעברים ולהתעכב הרבה פחות בתבור). בסוף הטיפוס בתבור השעה היתה 15:45, הייתה לי הרגשה שאם אמשיך להר הארי, היום ייגמר לפני שאצליח לחזור חזרה.. באיזור עמק בית נטופה בירכתי לשלום את הבריזה הצפון מערבית שנזכרה להיכנס, משם טיפוס עדין בטרמיקה שסימן דסטי מיזרחית לצומת גולני עד ל - 2100 (בסוף הטיפוס כבר הייתי מעל שורונה) ומשם גלייד ארוך ארוך (כמו שאני אוהב
) לצמח, שדה נחיתה של מבוא וחזרה להאון. נחיתה כשהתחיל להחשיך טיפה
מאחל לנו כל יום תנאים כאלה!!!!!!!!
